שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המסך המפוצל: גילי מיילי חושף, יאיר לפיד מכסה

שניהם מצליחים בזכות אהבת הקהל בלבד, אלא שבעוד שלפיד עובד בלהסתיר את האמת מיילי הוא זיקוק של הרעיון הזה. שני רגעים טלוויזיוניים בשבוע

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סיון שור, עכבר העיר

1. יאיר לפיד נאלץ לצאת השבוע להגנת המותג "יאיר לפיד". שבועות של שחיקה מתמשכת במעמדו הכל-יכול אילצו אותו לנטוש רגע את הדיונים על התקציב, הקרב עם שלי יחימוביץ' ואת עמוד הפייסבוק, ללבוש שוב את הטי-שירט השחורה ולחזור למסך. ממש כמו מכונית יוקרה שזקוקה לסלב שייסע בה כדי לשדרג את מעמדה, לפיד בחר בקפידה את המסגרת שבה ינסה למכור את מרכולתו. התכנית "לונדון את קירשנבאום" היא מותג מוכר שמזוהה עם איכות בלתי מתפשרת. צמד העיתונאים הוותיקים לא נדבקו בשיטת הראיון החדשה שבה המראיין מלטף והמרואיין משקר (כל הזכויות לעברי לידר) ולכן הם הפלטפורמה הטובה ביותר עבור לפיד כדי להחזיר לו את אמינותו. כך לפחות אפשר היה לחשוב עד תחילת הראיון. דקות ספורות אחרי תחילתו כבר היה ברור שללונדון וקירשנבאום אין שום כוונה להקשות על לפיד, נהפוך הוא. הם קראו לו יאיר, כינו אותו אח, התעניינו בהרגלי הגלישה שלו בפייסבוק ובסיפוק שמביאים איתם הדיונים על התקציב. היו שם גם דיבורים על הבור (מכבסת המילים הפחות מפחידה לגירעון), על השוויון בנטל ועל המשא ומתן המדיני, אבל בעל הבית של הראיון היה יאיר לפיד והוא ניווט את השיחה (אולי שיחה היא הגדרה יותר מדויקת) למחוזות הנוחים לו. מספיקה העובדה שלא הושמעה בו פעם אחת המילה ערק כדי להיות בטוחים בזה. בסוף הריאיון קירשנבאום הודה בכך כשסיכם: "מר לפיד, אנחנו לא הקשינו עליך יותר מדי בריאיון הזה, זה לא היה קל לנו להתנהג ככה". המותג "יאיר לפיד" הרוויח והמותג "לונדון את קירשנבאום" הפסיד. מלטף ומשקר. הריאיון של לפיד אצל לונדון וקירשנבאום:

2. הצפייה ב"אח הגדול" הרגישה השבוע כמו נחיתה במיחזורית. גילי מיילי קילל לסבית. זה היה שידור חוזר של ההתרחשויות מלפני חודש עם הבדלים קלים: זה לא מיילי האב אלא מיילי הבן וזו לא לבנה הלסבית אלא ענת הלסבית. מזל שהובאו שתי לסביות כדי לספוג את האש. למרות תחושת השידור החוזר, עורכי התכנית עשו את עצמם מופתעים מההתרחשויות, העצימו את הדרמה והחליטו להדיח גם את מיילי הבן. מובן שאין מקום לאנשים אלימים כמו גילי מיילי על המסך או לקללות ועלבונות משפילים כלפי קהילות שלמות, אבל נדמה שציבור הלסביות הוא לא הדבר היחיד שראתה הפקת התכנית לנגד עיניה כשהחליטה על ההדחה. בימים מאז הודח אביו, צבר מיילי הבן עוד ועוד מעריצים. הוא הצליח להבין את זה למרות שהיה סגור ומנותק. כל שבוע שבו היה מועמד להדחה וניצל בזכות אהבת הצופים איפשר לו להקצין את ההתנהגות שלו. יש לו חסינות כמו לחברי הכנסת, אז מה אכפת לו לקלל. כל עוד פרצי האלימות והקללות שלו הביאו לזכיינית קשת עוד רייטינג אז גם לה לא היה אכפת. הבעיה שלה התחילה כש"האח הגדול" (המותג, לא עורך התכנית שמתעקש שיכנו אותו כך) התחילה להיות מזוהה עם גילי מיילי, או ליתר דיוק כשגילי מיילי הפך להיות שם נרדף ל"אח הגדול". השבוע לא באמת נחצה רף הקללות שהציב רוני מיילי, מישהו למעלה פשוט הבין שגילי מיילי שם כדי להישאר והנוכחות שלו פוגעת בשמה הטוב של התכנית. מישהו הבין שכשמקללים לסביות, כבר אי אפשר להאמין להצגה של התכנית. ההצגה כאילו התכנית מקדמת סובלנות כלפי לסביות, אתיופים, חירשים, מגמגמים, גמדים, עיוורים, דוסים, אנארכיסטים וטרנסג'נדרים, ולא מקדמת את ההשפלה שלהם, הפכה סופית ללא אמינה. הפך לשם נרדף ל"אח הגדול". הריב שהוביל להדחתו של מיילי:

3. גילי מיילי ויאיר לפיד נישאים מעלה על בסיס אהבת הקהל בלבד. שניהם נבחרו על ידי הציבור והוכיחו שהם כבר לא באמת צריכים לא את לונדון וקירשנבאום ולא את "האח הגדול" כדי לשמור על מעמדם. אלא שבעוד שלפיד זוכה באהבת הציבור בזכות היכולת שלו להחביא את האמת, הטיקט של מיילי הוא חוסר היכולת שלו לשקר. בעוד שלפיד עסוק להחביא את האמת מאחורי מכבסות מלים כמו "תנועה", "תנופה" ו"עשייה", מיילי הוא זיקוק של האמת. הוא לא מסוגל להוציא מפיו משהו שעובר סינון ואומר את כל מה שהוא חושב. בעוד שעיתונאים כמו לונדון וקירשנבאום אמורים לחתור אחרי האמת בכל מחיר, ותוכניות הריאליטי אמורות להיות מצג של האמת, היה מוזר לראות את מגישי החדשות מוותרים ליאיר לפיד על האמת ואת "האח הגדול" לא מסוגל לשאת אותה כשהוא סוף סוף מגיע אליה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ