איכות זו כן מילה גסה: מה מבשר סופה של "המשרד"? - טלוויזיה - הארץ

איכות זו כן מילה גסה: מה מבשר סופה של "המשרד"?

במשך שנים רשת NBC נופפה בגאון בדגל הסיטקומים האיכותיים. כעת, עם ירידתה של "המשרד" בחודש הבא וההצהרה כי יפסיקו ליצור קומדיות חכמות שמיועדות לנישה צרה, נראה שאפשר להוריד את הדגל לחצי התורן

עידו ישעיהו, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עידו ישעיהו, עכבר העיר

בחודש הקרוב מגיעה אל קצה אחת הקומדיות הבולטות והחשובות ביותר בעשור האחרון בארצות הברית, "המשרד". אמנם שיאיה מצויים הרחק מאחוריה, הן ברייטינג והן מבחינה יצירתית, אבל בכל זאת עודנה הסיטקום הנצפה ביותר של NBC בשלב עגום זה של הרשת, וסיומה שם מסמן עידן שמגיע אל קצו.» המשרד - כל הכתבות והביקורות לאורך שנות השמונים והתשעים שלטה בעוז NBC בז'אנר הסיטקום, ובטלוויזיה האמריקאית בכלל, עם הצלחות מסחררות כמו "משפחת קוסבי", "חופשי על הבר", "סיינפלד", "חברים" ועוד ועוד. כשהאחרונה הגיעה אל קצה ב-2004, התחילה ההתדרדרות של הרשת מהמקום הראשון אל המקום הרביעי בקרב כל הרשתות, והשנה לראשונה גם אל המקום החמישי, עם רשת Univision, דוברת הספרדית המקדימה אותה. במשך כל השנים הללו נאבקה NBC לשמר את מסורת הסיטקום המשובחת שלה, זו שבמסגרתה נוצרו קומדיות חכמות שגם קצרו הצלחה במבחן הרייטינג, ו"המשרד" הייתה בדיוק זה. אחרי התחלה מקרטעת בעונתה הראשונה, הקומדיה בכיכובו של סטיב קארל החלה לכבוש את הצופים ואת המבקרים. במהלך חייה של "המשרד" השתנה האקלים הטלוויזיוני בתכלית עם עלייתן של רשתות הכבלים בשעה שהרשתות הארציות מאבדות עוד ועוד מכוחן. למרות זאת, רשת NBC המשיכה רוב הזמן לעמוד בחוד החנית בכל הנוגע לסיטקומים ולייצר סדרות איכותיות נוספות שהותירו את חותמה של הרשת על הז'אנר. ביניהן ניתן למנות את "רוק 30", "קומיוניטי" ו"מחלקת גנים ונוף", שלמרות רייטינג לא מדהים לכל אורך חייהן, ממשיכות לחיות ("רוק 30" ירדה באחרונה) רק כי מצבה של NBC פשוט עגום מכדי שתוכל להרשות לעצמה לבטל שלוש סדרות שזוכות לביקורות משתפכות וקהל נאמן. אבל הגישה הזו משתנה, וקשה להאשים את NBC. בזמן שהיא הוסיפה לדבוק באיכות ככל יכולתה, העדיפה חדשנות בדמות סינגל-קאמרה (קומדיות שאינן מצולמות מול קהל חי ועם מצלמה אחת) וקומדיות פיקחיות, CBS המתחרה יצרה להיטי ענק בדמות "שני גברים וחצי", "המפץ הגדול", "איך פגשתי את אמא", "מייק ומולי" ו"מרוששות" - כולם סיטקומים לא מאוד מבריקים במתכונת הישנה, שהפכו ללהיטי ענק והשאירו אבק למתחרים.החומרים שמהם עשויים היסטריה. "ערים כל הלילה" (צילום יח"צ: רשת NBC)  לפרקים נראה שמצב הביש הזה מכניס את NBC להיסטריה, ואין כמו הקומדיה "ערים כל הלילה" כדי להמחיש זאת. הרייטינג הזעום של הסדרה כמעט לכל אורך חייה הבינוניים והקצרים - כולה עונה וחצי - הניב לא פחות משלושה גלגולים בניסיון להפיח בה חיים, כמו גם החלפת שלושה שואוראנרים. היא החלה כסיטקום העוסק בהורים לתינוק, האב (וויל ארנט) נשאר בבית בעוד האם (כריסטינה אפלגייט) עובדת כמפיקת תוכנית אירוח א-לה אופרה ווינפרי בהנחיית פרימדונה (מיה רודולף). בעונה השנייה בוטלה תוכנית האירוח, האמא עברה להיות עקרת בית והאב הקים עסק חדש. כשזה לא עזר והרייטינג המשיך לדשדש במי האפסיים, הכריזה NBC על מייקאובר כללי - במקום קומדיית סינגל-קאמרה כפי שהייתה, "ערים כל הלילה" תהפוך לסיטקום מהדור הישן, כולל צילום מול קהל חי בפני מספר מצלמות. השינוי הזה לא התקבל היטב אצל צוות הסדרה והקאסט. יוצרת הסדרה אמילי ספייבי פרשה מיד אחרי ההכרזה על כך, אפלגייט עזבה שבועות ספורים אחרי כן, וגם שני כוכבי הסדרה הנותרים התרעמו על המייקאובר, על פי מקורות פנימיים.

מה שהיה הוא (לא) מה שיהיה

כרגע נראה שהניסוי הביזארי הזה לא ישזוף את המסך, אבל הוא מעיד היטב על כוונותיה של NBC: נסיגה אל המוכח. ולא בהכרח רק למולטי קאמרה, אלא לפרצופים המוכרים; כאשר מייקל ג'יי פוקס, שכיכב ברשת בשנות השמונים כאלכס קיטון ב"קשרי משפחה", הציע לרשתות השונות פיילוט לסדרה קומית חדשה בכיכובו המבוססת על חייו, NBC יצאה מגדרה כדי להביס את המתחרות. היא התחייבה להפיק עונה שלמה בת 22 פרקים, במקום להתיישר לתהליך הרגיל של הזמנת פיילוט ולפיו להחליט אם להזמין פרקים נוספים (בדרך כלל עוד 12). אלכס קיטון חוזר הביתה, וברשת מייחלים שגם הצופים. ביולי 2012 הצהיר יו"ר חטיבת הבידור של NBC בפירוש שבכוונתם להפסיק ליצור קומדיות חכמות שמיועדות לנישה צרה, לדבריהם, ולנסות לקלוע לטעם רחב יותר. במילים אחרות - לרדד את החומר. הרעיון הזה סותר את ההצלחה הגדולה של "המשרד", שלא בדיוק התפשרה ובכל זאת הצליחה להתחבב על הקהל הרחב (יחסית), וכאילו כדי להוכיח את השגיאה, הניסיונות הנמוכים של הרשת עד כה נכשלו - "וויטני", "Guys with Kids" או "זו אני, צ'לסי", שרק הראשונה מתוכן אולי תמשיך לחיות עונה נוספת. הרשת ממשיכה להתדרדר ברייטינג, וכעת גם באיכות.באמת צריך עוד כאלה? אשטון קוצ'ר ומיילי סיירוס ב"שני גברים וחצי" (צילום מסך) בסיכומו של דבר, CBS היא היחידה מבין הרשתות הגדולות שמצליחה פעם אחר פעם ליצור להיטים של ממש, הן בסיטקומים והן בדרמות, אבל היא היוצאת מן הכלל שאינה מעידה על הכלל. מבין הקומדיות ששייכות לדור החדש, "משפחה מודרנית" של ABC היא היחידה שבאמת מצליחה, ויש בכך סמליות מסוימת, כי מלבד העובדה שהיא מצולמת לא במולטי קאמרה ולא מול קהל, בסופו של דבר היא מסורתית למדי, מה שעוזר לה הן אצל הקהל והן בקרב מצביעי האמי. אבל גם ABC לא מצליחה לשחזר את ההצלחה, וסיטקומים אחרים שלה משתרכים הרחק מאחורי "משפחה מודרנית".

הדור הבא  אין באמת חוקיות או מתכון להצלחה, זהו נתון שתמיד היה נכון, אבל הפך מובהק שבעתיים עם ההתרבות של ערוצי הטלוויזיה שכל אחד מהם רוצה יצירות מקוריות משל עצמו, ועם התחרות מצד התוכן האינטרנטי והצפייה המאוחרת באמצעות ממירים מקליטים. הסימנים מראים שהרשתות הגדולות לא הולכות להישאר גדולות. "משפחה מודרנית" אולי זוכה באמי אצל המצביעים הקשישים, אבל יותר מאי פעם הבאזז הולך ונודד לרשתות הכבלים - עם סדרות כמו "גירלז" ו-"Veep" של HBO, "אפיזודס" של שואוטיים, "לואי" של FX (שלאחרונה הכריזה על השקת ערוץ חדש שיוקדש רק לקומדיות שלה, בהן גם "פילדלפיה זורחת", "הליגה", "ווילפרד" ומשום מה גם האנטי-מותג  "סדנה לעצבים") - או לרשת, עם תחייתה המבורכת של "משפחה בהפרעה" בנטפליקס. ויש גם את מה שעשוי להיות הדור הבא של הסיטקומים, כזה שמתכתב עם סדרות אינטרנט, מסתפק במחצית הזמן של סיטקום רגיל ומציג תוצרת מחורפנת דוגמת הסדרות עם הפרקים בני 15 הדקות של אדולט סווים. בהן ניתן למנות את "Children’s Hospital" זוכת האמי ואת "NTSF:SD:SUV", פארודיה על שלל "זירות הפשע" למיניהן.

השפע הזה, שנכון גם לדרמות וגם לקומדיות, הוא אולי חדשות רעות עבור הרשתות הגדולות, אבל חדשות מעולות עבור הצופים. המבחר רק הולך וגדל, הנישות הולכות וקטנות, וסביר להניח שכל אחד יכול למצוא את הטעם שלו. האם בכך מקיץ הקץ על הז'אנר כפי שהכרנו אותו? לא סביר. הסיטקום צפוי להישאר בסביבה, כל זמן שאנשים יחזרו מהעבודה או מהלימודים אחרי יום מעייף ויפנו אל משהו קליל לנקות איתו את המוח, רצוי הסדרה ההיא עם החבר'ה האלה או המשפחה הזו שהם ממש מחבבים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ