רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין יואל שליט לקרן פלס: כך נכנסים לפריים התרבותי

משפחת שליט הבינה שבישראל של היום, כדי להפוך לשיחת ברזיה צריך להפיק ריאליטי. אז הם שלחו את האח הבכור של גלעד להתפרץ לפריים בטקס הדלקת המשואות. כמה חבל שלמחרת רוב הצופים דיברו דווקא על הפאדיחות של קרן פלס

תגובות

ביום שני בערב, במהלך טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, התפרצו יואל שליט ויערה וינקלר לבמה. אחיו של החייל החטוף וחברתו וקראו למען שחרור גלעד. יתכן מאוד ששמעתם על כך, למרות שהייתם באותו זמן בדרך לבמות או שסידרתם את הגג לקראת הגעת החברים. אולי דווקא כן הייתם מהמעטים שצפו בטקס בטלוויזיה, אבל לא ראו את האירוע כיוון שהבמאי החליט לחתוך לאימג'ים קצת יותר מלבבים. בכל זאת, גם אם מדובר באינצידנט מעניין, פיקנטי, תוסס, הוא כנראה לא יותר מרגש מההחלקה של קרן פלס באותו טקס. ככה נכנסים לעיתון.

הנה עוד כמה דברים שקרו לאחרונה במטה גלעד שליט: ביום חמישי שעבר, בעקבות הסכם הפיוס בין החמאס לפתח, פנו נועם ואביבה שליט לראש הממשלה בדרישה שיכנס את הקבינט לדיון בנושא גלעד; ביום ראשון, כמו בכל יום ראשון, נערכה עצרת מחאה מול ישיבת הממשלה השבועית בירושלים; בערב יום העצמאות, קצת לפני ההתפרצות לטקס, נערך בהר הרצל "טקס אי הדלקת משואות" של מטה המאבק; מחר תיערך קבלת שבת באוהל המחאה. אבל על כל הפעילויות הללו סביר להניח שלא שמעתם. הן כבר מזמן לא מצליחות לעורר עניין תקשורתי כלשהו. כדי לחדור למהדורות החדשות צריך להיות קצת יותר מעניין וייחודי מעוד עצרת מחאה קטנה וסימפטית. צריך לעורר פרובוקציה. צריך, למשל, להגיד משהו נגד הזמר המזרחי. אלה חדשות!

מבלי להתייחס לעצם העסקה ולטיעונים בזכותה ובגנותה, צריך להודות שהצעד בו נקט יואל שליט חריג ואמיץ. הוא בחר להתייצב בלב הקונצנזוס, בטקס שהוא שיא הממלכתיות, בנקודת התפר הבעייתית בין ההצדעה לנופלים לחגיגות התקומה, רגע לפני הזיקוקים – ולפוצץ את החגיגה. בטקס שהוקדש לערך הערבות ההדדית, הוא החליט להיות הילד שיבשר לאומה שהמלך הוא עירום. לא ערבות ולא נעליים. עכשיו תמשיכו לחגוג. בהמשך: קרן פלס.מנסים לייצר חדשות. יואל שליט ויערה וינקלר בטקס הדלקת המשואות:

התקרית בהר הרצל עצובה, דווקא משום שכולם צודקים בה: יואל שליט ויערה וינקלר, שביקשו להעיר את המחאה המתנמנמת; המאבטחים שנאלצו למלא את תפקידם ולהורידם מהבמה; ציפי לבני שאצה רצה בעקבותיהם; וכל מי שנכלם בכסאו, אבל ידע שההצגה חייבת להימשך. אפילו אל הבמאי, שבחר להסיט את מצלמותיו מהאירוע, קשה לבוא בתלונות. אם היה נותן ביטוי למחאת שליט, איש לא היה בא אליו בתלונות, ככל הנראה. זה היה הצעד ההגון והמתבקש. אבל מה היה קורה אם נערי גבעות היו מתפרצים לטקס האזכרה ליצחק רבין ז"ל, ובשנה הבאה היו מתפרצים פעילי שמאל לטקס המשואות ומציינים את הנכבה הפלשתינית?

אם תלמד משפחת שליט את מפת התרבות הישראלית, היא תיטיב לנהל את מאבקה המחריף. מה אם, למשל, ישלחו יואל שליט וחברתו לבית "האח הגדול"? אין ספק שהם יתקבלו בברכה על ידי ההפקה, ומשם יוכלו להביע את מחאתם באופן חופשי בערוץ פופולארי במשך 24 שעות ביממה. בשלב הבא אפשר יהיה לבחור זמר מחאה ייצוגי ולשלוח אותו לייצג את המאבק על בימת "כוכב נולד", ובהמשך לשלוח את אחד מחבריו ליחידה של גלעד ל"הישרדות", כטייק אוף סרקסטי על ימיו של גלעד בעזה. בכל זאת, סיפורים קורעי לב אנחנו אוהבים לשמוע, כשהם מגיעים עם בחורה על ביקני באיזה אי נידח. אם כבר פרובוקציות, אז עד הסוף.אם תמצמצו, תפספסו. קרן פלס בטקס העצמאות:

מול מחאת משפחת שליט כדאי לבחון את מחאת ארגוני היוצרים בישראל. אלו האחרונים יצאו מעמדת כוח חלשה פי כמה. העניין הציבורי בהם היה נמוך (אם כי זה התקשורתי-ברנז'אי עזר לחפות על כך), מבחינת הממשלה מדובר היה במטרד חולף ולא באבן ריחיים על הצוואר כבמקרה גלעד שליט, והם לא זכו להזדהות כמעט מקיר לקיר לה זוכה המאבק למען גלעד. כדי להתגבר על הקשיים, הם בחרו להוריד את הכפפות (וכשמדובר באמנים וביוצרים, לא בדיוק גרעין הגיוס של "הפנתרים השחורים", אין מדובר בעניין של מה בכך). הם פוצצו פרמיירות נוצצות, הפריעו לצילומי תוכניות טלוויזיה, טיפסו על האולפן השקוף של ערוץ 24 והתפרצו לאולפן "היום שהיה" של גיא זוהר. מנשה נוי, בהפגנה בכיכר רבין, הסביר כי "עובדה שעד הפריצה לערוץ 10 אף אחד לא דיבר על זה. צריך להתנהג לפעמים באגרסיביות". ואמנם, היוצרים הצליחו לקטוף לא מעט הישגים בדרך, כמו שינוי חוק זכויות היוצרים והעברת חוק הקולנוע המתוקן בכנסת.אמרו את זה קודם. היוצרים מתפרצים לאולפן של גיא זוהר:

כעת נראה שאגרסיביות – בגבולות הטעם הטוב ובעיקר בגבולות ההתנהלות השפויה והמתורבתת של משפחת שליט – היא הנשק בה בחר גם מטה המאבק כדי להסלים את המחאה (הנה עוד ביטוי צבאי. רק אוסיף כאן "עליית מדרגה" ויהיה ברור ששדה הקרב השתנה). עם הגב הציבורי הרחב של המטה, ועם ראש הממשלה הלחיץ בתולדות המדינה בעמדת מקבל ההחלטות (מדובר על אותו אדם שביטל את המס על פירות וירקות ושמנע את העלאת מחיר הדלק עוד לפני שהונפה הכרזה הראשונה בכיכר), אין סיבה שזה לא יעבוד.

*#