רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סרט בשחור לבן: ז'אנר הבורקס לא מת, הוא עבר לטלוויזיה

יוצר הסדרה מתלונן על הייצוג המזרחי וחושב שהבורקס הוא תוצר תרבותי של קיפוח חברתי. אם כך, איך זה שהדמויות המזרחיות כובשות את תוכניות הטלוויזיה, ומי שמתלונן על קיפוח הם יהורם גאון וחווה אלברשטיין?

תגובות

איתרא מזלו של רון כחלילי, והסדרה הדוקומנטרית החדשה שלו, "סרט שחור לבן" (שפרקה השלישי והאחרון ישודר הערב בערוץ 8), שודרה בשבועיים האחרונים מול האח הגדול. זו לא היה רק החלטת שיבוץ אכזרית; זו היתה אירוניה. בעוד ש"סרט שחור לבן" מעלה מחדש את זעקת המזרחי המקופח, המזרחים (והאשכנזים) של בית "האח הגדול" משתלטים על טבלת הרייטינג. בעוד ש"סרט שחור לבן" מתקומם על יצוגו המבזה של המזרחי, בבית "האח הגדול" הפרחיאדה חוגגת. בעוד ש"סרט שחור לבן" שר רקוויאם לבורקס, "האח הגדול" מזכיר שהבורקס לא מת, הוא רק זכה לטעמים חדשים. "סרט שחור לבן" מספר על ניצחון הבידורי על האמנותי, ו"האח הגדול" מספק הוכחות אונליין. "סרט שחור לבן" הוא הפרקליט הטוען, "האח הגדול" הוא גוף הראיות.

סרטי הבורקס הם מהז'אנרים האהובים והמצליחים, ובה בעת הנחותים והמבוזים, שיצר הקולנוע הישראלי (כשלעצמו לא קולנוע שמצטיין במגוון ז'אנרים). היחס אל הז'אנר, שמתבטא, אם לנקוט בהכללה שמאפיינת את הסדרה, באהדה ציבורית ובבוז ביקורתי (יש חריגים), הוא שעומד בבסיס כל דיון המתייחס אליו. הוא מייצג את הבוז הראשוני של הממסד האשכנזי, את הקיטוב המעמדי, את ניסיון ההתערות המזרחי, את ההבחנה בין טעם הביקורת לטעם הקהל, בין קולנוע בידורי-מסחרי לקולנוע אמנותי. בפער הזה שבין ההצלחה המסחרית לכישלון הביקורתי טמון שורש הזעם המזרחי; ביטול הביקורת מפני הקהל, ובה בעת רצון מובהק לשאת חן בעיניה. מתחת לנפנוף הבוז כלפי הרמת החוטם הממסדית, מסתתרת השאיפה לזכות גם בחיבת האליטות. זה הדלק שממשיך להניע את מנוע הקיפוח המזרחי גם אחרי שהדרך נגמרה לו. עד שלא יזכה לחותמת האליטיסטים, ימשיכו קריאות הקיפוח, ולא משנה עד כמה רחב יהיה החיבוק הציבורי.

הבורקס לא מת. הוא עבר לטלוויזיה, ולמוזיקה, ולקולנוע המודרני. את היוצרים האשכנזים (אפרים קישון, מנחם גולן, בועז דוידזון) החליפו יוצרים מזרחים, אבל המוסיקה נשארה אותה מוסיקה, וכך נשמט הבסיס (הרעוע מלכתחילה) לפיו מקור הבורקס בהתנשאות אשכנזית. ערוץ 2 כיוון למסעודה משדרות, ופגע בשבט כולו, אשכנזים כמזרחים. הפופ המזרחי שולט היום ברחבות הריקודים בחתונות אשכנזיות כמזרחיות. אפילו סרטים כ"סוף העולם שמאלה" של אבי נשר, או סרטיו של דובר קוסאשווילי, נתפסים כבורקס מודרני. מי שירצה, יוכל למצוא בנקל את הבעיות שנותרו בייצוג המזרחי: בעבריינים של הבורר, בבטלנים של עספור או בקריקטורות של ארץ נהדרת. אבל זה יהיה מבט צר על התמונה השלמה, שמנסה להלך בזהירות בין יצוג נאמן של המציאות (שבה הפערים נסגרים לאט מכפי שהם נסגרים באג'נדות שאפתניות) לבין פוליטיקלי קורקטיות.

*#