רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"עספור", סרוגים" ו"עבודה ערבית": חוגגים את ירושלים בטלוויזיה

אחרי שנים כמעט ריקות מעיר הקודש על המסך, אפשר לראות בטלוויזיה יצירה ירושלמית שנוגסת בהתמדה בזו ה"תל אביבית", ומציעה חומרים חדשים, שפה מיוחדת וניחוחות מקומיים. אין כמו קטמון של "סרוגים" והשפה הירושלמית של "עספור"

תגובות

מאחורי מסך הדיבורים על מדינת תל אביב, על הברנז'ה של רמת החיל ועל תעשיה שתקועה בתחת של עצמה – דיבורים שאינם הבל מוחלט – אפשר לפספס את המקום ההולך וגדל שתופסת ירושלים ביצירה הטלוויזיונית של השנים האחרונות. המסך אינו עוד מתחם מגורים סגור של רווקים ורווקות תל אביביים, יושבי בתי קפה מתוסבכים ושוקקי חיים. גם הירושלמי – עד לא מזמן נטע זר עם שפה, לבוש ומנהגים משלו – מוצא מקום על המסך.יום ירושלים - סדרת כתבות» ליל ירושלים: הברים הכי טובים בעיר הבירה» יום משפחתי בירושלים» המלצות בילוי ליום ירושלים» ראיון עם מנהל קרן הקולנוע הירושלמיחובשת כיפה

סרוגים (yes), ממבשרות היצירה הירושלמית בטלוויזיה הישראלית, הלכה לכיוון המתבקש. בעיניים זרות, ואין זה משנה אם בצדק או לא, ירושלים נתפסת ככרך הטרוגני שבבסיסו אוכלוסיות חרדיות ודתיות, עם מיעוט חילוני ומיעוט ערבי שחיים בצלן. "סרוגים" מתמקדת בשכונת קטמון, שם היא מכוונת זרקור אל חבורה של רווקים ורווקות בני המגזר הדתי לאומי החיים בשכונה. היא מציגה את המקביל חובש הכיפה לסדרות הרווקים התל אביביות, על הדומה (עדתיות, הומוסקסואליות ובעיות זוגיות) ובעיקר השונה שביניהן – בראש ובראשונה, תופעת הרווקות המאוחרת בחברה הדתית והשלכותיה. זה היה ניסיון לעשות סדרה תל אביבית באור ירושלמי, והצלחת הסדרה מלמדת שהיה זה ניסיון מוצלח. מעבר לעובדה שמדובר בעשייה דרמטית טובה ובחומרים שקהל הצופים צורך באופן קבוע (סדרות רווקים עתירות משברים ורומנטיקה), מוסיפה "סרוגים" עבור רבים מצופיה נדבך אנתרופולוגי, חרך הצצה לעולם מקביל שבו צעירים וצעירות נאלצים להתמודד לא רק עם קשיי חיי האהבה, אלא גם עם היחס השמרני של החברה בה הם חיים.מעורב ירושלמי (ערוץ 10) בחרה בכיוון דומה. במרכזה עמדה משפחה תוניסאית מסורתית משכונת נחלאות הירושלמית, שנקרעת בין בן אחד שמתקרב אל הדת, לבין בן שני שמתרחק ממנה. אנשים שמתקרבים ומתרחקים מהדת אינם המצאה ירושלמית, אבל הימצאותן של שתי הדילמות במשפחה אחת קלע היטב למצבה של חברה הירושלמית הרבגונית, והציע מיקרוקוסמוס של חברה שנעה בין דת, מסורת וחולין ומבקשת למצוא מקום לכולם תחת קורת גג אחת, כמשפחה.» ואיך נראת הדתיה הירושלמית בטלוויזיה?חיזור בסגנון ירושלמי. מתוך "סרוגים":ירושלמית. השפה

אם "סרוגים" ו"מעורב ירושלמי" הלכו למקומות הצפויים, עספור (HOT) כבר הביאה אותה במסובבת. את ירושלים של חובשי הכיפות ועוטי השטריימלים החליפו ארבעה פרחחים שחיים במגרש גרוטאות וחושבים שהם נולדו באוטובוס. כל אלמנט של קדושה וטהרה, מסממניה של בירתנו הנצחית, נזנח לטובת שפה מלוכלכת ואבד בעשן הג'וינטים הסמיך. זו היתה הברקה. את מקומה של המהוגנות הירושלמית, שלובשת בגדים מוקפדים וצנועים ומקדשת בערב שישי, תפסה חבורת הזבל. המבט החקרני והמרוחק התחלף בחיבוק אוהב, והתל אביבים מצאו אחים בירושלים - לא משכילים במיוחד, חסרי פרוטה, אבל מצחיקים ומלאי חן. מה שז'וז'ו חלסטרה היה מכנה "מפגרים אבל אופטימיים".לירושלמיות היה חלק נכבד בהצלחה העספורית. רביעיית הבטלנים יכולה היתה להתנחל באותה מידה גם במגרש עזוב בפאתי אזור, אבל אז היא לא היתה נהנית מהאקזוטיקה הירושלמית, ששיאה בשפה הייחודית של גיבורי הסדרה. צופים שלא מהעיר, שידעו זה מכבר שלירושלמים שפה משלהם (מי לא שמע על המציצה הירושלמית?), נהנו לגלות אותה במלוא הדרה, על כל מכמניה הגסים והמשעשעים. שיבושי הפתגמים של ניוטון היו עובדים גם בתל אביבית, אבל הסלנג הירושלמי הוא עניין לוקאלי. תוסיפו לזה שיטוטים ברחבי הבירה ואזכורים חוזרים של בית"ר ירושלים, וקיבלתם סדרה ירושלמית למהדרין שגם תל אביבים יעכלו בקלות ובהנאה.הכותל, בית"ר ירושלים והשפה העספורית. מתוך "עספור":ואם כבר סדרה קומית, זה אולי המקום להזכיר את "פאזל" עליה השלום (קשת), הרימייק המקומי וקצר החיים של "סיינפלד", שהעמיד במרכזו ארבעה רווקים ירושלמים. זו היתה הצהרה כמעט חתרנית – הרי תל אביב היא המקום הטבעי לכאורה לתאומיהם הישראלים של ג'רי וג'ורג'. הבחירה הזו לא התגלתה כבעלת משמעות רבה, אם כי העניקה ממד נוסף של אקסצנטריות לגיבורים האקסצנטריים ממילא. ערבים, פוליטיקאים ותלמידי ישיבה

"קשת" אחראית לפרק נוסף בסיפור הירושלמי, ההולך ומתנתק משורשיו הדתיים. בעוד "עספור" פנתה לעסוק בחילונים קשי היום, עבודה ערבית העמידה במרכזה את החברה הערבית, שאף היא תופסת מקום חשוב ברחוב הירושלמי. גיבור הסדרה, אמג'ד, הוא עיתונאי ערבי ישראלי תושב מזרח ירושלים, והסדרה מלווה את ניסיונותיו להיטמע בחברה הישראלית-יהודית, ואת המאבקים שהוא מנהל עם משפחתו על רקע זה. בעונה השניה גובר המתח כשאמג'ד ומשפחתו עוברים לגור בלב רחביה. המתחים בין ערבים ליהודים מתפרקים אמנם באופן קומי בסדרה של סייד קשוע, אך הם משקפים היטב פן נוסף בחיים המורכבים בירושלים. התוספות הירושלמיות האחרונות לתפריט הטלוויזיוני הן ילדי ראש הממשלה (HOT) ו"אורים ותומים" (yes). כן, כמעט במקביל העלו שתי המתחרות דרמות מקוריות שמתרחשות בירושלים, אם כי כאן בערך מסתיים הדמיון. "ילדי ראש הממשלה" מתארת את המתרחש מאחורי הקלעים של ניהול המדינה, אך דווקא בחצר המשפחתית, במעון ראש הממשלה בירושלים. "אורים ותומים" היא דרמת מתח המתרחשת בישיבה תיכונית בעיר, ובמרכזה תלמיד המבקש לחשוף את הסודות האפלים המסתתרים בין ספרי הקודש.שתי הסדרות אמנם מתרחשות בירושלים, אך עושות בה - לפחות עד כה- שימוש פונקציונאלי. מקומה הטבעי של "ילדי ראש הממשלה" הוא בירושלים, מתוקף העובדות. ב"אורים ותומים", הסגורה רוב הזמן במתחם הישיבה, מחזק הריחוק את דימויה של הישיבה כמבצר מסוגר ומבודד של סודות ושקרים.אבל דווקא עובדה זו מלמדת שהלוקיישן הירושלמי הפך כבר לטבעי ואף רצוי. זה קרה לא מעט אודות לקרן לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, מיזם המסייע בהפקת סרטים וסדרות בעיר ותמך ברבות מהסדרות שהוזכרו כאן וביצירות נוספות ("הדקדוק הפנימי", "הערת שוליים"). התוצאה היא יצירה ירושלמית שנוגסת בהתמדה בזו ה"תל אביבית", וכדרכה של ירושלים מציעה חומרים חדשים, שפה מיוחדת וניחוחות מקומיים. כך, בעקביות, עולה ירושלים על ראש מסכינו.

*#