אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצה תפקיד בטלוויזיה? שב לכתוב

הם הלכו לאודישנים, שיננו טקסטים ורדפו אחרי תפקידים. אחר כך הם הבינו שבשביל לקבל את תפקיד חייהם, הם יצטרכו ליצור אותו בעצמם. השחקנים, קומיקאים, במאים ויוצרים שכתבו סדרת טלוויזיה כדי לשחק אותה

תגובות

ימי המנדט: אדיר מילר בן ה-37 התחיל את המסלול שלו כקומיקאי מהשורה. הוא לקח חלק בסדרת הסטנאפ "דומינו", שמאוחר יותר התפתחה ל"אפקט הדומינו". בהמשך היה כפוף למרותם של מנחי תוכניות אירוח למיניהם, שהואילו בטובם לפרגן לו פינות: דודו טופז ב"הראשון בבידור" וגם בתוכניתו של יאיר לפיד. גם כשזכה להנחות תוכניות אירוח משלו, "ערב אדיר" ו"היכל התרבות", עדיין נאלץ לתת דין וחשבון לזכייניות השונות.מלחמת השחרור: זה קרה ב-2008, אז התיישב לכתוב יחד עם רן שריג את רמזור, סיטקום ישראלי שעוסק בשלושה חברים בשנות ה-30 לחייהם – האחד נשוי, השני גר עם חברתו (ובהמשך מתחתן איתה) והשלישי, רווק מושבע. היציאה לעצמאות: "רמזור" נתנה למילר אור ירוק לצאת לדרכו כיוצר לכל דבר. הסדרה גרפה שבחים ואף הולידה משפטי מפתח חדשים ללקיסקון הישראלי ("גיסנו", "רגע עם דודלי"). בנוסף, היא נמכרה לרשת פוקס האמריקאית ואף הייתה הסדרה הישראלית הראשונה לקבל את פרס האמי הבינלאומי.ריקודי עם בפריים טיים. "רמזור":הכל נשאר במשפחה: יעל פוליאקוב והכל דבש

ימי המנדט: במשך שנים הייתה יעל פוליאקוב כנועה לשתי מסגרות נוקשות במיוחד. הראשונה הייתה מועדון "הבנים של", שם נאלצה להתמודד עם היותה דור ההמשך של ישראל פוליאקוב – ממייסדי ההומור הישראלי. בשנייה, עבדה כשחקנית, מלהקת צעירי תל אביב ו"לא כולל שירות", דרך "משפחה וחצי". גם ככה התנאים בחינוכית לא משהו.מלחמת השחרור: צעדיה הראשונים לעצמאות נעשו במסגרת אחד העם 1 ב-2003. גם שם היא הייתה חלק מאנסמבל השחקנים, אך זכתה להשתתף בכתיבת חלק מהמערכונים והייתה שותפה ליצירת דמויות כמו מיה וחן (נושי ונוני). מאוחר יותר נכנסה הסדרה לפנטאון של סדרות הקאלט הישראליות. ב-2007 התיישבה לכתוב את הכל דבש, על חייה במשפחת פוליאקוב המופרעת.

היציאה לעצמאות: "הכל דבש" הקנתה לפוליאקוב מעמד של תסריטאית ויוצרת בישראל. הסדרה הפכה ללהיט וליקירת המבקרים ואף זכתה בכל הקטגוריות בפרסי האקדמיה לטלוויזיה ב-2008. בין העונה הראשונה לשנייה נאלצנו להמתין שלוש שנים. גששים זה טוב לרייטינג. "הכל דבש":רוצה להיות סיינפלד הישראלי - נאור ציון ו"החברים של נאור"

ימי המנדט: כבר מגיל 18 החל נאור ציון להופיע במועדונים מפוקפקים כסטנדאפיסט וצעד במסלול ברור אל עבר קריירה של ערבי מיקרופון פתוח ובדיחות קרש על ערסים. הוא הצליח לפלס את דרכו במעלה אצולת הסטנדאפ הישראלית אך עשה זאת תחת שלטון תוכנית הבידור של דודו טופז בערוץ הראשון, "סופשבוע עם דודו טופז" ובהמשך בתוכנית "נפלו על הראש" בערוץ 2. ב-2001 יצא במופע סטנדאפ משלו וגם שם היה תלוי בגחמותיהם של מנהליו האישיים והקהל הישראלי.מלחמת השחרור: ציון החל לכתוב את הסדרה שלו, החברים של נאור, כבר בסוף שנות התשעים. נדרשו לו לא פחות משבע שנים כדי להצליח למצוא לה בית בערוץ 10, והוא נלחם עד זוב דם כדי לראות אותה קורמת עור וגידים.היציאה לעצמאות: העונה הראשונה של "החברים של נאור" עלתה ב-2006 ומיד לאחריה עלתה גם העונה השנייה. בניגוד לתחזיות הקודרות היא דווקא מצאה לעצמה קהל נאמן ואוהב וב-2011 עלתה גם לעונה שלישית.

הביא איתו הומור עדתי. "החברים של נאור":אם אין תפקיד, נכתוב סדרה - דלית קהן ו"מתי נתנשק"

ימי המנדט: ככל שחקנית ישראלית, גם דלית קהן בילתה את שנות התשעים בדילוגים בין אודישן לאודישן ונאלצה לפלל לטוב לבם של המלהקים והבמאים. מה שהתחיל בפרסומת מיתולוגית ל"לולו של קשרל" הוביל אותה בסופו של דבר לתפקיד ראשי ב"שירת הסירנה" של איתן פוקס ועירית לינור. משם המשיכה קהן לתפקידים נוספים בקולנוע הישראלי שהוא, כידוע, לא מקום העבודה היציב ביותר עלי אדמות.מלחמת השחרור: טבילת האש הראשונה של קהן בעולם התסריטאות נעשתה ב-2005, כשהשתתפה בכתיבת הסרט "ריקי ריקי" של איתן ענר, בו גם כיכבה. לאחר מכן החלה להתמקד בכתיבה, פיתחה פורמטים שונים לטלוויזיה וכתבה את הטלנובלה "ילדות רעות" לערוץ המוזיקה. על "מתי נתנשק", כרטיס היציאה שלה אל החופש, החלה לעבוד ב-2007.היציאה לעצמאות: "מתי נתנשק" שידרגה את מעמדה של קהן כעוד שחקנית בפנתיאון הישראלי, ליוצרת טלוויזיונית מכובדת. הסדרה, ששודרה בערוץ 10, גרפה ביקורות אוהדות (ברובן) והתחבבה במיוחד על הקהל. קהן גם גילמה שם, באופן מפתיע, את אחת הדמויות הראשיות (רונה). גורמה גורמה גורמה - ארז בן הרוש ו"אחד העם 1"

ימי המנדט: את שנות התשעים המוקדמות בילה ארז בן הרוש כשחקן בתיאטרון הקאמרי ואף הופיע בעונה הראשונה של "הקומדי סטור", אבל את שאר הזמן בילה כנראה בחיפוש עצמי ובאודישנים כושלים. העתיד לא נראה מבטיח.מלחמת השחרור: בן הרוש הפנים בשלב מוקדם יחסית בקריירה שלו שכדי להצליח, אל לו להיות כפוף לגחמותיהם של אחרים והחל לטפח קריירה של עורך, כותב ויוצר. ב-2002-2003, בזמן שכיכב ב"שוטטות" עם אסף הראל ואורי גוטליב, הוא גם שקד על פיתוח סדרה קטנה בשם "אחד העם 1" שאת גודל  ההצלחה שלה, אף אחד לא חזה.  היציאה לעצמאות: הנסיקה בקריירת המשחק של בן הרוש לא הניעה אותו מלהמשיך לפתח גם את עבודתו כעורך ויוצר. במקביל ל"אחד העם 1", שימש כעורך הראשי של ערוץ ניקולודיאון, פיתח את הפורמט המצליח של התוכנית "אקזיט" בערוץ 10 שהביאה לעולם טאלנטים כמו עפר שכטר ואסי עזר והצטרף למחלקת התוכן של הערוץ. אחרי ההצלחה היחסית של סדרת ההמשך "אחד העם 101", זכיינית ערוץ 2 רשת צירפה אותו לשורותיה. לא עוד שחקן שמתחנן לתפקידים, כי אם יוצר מכובד ומבוקש שמדי פעם מחלטר בתפקידים בטלוויזיה. כותב מטאפורות מארונות.  בן הרוש ב"אחד העם 1"מי פנוי בערוץ 2?: יובל סגל ו"טקסי דרייבר"

ימי המנדט: ככל פרצוף יפה, גורלו של יובל סגל היה ידוע מראש. האספירציות המשחקיות שלו נאלצו להמתין במהלך שנות ה-90, אז שימש כדוגמן בפרסומות וקמפיינים רבים. הוא אפילו זכה בפרס דוגמן השנה. נדרשו לו עוד כמה שנים כדי להאמין בכישוריו וללכת ללמוד משחק.מלחמת השחרור: לאחר שהצליח לנער מעצמו את סטריאוטיפ הדוגמן ולהיתפס כשחקן רציני, בכל זאת מצא את עצמו משתבץ דרך קבע לתפקידי החתיך השרמנטי, אם בסדרה "שמש" ואם ב"טירונות" ובהחיים זה לא הכל. הוא אמנם שיחק לא מעט גם בתיאטרון במקביל, אבל הרייטינג לא נמצא שם. אולי השנים שעשה ב"קצרים" נתנו לו את הביטחון שהיה צריך כדי לצאת לדרך חדשה ועצמאית כיוצר.היציאה לעצמאות: ב-2010 עלתה ב-yes סדרת הביכורים של סגל כיוצר – טקסי דרייבר. מדובר בסדרת פשע קומית שבה סגל גם מככב. הצלחת הסדרה הביאה לכך שמאוחר יותר היא שודרה גם בערוץ 2 וזכתה לעונה שניה. לא רק פנים יפות. סגל ב"טקסי דרייבר":הכי לא יוגורט: חנן סביון וגיא עמיר ו"עספור"

ימי המנדט: מדובר, ככל הנראה, באחד מסיפורי הסינדרלה הנדירים ביותר שיש לתעשייה הישראלית להציע. אחרי שסיימו את לימודי המשחק בשלוחה הירושלמית של ניסן נתיב, בילו חנן סביון וגיא עמיר את רוב שנות העשרים שלהם בין אודישן כושל אחד לאחר. הייתה להם תחנת בינתיים משותפת ב"זאפ לראשון" של ערוץ 1, סביון קיבל תפקיד קטן ב"יוסי וג'אגר" בזמן שעמיר דיבב סדרות מצוירות אבל הצלחה ממשית מיאנה להגיע.מלחמת השחרור: בשנת 2006 הפנימו השניים שאין עתיד במשחק ופנו לדרכם כתסריטאים. יחד הם יצרו סדרות כמו "בובות", "בלגאן ועד אילת", "בילי" ואחרות. ההצלחה ככותבים סיפקה מעט תפקידי משחק בסדרות אזוטריות אבל ביצת הזהב האמיתית המתינה להם במגרש אוטובוסים נטוש בפאתי ירושלים.מתעווזים כל הדרך לבנק. מתוך "עספור":היציאה לעצמאות: ב-2010 נפל דבר בישראל. הסדרה עספור שינתה את כללי המשחק והייתה לדרמה הקומית הראשונה שהפכה ללהיט בסדר גודל לאומי. סביון ועמיר יצרו את סיפורם של ארבעה חברים ירושלמים שחיו יחד במגרש אוטובוסים מוזנח ונלחמו להותיר אותו בחיים. הלקסיקון העספורי הוליד שלל ניבים וביטויים חדשים שכל בני ה-15 ומטה דקלמו במרץ ובעיקר ניפקה לעולם את עוז זהבי. ההצלחה המסחררת הביאה אותם לכתוב את סדרת הילדים "מה בכריש?" ובעיקר – הפכה אותם לסופר סטארים. כיום הם שוקדים על כתיבת העונה השנייה של "עספור", שתתחיל להצטלם בחודש הבא. 

*#