אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"האמריקנים" מספקת הצצה לסודות ה-CIA

סדרת הריגול החדשה שתעלה מחר ב-yes אמנם סובלת מכמה פגמים, אבל שווה צפייה הודות לשני יתרונות מרכזיים: העובדה שהיא נשענת על סיפור אמיתי והקאמבק המוצלח של קרי ראסל

תגובות

קרי ראסל, שלעד תהיה זכורה כפליסיטי, עשתה לאחרונה ניסיון נוסף לשוב למסך הקטן ולהשאיר מאחור אחת ולתמיד את דמותה של הסטודנטית הרומנטיקנית שהתלבטה במשך ארבע עונות בין בן לנואל. בעוד תפקידיה הקולנועיים והטלוויזיוניים לא הצליחו להותיר את הרושם המתבקש (ובהם הסדרה האחרונה שלה "Running Wilde", שבוטלה במהירות), כבר בפרק הראשון של "האמריקנים" ברור שמדובר בהצלחה. בזכות הסדרה, שתעלה הערב (שבת) ב-yes Oh, ראסל הצליחה להסיר את קללת פליסיטי.

» האמריקנים - כל הכתבות» תלתל חוזר: הקאמבק של קרי ראסל

ראסל, חמושה בבד גוף צמוד וג'ינס גבוה, מגלמת את אליזבת, מרגלת של ה-KGB שנשלחה יחד עם סוכן נוסף להתחזות לבעל ואישה בפרבר אמריקאי בשנות השמונים. מרגע הגעתם לאמריקה, אליזבת' ופיליפ (מתיו רייס, "אחים ואחיות"), נוקטים בכל צעד כדי לחזק את זהותם כזוג אמריקאי ממוצע: החל מסיפור הכיסוי של עבודתם כסוכני נסיעות ועד להקמת משפחה שכוללת שני ילדים אשר כלל אינם מודעים לזהות האמיתית של הוריהם. הצופים פוגשים את השניים כשהם כבר חיים לחלוטין את הזהות הבדויה שלהם, ובין הכנת ארוחת בוקר לילדים וקניות בסופרמרקט, הם מבצעים משימות ריגול והתנקשות ומנהלים רומנים כדי להשיג מידע עבור "אמא רוסיה". שגרת חייהם מתחילה להסתבך כאשר סוכן CIA עובר לגור בבית ממול (נח אמריך, "צווארון לבן") וחייהם הכפולים מצטלבים בשלו באופן שהולך ויוצא משליטה.

"הומלנד" מאחוריך. הפרומו לסדרה: הקונספט מעורר הסקרנות מגובה בכמה יתרונות שמסייעים לו להתרומם. ראשית, העלילה שואבת השראה מסיפורם האמיתי של סוכנים רדומים מרוסיה, שנדמה כי סיפורם שייך לרומני ריגול קלאסיים כמו אלו של ג'ון לה קארה. הסוכנים נעצרו ב-2010 על ידי ה-CIA והואשמו ב"ביצוע משימות סמויות וארוכות טווח בארצו הברית בשירות רוסיה". במהלך החקירה הסוכנים האמריקנים איתרו מסר שנשלח ממוסקבה לשניים מהעצורים שדורש מהם לחיות כזוגות נשואים ואפילו ללדת ילדים יחד. "החינוך שלכם, חשבונות הבנק שלכם, כלי הרכב והבתים שלכם משרתים מטרה אחת בלבד", נכתב במסר, "לפתח קשרים עם מקבלי החלטות בארצות הברית ולשלוח מידע מודעיני". שנית, מאחורי הסדרה עומד ג'ו וויסברג, סוכן CIA לשעבר שהפך לתסריטאי והשתמש בסיפור השערורייתי כהשראה לסדרה החדשה. וויסברג, שמחזיק ברזומה כתיבת פרקים ל"דמג'ס" ו"השמים הנופלים", מיקם את העלילה על רקע המלחמה הקרה, וביסס את הדינימיקה בין הדמויות על עבודתו עם סוכנים סמויים. הידע הקודם שצבר מסייע לאמינות של הסדרה, וב-CIA אפילו מאשרים את התסריטים לוודא שוויסברג לא חושף יותר מדי מידע.

הצופים בארצות הברית, שכבר הוכיחו את חיבתם העמוקה לדרמות תקופתיות וסיימו לחפש חורים בעלילת "הומלנד", מיהרו להתמכר לדרמת המרגלים החדשה על המסך וסיפקו לסדרה רייטינג מספק (2 מליון צופים לפרק בממוצע, שהינו נתון מוצלח לרשת FX). המבקרים היו אמנם חלוקים בסוגיה עד כמה "האמריקנים" מממשת את הפוטצניאל העלילתי שלה, אך מרביתם הסכימו שמדובר בסדרה ששווה את זמנם של הצופים. "מדובר בדרמה פרובוקטיבית ועשויה היטב", כתבו ב"וונשיגטון פוסט", ב"אנטרטיינמנט וויקלי" תיארו אותה כ"מותחן ריגול סוחף" וב"ניו יורק מגזין" הכריזו: "אנחנו לא רוצים להרוס לכם את ההפתעות שבדרך, אז תסמכו עלינו כשאנחנו אומרים שמדובר בסדרה מוצלחת".

מאחורי הקלעים עם נבחרת הכוכבים:

כצפוי, ההשוואות ל"הומלנד" לא איחרו להגיע, אך למעשה מדובר בדרמה שונה באווירה, בתסריט ובכיוון שאליו היא הולכת. בכל זאת, מה שמשותף לשתי הסדרות (פרט לפתיח הלא מושך של שתיהן) הוא הדגש על מערכת היחסים הרומנטית שעומדת בלב הסדרה. בעוד שב"הומלנד" שיחקו משחקי חתול ועכבר בין קארי וברודי (כאשר לא תמיד ברור מיהו החתול ומיהו העכבר), ב"האמריקנים" נשענים במידה רבה על המתח בזוגיות המקצועית והאישית של אליזבת' ופיליפ. כבר בפרק הראשון ברור שהשניים מודעים לכך שכל אחד מהם שוכב עם מקורות המידע שלו כדי לקדם את המשימה שלהם, כך שנושא הסקס עם אנשים אחרים הוא לא מה שיוצר את המתח. במקום, התסריט חושף כיצד השנים המשותפות ביחד יצרו אינטימיות אמיתית ביניהם, שמצליחה לבלבל אותם ולגרום להם לנסות להבין מחדש מהי מערכת היחסים הנוכחית ביניהם. לדינמיקה המורכבת הזו נוספת העובדה שפיליפ אמנם נאמן במעשיו לרוסיה, אבל האמת היא שליבו חצוי והוא דווקא נהנה מאיכות החיים האמריקאית ואף שוקל לעזוב את ה-KGB.

הניואנסים הרומנטיים, בתוספת המשחק המצוין של ראסל ורייס שמחליפים פאות בקצב מסחרר, מצליחים לחפות על הפגמים בסדרה, ובהם המאפיינים הקריקטורים של הדמויות המשניות, קווי העלילה המשונים שנדחקים אל השוליים וההנחה הקלישאתית שבאמצעות סקס אפשר להשיג כל מידע. בכל זאת, גם ללא צורך בהשוואות לקצב העלילתי המסחרר של "הומלנד" או למתח האינטנסיבי בסדרות ריגול מיתולוגיות כמו "זהות בדויה", ל"האמריקנים" לא לוקח יותר מדי זמן לעמוד בפני עצמה ולהתגבש במהירות לדרמה סוחפת בעלת קצב וטון נינוח ואפקטיבי.

כתבות שאולי פספסתם

*#