רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא שומרת נגיעה: האשה הדתיה גרסת הטלוויזיה

בין נשים שלא זוכות לקווי עלילה משלהן, לדמויות אינדיבידואליבטיות, חזקות וקרייריסטיות וכאלה שמחפשות את עצמן בעולם החילוני, האשה הדתיה בטלוויזיה מייצגת את הדור החדש של נשים ששואפות למצוא את האושר, גם אם הוא לא כשר

תגובות

כבר שנים שקשה להדליק טלוויזיה בשעות הערב מבלי להיתקל מיד בכיפה, בחצאית צנועה או בנרות שבת. מהפריים-טיים המסחרי ועד לערוצי הכבלים והלוויין, הדתיים המתוסרטים זוכים לחיבוק קולקטיבי אדיר מהצופים בכל המגזרים. השבוע הצטרפה למאגר ההולך וגדל "אורים ותומים" (ימי ראשון ב"יס דרמה"),  סדרת מתח הסובבת סביב תעלומת מותו של אחד החניכים בישיבה בה היא מתרחשת. אך זוהי סדרה שונה מקודמותיה, ולא רק כיוון שאינה דרמה סוחטת דמעות: "אורים ותומים" פשוט מתאפיינת ברמת טסטוסטרון גבוהה במיוחד, ונטולת דמות נשית מרכזית. מוזר מעט לחשוב על סדרה המעמידה את הדת במרכזה ושאינה כוללת אישה אחת לפחות המתייסרת בנוגע לאהבה, לאמונה, או (ברוב המקרים) לשניהם יחד.

אבל תפקיד הדתייה הטלוויזיונית חשוב וגדול מכמה הגיגים רומנטיים הנאמרים לאחר הקידוש. "אחת הטענות העיקריות שספגנו, בעיקר בהתחלה, הייתה שכל הגברים יצאו דפוקים ומבוהלים וכל הנשים יצאו חזקות ותמיד ידעו מה הן רוצות", אומרת חווה דיבון, שיצרה את "סרוגים" ביחד עם לייזי שפירא. "לא תכננו את זה מראש. ביססנו את הדמויות והסיפורים על אנשים ואירועים אמיתיים שהכרנו מחיינו, ופשוט יצא שהנשים בגדול היו יותר דומיננטיות". אז כיצד מוצגת דמות האישה הדתייה על המרקע, והאם אפשר בכלל להיכנס להכללות על מגזר שלם ומגוון?איפה הנשים? "אורים ותומים":

הבאה בתור לעלות על המסך היתה "מרחק נגיעה", שבמרכזה סיפור אהבתם הבלתי אפשרי של זוריק החילוני (הנרי דוד) ורוחל'ה החרדית (גאיה טראוב). "מדובר כאן באישה מאוד אינדיבידואליסטית שלא פועלת על-פי מוסכמות החברה שבה היא חיה, ובוחרת ללכת בעקבות ליבה גם כשזה עומד בניגוד לתרבות שלה", אומר רוני ניניו, במאי הסדרה ואחד מיוצריה. רוחל'ה היא יוליה חרדית, שיוצאת אל המרפסת כדי לגנוב הצצה ברומיאו שלה ואף מצליחה להתנשק עמו בסתר, אך שלא כיוליה היא אינה מסוגלת ללכת עד הסוף עם אהבתה. אחרי שכבר הבטיחה לזוריק שתברח עמו לדרום אמריקה, היא נישאת בשידוך לגבר חרדי כשהיא עודנה מאוהבת בזוריק. "בסופו של דבר רוחל'ה נכנעת ונשארת בעולם שלה, כי היא מבינה שלא תוכל להיפרד ממשפחתה. בדומה להתאהבות, גם הבחירה להישאר היא בחירה עצמאית, אבל היא משלמת עליה מחיר נורא", הוא מוסיף.

פאסיבית ונגררת.  רוחל'ה וזוריק ב"מרחק נגיעה":

מגיעים מהמגזר נחזור ל"סרוגים", שנכנסה לחיינו ב-2008 ועוקבת אחר קבוצת רווקים ורווקות מהמגזר הדתי-לאומי. יפעת (יעל שרוני) היא ה"אמא" של החבורה, מעין מוניקה גלר שומרת מצוות. היא מעצבת גרפית מוכשרת ומשעשעת, אבל זה לא מספיק לה. בגיל 30 היא נואשת להתחתן ולהקים משפחה ומתפשרת על אמיר (עמוס תמם), חברו הטוב של נתי (אוהד קנולר), בו היא מאוהבת. הודיה (טלי שרון) מלאה בספקות בנוגע לאמונתה, ובכל פעם מעזה יותר ויותר – מכיבוי האור בשבת ועד לשבירת איסור נגיעה – עד שהיא נהיית חילונית לחלוטין, אך עדיין מוצאת נחמה בחבריה מהעולם הישן. גיבורה נוספת היא רעות, רואת חשבון מצליחנית ופמיניסטית, שמסרבת לשתי הצעות נישואים ולבסוף נוסעת לבדה להודו. הסדרה, שמשרטטת את גיבוריה ביד עדינה ורגישה, מראה לקהל הצופים החילוני ברובו שרב הדמיון על השוני: גם הדתיות מרכלות על בנים בשירותים, מאוהבות בידיד הכי טוב שלהן, מוטרדות בנוגע למראן החיצוני, מנסות לתמרן בין זוגיות לקריירה, והכי חשוב – שואפות למצוא את האושר (כל אחת והגדרתה שלה לו) בכל מחיר.

יוצרי "סרוגים", שזכתה לביקורות משבחות שהיללו את אמינותה, מגיעים מתוך המגזר בו היא מתמקדת. "לפני שיצרנו את הסדרה הייתה לנו תחושה שהדמויות הדתיות על המסך הן פשוט לא אנחנו, ושהן נכתבות על ידי מישהו שאין לו בכלל מושג מה זה דתי. אבל יכול להיות שאם אני הייתי כותבת על העולם החילוני הייתי גם שוקעת בסטריאוטיפים, כי זה לא העולם שלי ואני לא ממש מכירה אותו", אומרת דיבון, ומוסיפה שהדבר החשוב ביותר לה ולשפירא היה ליצור דמויות אמיתיות ואמינות, כאלה שהן קודם כל אנשים ורק אז דתיים. "לא הייתה לנו מטרה ליצור דמות ספציפית אחת של גבר דתי או אישה דתייה, הרי אין דבר כזה. לכן גם יש לנו חמש דמויות ראשיות", היא אומרת. "אני מקווה שהנשים שלנו פשוט יצאו נשים – חושבות, חוששות, מתלבטות, אוהבות – בלי קשר לכך שהן מקבלות עול מצוות".  

לא מוכנה להתפשר על האושר. רעות ב"סרוגים":

 הדור החדש

דתייה מעניינת נוספת  היא אמונה (שי-לי הירש), אחותו הקטנה של יקיר עוז זהבי), גיבור חיים אחרים. הסדרה עוסקת בחייל דתי שנקלע למשבר אמונה לאחר שהוא מגלה את הריקוד, אך לאמונה – מלבד הקשר המשפחתי כמובן  – תפקיד עצמאי לחלוטין. היא מטפחת ידידות עם מון (אנחל בראון), הפועל התאילנדי הבלתי חוקי שעובד במפעל המשפחתי, מלמדת אותו עברית ונלחמת להשאירו בארץ. אמונה טובת לב וסובלנית, תכונות שמתבטאות גם בתמיכתה העזה בדרכו החדשה של אחיה. היא מייצגת את הדור החדש והפתוח יותר, ועומדת בניגוד להוריה המתקשים, למרות השתדלות כנה, להתמודד עם שינויים בדרכם המסורתית.בסימני שאלה, המתחקה אחר קורות קבוצת צעירים שיצאו בשאלה מהעולם החרדי ומנסים לקיים אורח חיים חילוני בתל אביב, נקרע הגיבור הראשי, אלי (דן שפירא), בין שתי נשים: בין בתיה (ליאת אזר), אשתו לשעבר ואם בנו, לבין שירה (גאלה קוגן), חברתו הנוכחית. בתיה, שבהתחלה מערימה קשיים בפני אלי, עוברת מהפך במהלך הסדרה ולומדת לקבל את חייו החדשים. "היה לנו חשוב להציג מישהי שלא רק נטועה חזק בחרדיות, אלא שמראה את הקשיים העוברים על אלה שנשארים מאחור", מספר אופיר בביוף, אחד היוצרים. "מאוד אהבתי את זה שלקחנו דמות שנראתה בהתחלה קיצונית ואנטגוניסטית ולאט לאט הצלחנו לפתוח ולהבין אותה". שירה, לעומתה, אמנית מוכשרת ומעט מיוסרת שהציור האהוב עליה הוא ציפור הלכודה בסבך חוטי תיל, "עזבה את הדת כי לא יכלה להתקדם בכיוונים היצירתיים שמאוד משכו אותה". אומר בביוף. "היא עדיין קצת מבולבלת ומנסה לפלס את הדרך החדשה, בלי תמיכת המשפחה, בעולם שיכול להיות מאוד אכזרי. רצינו לשמור על אמינות, והרי ממש לא קל להתנתק מתפיסת עולם של הרבה שנים".

אחרי הייצוג המכובד הזה, היה זה אך טבעי שגל הדוקו-ריאליטי יקפוץ על העגלה המנצחת. ובשתי מילים: דינה אברמסון. ככל שמתקדמת העונה  של מחוברות 2 נחשפת דינה כדמות יותר ויותר מרתקת ושנויה במחלוקת. מי שהייתה בעבר, כהגדרתה, "סופר מתנחלת, נערת גבעות" מבית אל, מתגוררת כיום, בגיל 27 ולאחר גירושים, בדירת רווקות ירושלמית ומנהלת מעין דתיות אלטרנטיבית, שמנסה לשאוב את הטוב מכל העולמות. דינה מתפללת באדיקות, שומרת שבת ומתלבשת בצניעות – ובמקביל עוברת לחלוטין על איסור הנגיעה במסגרת חיפושיה הבלתי-נלאים אחרי אהבת אמת, ואף מלהטטת בין כמה גברים במקביל. הסצנה מהשבוע שעבר, בה היא מסבנת גבר שמפנה את ישבנו העירום הישר למצלמה, יכולה להתחרות בגאון בכמה מהקטעים של שיר נוסצקי ורגב קונטס. אפשר לא לאהוב את דינה, אבל אי אפשר שלא להעריך את האומץ שלה להיחשף באופן כה טוטאלי לעיני המדינה כולה ובמיוחד לעיני הוריה, שלא היו מודעים לסגנון החיים שאימצה לעצמה. בדומה למלכי ופישל, המתמודדים החרדיים של לרדת בגדול, לדינה יש הכי הרבה להפסיד כאן. 

יש לה מה להפסיד. דינה אברמסון ב"מחוברות 2":

האם לדתייה הטלוויזיונית יש עוד מה לחדש? ניניו לא בטוח. "אני חושב שהגענו כרגע לרוויה עם כל הסדרות הדתיות והחרדיות והחוזרות בתשובה. יש כאן תמיד הגזמה – פעם לא הייתה אפילו סדרה אחת בנושא והיום יש הצפה בלתי רגילה ומיחזור של חומרים. לדעתי צריך לתת ליהודייה הדתייה קצת לנוח", הוא אומר, אבל מסייג באומרו ש"זה גם תלוי בסיפור ובמה הוא יכול להביא למסך". דיבון, לעומתו, חוזה המשך התפתחות: "עכשיו, אחרי שכבר היו כל-כך הרבה דמויות מוצלחות של דתיות, כבר אי אפשר לחזור לקלישאות של פעם של המתנחלת ההריונית עם השביס והעוזי שעוקרת עצי זית."  "בפעם הראשונה שראינו דמות דתייה בטלוויזיה היא הביאה איתה, מן הסתם, הרבה סטריאוטיפים, כמו כל דמות שזרה לנו", טוען בביוף. "ככל שיש יותר דמויות וזה נכנס למיינסטרים אפשר להביא יותר עניין ומורכבות, לספר סיפור שהוא מעבר לכיפה וכיסוי ראש".  ודיבון מסכמת "סדרות אמינות שכתובות היטב גם עושות טוב ליחסים בין החילונים לדתיים. יש יותר הבנה וקבלה. גם אישה דתייה שחובשת כיסוי ראש מתלבטת אם לערבב את המילקי או לאכול קודם את הקצפת". 

*#