אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם העירום לא עזר, מה יציל את "דם אמיתי"?

מחברת סדרת הספרים הודיעה כי הגיעו מים עד נפש, לשואו ראנר נמאס והוא החליט לחתוך וסצנות העירום הביאו גל משחקי שתייה. רגע לפני העונה החדשה המעריצים תולים תקווה אחרונה

תגובות

שרלין האריס הודיעה שנמאס לה. אחרי 13 ספרים בסדרת The Southern Vampire Mysteries שאותה כתבה מ-2001 הודיעה הסופרת (שהניו יורק טיימס הגדיר בתור "הסופרת הנמכרת ביותר בעולם") כי היא איננה יכולה עוד. סדרת הספרים שעליה מתבססת סדרת הפנטזיה "דם אמיתי" הפכה את האריס לעשירה, מפורסמת, ואף ליעד לאיומי טרור והתנכלויות ברשת, אבל היא עייפה את הכותבת עד כדי תשישות נפשית. "אני מתכוונת לכתוב לסדרה סיום סופי", אמרה בראיון לפני כשנתיים, "אני לא רוצה לכתוב את סוקי יותר, זה התיישן ונמאס. אני אתגעגע אל הדמויות אבל אני חושבת שסופרים אוהבים לעשות דברים שונים. לפחות הסופרת הזו". העמידות הנפשית של האריס היא לא היחידה שנשחקה ב"דם אמיתי". גם אלן בול, יוצר "עמוק באדמה" ומי שעיבד את סדרת הספרים למתבגרים של האריס לסדרה זוכת פרסי אמי וגלובוס הזהב עבור HBO - הודיע לפני כשנתיים על פרישתו מתפקיד השואוראנר. בול  טען כי הוא "רוצה להתנסות בפרויקטים חדשים ומאתגרים" שם קוד בהוליווד ל: "נשבר לי הזין מהסדרה הזו". העונה השישית, שתעלה לשידור ב-13.6 בארצות הברית (ואצלנו ב-yes oh ב-18.6), היא הראשונה בלעדיו. » "דם אמיתי" - כל הכתבות והביקורות» איך העירום הגברי הפך לסטנדרט?

"דם אמיתי" מתישה לא רק את יוצריה, אלא גם את הצופים הנאמנים שלה. למרות נתוני רייטינג יציבים (פרק הסיום של העונה האחרונה הגיע בפיק ל- 5.05 מיליון צופים. הממוצע העונתי ירד ב-300 אלף צופים לעומת שנה קודמת) מתגבש בשנתיים האחרונות ברשת באזז שלילי נגד התוכנית, כותביה והכוכבים הראשיים שלה. הסדרה שזכתה בתחילת דרכה לתארים: מצחיקה, מפחידה, סקסית וקצת מטרידה זוכה לאחרונה לכתבות שכותרתן: "מי עדיין צופה בשיט הזה?".

"דם אמיתי" עלתה לשידור ברשת HBO בספטמבר 2008, בשיא הקמפיין של ברק אובמה לנשיאות. אלן בול, פוסט "עמוק באדמה", קיבל מהרשת צ'ק פתוח לתור אחרי פרויקט חדש ונתקל במקרה בספר של שרלין האריס. אחרי מסע שיכנועים ארוך הצליח בול לזכות בזכויות העיבוד ("היו לי עוד שלוש הצעות", אמרה בזמנו האריס לניו יורק טיימס, "אבל הרגשתי שאלן מבין אותי"). הוא צילם פיילוט מרתק שאושר כמעט מיד לעונה מלאה. סיפורה של סוקי סטייקהאוס (אנה פקווין, עד אז הילדה החמודה מאקס-מן), מלצרית טלפתית בעיירה הדרומית הדימיונית בון טאמפ והתאהבותה בערפד החתיך ביל קומפטון מיסמרו מיליונים למסך והגדירו מחדש את ז'אנר הפנטזיה למבוגרים. בול השכיל לשלב בפנטזיה גם ביקורת חברתית על גזענות, זכויות להט"ב, אווירה דרומית וסצנות סקס חושפניות. ב-HBO שמחו לנפק חלופה מרעננת לגל סדרות הערפדים ולגזור קופון שמנמן מההצלחה המפתיעה. העובדה שאלכסנדר סקרארגרד, עד אז דוגמן\שחקן שוודי אלמוני שמח להתפשט על המסך בכל סצנה שנייה, רק הוסיפה להתרגשות המעריצים. ה-fangbanger, כפי שקראו לעצמם, עזרו להפוך את יצור הכלאיים החדש לאחת הסדרות הנצפות ביותר של הרשת ולהפוך את שחקניה האלמוניים לכוכבים שנמרחים בדם על השער של ה"רולינג סטון". הכל היה נראה מבטיח, אבל אז הגיעה העונה השנייה. מחזיקים אצבעות לעונה משופרת. הטריילר לעונה השישית:

"פנגרים" אדוקים, גם כאלו שקנו את משקה "דם אמיתי" שיצא בעקבות הסדרה ואת ספרי הבישול של לאפייט, הודו כי העונה השנייה סימנה את נקודת המשבר הראשונה, זו שבעקבותיה הכל הדרדר. אחרי עונה עם סיפור מסגרת מהודק (רוצח סדרתי מיסתורי שמשסע נשים) ואיזון מוצלח בין מערכות יחסים אנושיות ליצורים על טבעיים העלילה לקתה בסכיזופרניה. צופים התלוננו כי יוצרי הסדרה החליטו לפתוח את פתח השאול ולתת לכולם להיכנס בלי סינון מוקדם או כיוון מוגדר. בחמש העונות שלאחר מכן נכנסו ויצאו דמויות חדשות בקצב מסחרר, כל אחת עם סיפור רקע תלוש וכוחות על אנושיים שדרשו קבוצת תמיכה. מיצורים מיתולגיים שמעודדים אורגיות המוניות ועד לאנשי זאב, פיות, יצרני קריסטל, משני צורה, כוהני וודו מקסיקנים, רוחות ערביות ועוד. לכולן ניתן זמן מסך ושורות דיאלוג גרועות שגירדו את סף הסבל של הצופים. "הבעיה שלנו הייתה שהגענו עם ציפיות גבוהות מדי", קבע האתר HBO WATCH בסיום שידורי העונה השנייה, "אחרי עונה ראשונה של ערפדים סקסיים, קסם דרומי, סקס, רצח וסמים קיבלנו עונה איטית, שכתובה גרועה ולא אמינה. אלוהים, שמישהו יוריד את השאלטר על התוכנית הזו".

המתקפה על העומס העלילתי של הסדרה הגיעה גם מהעיתונות הממוסדת יותר. ב"טלגרף" זעקו שאי אפשר לעקוב אחרי כל כך הרבה דמויות ושאלו אם "מישהו בכלל זוכר על מה הסדרה?". אפילו ההומור העצמאי והקריצה ליודעי דבר, סימן ההיכר של טראש קליל ומודע לעצמו, נעלמו ולולא הופעות המסך הקצרות (מדי) של מלך מיססיפי, ראסל אדג'ינגטון, ייתכן כי יותר צופים היו נוטשים כבר מזמן. כדי לעצור את זניחת הצופים החליטו יוצרי הסדרה ללחוץ חזק על כפתור העירום כל כך חזק שכמה קולג'ים בארצות הברית דיווחו כי הצפייה בסדרה הפכה למשחק השתייה החביב עליהם. "כל פעם שפלח ישבן גברי מופיע על המסך שותים שוט", סיפר אחד מהם ל"האפינגטון פוסט" והוסיף שאחרי כמה דקות של משחק אפשר ליהנות מהסדרה באמת.  "שותים בכל פעם שרואים ישבן". העירום בעונות הקודמות (צילום מסך: רשת HBO)

בגרסתה הנוכחית "דם אמיתי", בואו נודה בזה, היא סדרה מעייפת. מרוב ניסיונות להתאמץ להיות הבחורה הכי מגניבה בשכבה היא הפכה למשעממת. הצופים עוד לא נוטשים בהמוניהם, אבל כבר לא באמת אכפת להם. "דם אמיתי" אמנם גאה בכך שהיא שואבת את מקורות ההשראה שלה מבי-מוביז טראשיים והפונטציאל האמיתי שלה מבליח מדי פעם כשהיא מפסיקה להתאמץ כל כך, אבל בינתיים היא מאבדת גובה באיטיות, אך בעקביות. למרות זאת בשבועות האחרונים מורגשת אדוות תקווה חדשה בקרב הפנגרים הותיקים שמונעת דווקא מנטישתו של אלן בול. ב"דיילי ביסט" מקווים כי "אולי הפעם יקצצו את הצ'יזיות והעלילות חסרות התכלית ודם אמיתי תחזור להיות הסדרה שהתאהבנו בה בעונה הראשונה". נותר רק להצטרף לתפילות. 

"דם אמיתי 6" , ימי שלישי ב-22:50, yes oh. החל מה-18.6

כתבות שאולי פספסתם

*#