אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסך המפוצל: מתי רמיזה מינית הופכת לסטייה?

ילד קטן מתנהג כמו סרסור בפרסומת, שר חינוך גדול צוחק מבדיחה מפגרת מעל דוכן הכנסת - מי מהם יותר מזעזע אותנו, ולמה?

תגובות

1. הפרסומת למיני כריות הורדה השבוע משידור בהוראת הרשות השנייה כיוון שהציגה ילד כאובייקט מיני. בהודעת הרשות נכתב כי "הצגת הילד כאובייקט מיני תוך שילוב גינונים הלקוחים מעולם המבוגרים באופן מיני הינה פסולה ואינה ראויה". בפרסומת נראה ילד עטוף חלוק של אוליגרך קטן מוקף בבחורות בשמלות ומסביר בקול סליזי של מבוגר למה הבחורות מתות עליו. כשמרוח לו שוקולד על הפה הוא מישיר את עיניו התמימות למצלמה ומגלה את סוד הקסם שלו: הוא מפוצץ בקרם. הסצנה נראית קודם כל סוטה. ילד ששולח רמזים מיניים בוטים כל כך נתפס כסטייה מינית כיוון שהוא סטייה מהסדר הקיים. אבל צריך להתעכב ולשאול מה המשמעות של הסטייה הזו. האם היא באמת מאיימת על הסדר הקיים או שהאיום נובע מעצם היותה סטייה. האם הפרסומת באמת מציגה את הילד כאובייקט מיני או שפשוט החיבור בין ילדות למיניות הוא דיסוננס צורם כל כך שהחברה לא יכולה לשאת. בפרסומת דווקא יש מספר אובייקטים מיניים שהרשות השנייה שכחה להתייחס אליהם. הבחורות שנראות בפרסומת חגות מסביב לתינוק וממלאות את כל צרכיו מוצגות כשפחות מין. הן נמשכות לכסף (שגם בו התינוק מפוצץ ככל הנראה), הן לא מאמינות במונוגמיה ואין להן בעיה לשרת את הגבר שלהן על כל המשתמע הזה. הייצוג הבעייתי הזה לא הפריע לרשות השנייה. כשהיא כתבה בהודעה שלא תשודר פרסומת שיש בה "פגיעה בכבוד האדם, בטעם הטוב וברגשות הציבור, ובכלל זה לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת הכולל הצגה של רמיזות מיניות", התינוק עמד בראש מעייניה. בחורות סקסיות כבר רגילות ליחס משפיל ומבזה בטלוויזיה, אז לא מדובר ברמיזה מינית אלא פשוט בתיאור המציאות. התינוק שמאיים על הסדר הקיים. הפרסומת שהורדה משידור:

2. שר החינוך שי פירון הביא השבוע רוח חדשה למשכן: רוח שטות. צחוקים בכנסת הם לא דבר שכיח וזה מה שהפך את סרטון הנאום של שי פירון לכל כך מצחיק. שר החינוך ניסה להקריא הצעת חוק בשעת לילה מאוחרת אבל המילה "החדרה" הכשילה אותו והוא פרץ בגל צחוק שהדביק מהר את כל היושבים במליאה. אפשר להגיד שחבורה גברית שלא מצליחה להתאפק לשמע מילה בעלת קונוטציה מינית היא לא באמת דבר מצחיק. סך הכל מדובר בהומור רדוד ואינפנטילי ובכל זאת היה בו משהו מרענן. ההומור הצליח לחדור סוף סוף את האבטחה האדוקה של בניין הכנסת. לא ברור אם זה הפוליטיקה החדשה, הח"כים החדשים או סתם השעה המאוחרת שבה נערך הדיון אבל חברי הכנסת נראו פתאום כמו חבורה שכיף להעביר אתה ערב. אחד צוחק ללא מעצורים, השני זורק לו: "זה עוד בלי הקנאביס", השלישית מצלמת כדי להעלות לרשתות החברתיות. חוש הומור הוא בדרך כלל סימן לשפיות ובגלל זה כל כך נדיר לראות אותו במחוזותינו בכלל, ובכנסת בפרט. בגלל זה למרות שההומור של שר החינוך הוא לא בדיוק מופת לחינוך הוא "עבר". "עבר" כלומר הפך לאייטם צבע בתוכניות הרכות ולא במהדורות המרכזיות, "עבר" כלומר הפך לסרטון ויראלי ולא לכותרות בעיתונים. אולי גם כלי התקשורת מתחילים לגלות סימני שפיות. פרצת אבטחה בכנסת. הנאום של שי פירון:

3. האופן שבו הצחוק האינפנטילי של שי פירון "עבר" והפרסומת לכריות נפסלה מזמין לחשוב על מה אנחנו מחשיבים כסטייה. שני המקרים עוררו עניין כי היתה בהם סטייה מן הנורמה. שי פירון סטה מהקודים החברתיים הנהוגים מעל דוכן הכנסת כשהוא התנהג בצורה אינפנטילית, וההצגה של תינוק סטתה מהגבולות המותרים לקטינים כשהוא דיבר באופן מיני ובעצם התנהג כמו מבוגר. אלא שבעוד הסטייה של פירון נתפסה כמשעשעת, הסטייה של התינוק היתה מזעזעת. אפשר להזדהות עם מבוגר שלרגע מתנהג כמו ילד, אבל המחשבה על ילד שרוצה להתנהג כמו מבוגר עדיין מפחידה מדי.

כתבות שאולי פספסתם

*#