מבוגרות, מקומטות ומלאות צלוליט: הנשים החדשות של ערוץ 10

"בנות הזהב" לא מתביישות בגוף המתבגר שלהן; "טריני וסוזנה" משוויצות בו, וגם בכל הגופים הנשיים שהן פוגשות בדרך. התוכניות האלה אולי לא מופת פמיניסטי, אבל מציגות מתחת לקמטים הרבה כבוד נשי

המובן מאליו שצריך להיאמר. בערוץ 10 השיקו ערב נשי. מובן מאליו אבל חשוב להזכיר, שבעיצומה של 2011 אפשר להשיק ערב נשי כי שאר הערבים נטולים מהן. לא בקושי, לא חצי, לא שלושת רבעי. ספירת מלאי: בראשון ערוץ 10 זורם מרפי רשף, דרך גיא פינס, לונדון וקירשנבאום וגיא זוארץ ועד ל"צינור" של גיא לרר. בשני אותו כנ"ל. בשלישי מצטרפים לזרם הזה נבחרת ישראל והחברים של נאור. ברביעי לוח השידורים זוקף בברכה גם את רביב דרוקר ועפר שלח, ולסיום, את דרור רפאל. זה מה שהופך את יום חמישי למפץ גדול. ערב נשי. חגיגה.

במקום שבו נשים מתקיימות חמישי (הנשי) החדש של ערוץ 10 מורכב משתי תוכניות שמובלות ונשלטות על ידי נשים - טריני וסוזנה ובנות הזהב. יש הרבה דברים רעים עד כדי חמורים לומר על כל אחת ואחת מהן, והן בוודאי לא מופת פמיניסטי משום סוג. ועדיין, חשוב לנשק כל שד רופס שמפציע על המסך, כל בטן פוסט־הריונית, כל צלוליט, כל קפל. כל כך הרבה שומן רופס לא נראה על המסך מאז שאריק שרון היה בהכרה, וזה דבר טוב: "בנות הזהב" לא מתביישות בגוף המתבגר שלהן; "טריני וסוזנה" משוויצות בו, וגם בכל הגופים הנשיים שהן פוגשות בדרך. ברגליים שרוטטות, בגב הכפוף, בבטן שכבר השריצה שניים־שלושה צאצאים, בזו שמלאה בבירה.מושא להשווצה: סוזנה עם משתתפת בתוכנית:

במקום שבו נשים מזדקנות. לראות נשים בטלוויזיה: צ'ק. לראות נשים שהן לא דוגמניות בטלוויזיה: צ'ק. לראות נשים שהן לא דוגמניות מראות את התחת בטלוויזיה: בזכות טריני וסוזנה, שמתפשטות מחוץ לכל תא הלבשה פנוי, גם כאן מדובר בדאבל־צ'ק. אבל גם מעבר לרשימת המטלות האלה, חמישי החדש מפגין אומץ נדיר. אומץ להתגבר על כל פחדי המוות שבעולם, ולדבר על – וגם להציג – זִקנה.גם "טריני וסוזנה" ובמיוחד "בנות גיל הזהב" מדברות על קמטים. קשה לאתר בהן בחורות מתחת לגיל 30, ידיים בלי דרדל'ה, ישבנים מוצקים. מעוף הזמן ניכר בכל פריים. זה שנוח להתכחש לו, להתמכר תחתיו לחלקלקות מסונתזת, לגלולות, לפוטושופ, לניתוחים. הנשים המבוגרות בערב הנשי של ערוץ 10 הן לא רטרו, הן היושן עצמו. הן לא ממוסגרות, צעירות ולבושות לאטקס (או כריות בכתפיים, או שיער נפוח), בסרטון יוטיוב נוצץ וישן. הן נראות בדיוק כמו שדברים ישנים נראים – רע. זה אולי רע להגיד שהן נראות רע, אבל זה גם נכון. ואולי הפוליטיקלי קורקט האמיתי הוא לא להגיד שכל דבר יפה בדרכו, אלא דווקא לומר – ולהראות – שמותר גם להיות לא יפה. שיש עוד דברים בעולם חוץ מנוי, אפילו כשאת בחורה. הנה, תראו את רבקה מיכאלי.לא כל כך יפה. רבקה מיכאלי ב"בנות הזהב": 

השלכות עם או בלי קשר ליושרת הייצוג הנשי, "טריני וסוזנה" הוא ריאליטי משובב נפש. הוא לא משפיל אף אחת, לפחות לא ברצינות. הבריטיות המתבגרות מקפידות לחזק את מי שבאות להיעזר בהן ("אני אוהבת את הגישה שלך", "את אשה מדהימה", "את אשה חזקה, אני מעריכה אותך, את אשה מיוחדת"), אבל עם מספיק אירוניה בזוויות השפתיים, כדי לא להישמע כמו הלקיקה המוגזמת של מירי מסיקה. הפציינטיות שלהן לא תמיד נראות יותר טוב בסוף הטיפול, ואפילו לא נראות פחות גרוע – אבל הן בהחלט מרגישות אחרת. אם היא היתה פחות משומשת, זה היה רגע מתאים להשתמש במילה "העצמה".שתי הבריטיות דמויות הדראג קווין לא מתנשאות על אף אחת מהמשתתפות, גם כשהן מזמינות את זה, לא פיזית ולא מנטלית. כשאתה מתפשט עם מישהו, חולק איתו רגע אינטימי של מגע צלוליט בצלוליט, משהו מהזחיחות המקובלת בז'אנר (ארז טל, למשל) נעלם. גם ההתרפסות (צביקה הדר) נעשית מיותרת. מפגש אנושי אמיתי, לא הדדי אבל אותנטי, הוא עניין יוצא דופן לפחות כמו סימני מתיחה בפריים טיים. לטריני וסוזנה יש את זה.

במקום שבו שדיים עומדים (כבר 50 שנה)

גם בארצות הברית נראית פריחה של סדרות נשים. בעקבות "מד מן", למשל, עלו לאוויר לאחרונה שתי סדרות סיקסטיז מוקפדות – "מועדון הפלייבוי" ו"פאן אם". הראשונה עוסקת, כצפוי, בפועלו המרשים של יו הפנר; השנייה עוקבת אחר צוות דיילות בסיקסטיז. בשתיהן הקאסט מלא נשים, ובשתיהן, התפקיד המרכזי שלהן הוא להיות יפות ולשרת את הגברים שלצדן (וגם סתם עוברי אורח). ציצים עומדים, יופי ונכונות לשרת גברים. מתוך "the playboy club" (צילום מסך עמוד NBC)הסיקסטיז הם אתר נוח. אנחנו זוכרים מהן בעיקר נשים יפות, עירום חלקי ופנטזיה, עולם שלא ידע את ההטרדה המינית, ולכן לא מפתיע שהנוסטלגיה אליהן חזקה במיוחד. יש משהו נינוח באווירה המשוחררת ההיא, משולחת הרסן, בנשים שהן אובייקט מיני פר אקסלנס. בלב הפוריטניות האמריקאית העכשווית, מדובר בחלום. עוד מוקדם לומר, אבל לא מופרך להניח שכל אחת משתי הסדרות האלה יהיו טובות יותר משתי הסדרות שמרכיבות את הערב הנשי של ערוץ 10. אחרי הכל, לא מדובר במשימה מסובכת. אבל משובחוּת זה לא הכל בחיים – למכוערות וזקנות יש כוח משל עצמן. אז בואו, חנה לסלאו קוראת לכם. יש לה דרדל'ה, והיא לא תהסס לנפנף בו.

תגובות