אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפריקוול של "פסיכו" מחזיר את האימה לטלוויזיה

סדרת הפריקוול לסרט הנודע של היצ'קוק מצליחה ליצור מתח למרות הסוף הידוע מראש ולהאיר את היחסים בין נורמן בייטס לאימו באופן מצמרר דרך שילוב של סקס, אלימות ומוות

תגובות

אחד האתגרים הגדולים ביצירת פריקוול איכותי טמון ביכולתם של היוצרים לבנות מתח ועניין למרות העובדה שסופה של העלילה ידוע מראש. גם במקרה של "Bates Motel", שהושקה בשבוע שעבר בארצות הברית, סביר להניח שמרבית הצופים צפו במותחן האימה הקלאסי של אלפרד היצ'קוק, ויודעים מיהו נורמן בייטס ומה בדיוק קרה שם בסצנת המקלחת האיקונית. מאחר שהסוף כבר גלוי, הפוקוס של יוצרי הסדרה מוסט ליצירת סיפור רקע מורכב מספיק, שמצד אחד מנסה להאיר את מערכת היחסים בין הדמויות באור חדש, ובאותה עת להיראות טבעי ואמין. "Bates Motel", עליה חתומים קרלטון קיוז (מפיק ותסריטאי "אבודים"), קרי ארין ("אורות ליל שישי") והיוצר האנונימי יחסית אנתוני סיפריאנו, עומדת באתגר, ומשכילה גם לשמור על המורשת של "פסיכו" וגם לעבוד כסדרה מטרידה ועוכרת שלווה שעומדת בפני עצמה.

פרק הבכורה של הסדרה חושף כי היוצרים בחרו לוותר מראש על טרנד הדרמות התקופתיות והעבירו את הסדרה החדשה לזמננו. אמנם נורמן (פרדי היימור, "למצוא את ארץ לעולם לא") הוא נער חובב סרטים ישנים, אמו נורמה (שחקנית הקולנוע ורה פרמיגה "תלוי באוויר", "קוד מקור") מחזיקה בארון אינספור שמלות וינטאג', והאווירה כולה היא בשיק נוסטלגי וצבעים דהויים, אבל כולם משתמשים בסמארטפונים ומדברים בסמסים. המשחק בין העבר והעתיד בא לידי ביטוי גם באופן שבו "Bates Motel" מכינה את הקרקע לאירועים שיתרחשו ב"פסיכו" עם רמזים מטרימים שכוללים אינספור סצנות אמבטיה בקונטונציה של סקס או מוות. טביעת אצבעו של קיוז, ששזר קריצות תרבותיות שונות ורמזים ויזואליים ב"אבודים" כדי להוסיף רובד נוסף לעלילה, ניכרת גם הפעם. כך למשל, הפרק נפתח בחדרו של בייטס המעולף על מיטתו, וברקע נראה מסך הטלוויזיה שלו עם סצינה מהסרט הקלאסי "נערתו ששת" שבו ראלף בלאמי אומר לקארי גרנט כי הוא עומד לעבור לבית חדש ולהתגורר עם אמו "רק למשך שנה".

מטשטשת את הגבולות בין הקולנוע לטלוויזיה. הפרומו לסדרה:

בדומה למתרחש על מסך הטלוויזיה בחדרו, גם נורמן, שמגלה את גופתו של אביו, נאלץ לעבור לבית חדש עם אמו. מהר מאוד נחשף שהשניים מנהלים קשר הדוק במיוחד, ואחת מנקודות החוזק של העלילה הוא הגבול הדק שבו יוצרי הסדרה מהלכים בכל הנוגע ליחסים בין נורמה ובנה. מצד אחד לא מדובר בגילוי עריות (והיוצרים הבטיחו שלא נראה את נורמה עוברת את הגבול הזה), אבל אין ספק שמערכת היחסים בין השניים, המהווה את לב ליבה של הסדרה, תלותית באופן מטריד. "זה החדר שלי?" נורמן שואל כאשר הם מגיעים למוטל. "לא, שמתי אותך כאן, קרוב אליי", אומרת לו נורמה ומתיישבת על המיטה בקפיצה ילדותית.

למרות שהם לא מנהלים מערכת יחסים אינטימית במובן הפיזי, נורמה מתייחסת לבנה כאילו היה בן הזוג שלה. היא לובשת שמלה ועקבים, מחכה לו עם ארוחת ערב לאור נרות, ומצפה ממנו שיהיה שותף מלא בניהול המוטל שרכשה ושיוותר על קורסים שונים בתיכון או על חיים חברתיים עם נערות בנות גילו. כשנורמן מהסס, נורמה שולפת את הדרכון הפולני ולוחצת על בלוטות האשמה עם משפטים כמו "ברור שאני לא אבקש ממך לוותר על הקורס, אני רק אעשה את הכול בעצמי כמו שאני תמיד עושה". למרות שבתחילה נראה שנורמה היא התלותית במערכת היחסים שלה עם בנה, בהדרגה נחשף שנורמן רכושני כלפי אמו כמעט באותה מידה שהיא רכושנית כלפיו (למרות שקשה לומר שהוא כנער אחראי לרגשות שמתעוררים בו בתוך הקשר הבעייתי הזה).

לאט לאט מערכת היחסים בין השניים מוארת באמצעות המתרחש בעיירה הקטנה אליה עברו עם קו עלילה שנפתח בסצנת תקיפה ואונס קשה במיוחד. שבריריותה של נורמה וחוסר יכולתה להילחם בתוקף, מעלה שאלות על זהותו של מי שרצח את בעלה בסצנת הפתיחה, וככל שהעלילה הולכת ומתפתחת במהלך הסדרה האשמה הולכת מוסטת לכיוון נורמן, שנוטה לאבד את ההכרה ולא לזכור את מעשיו. הקשר שהתסריט עושה בין אלימות, סקס ומוות, רק מחזק את הקשר בין נורמן ואמו וכך סצנת האימה שבה הם שטים בסירה ומשליכים את גופתו של התוקף הופכת במהירות לגרסה מעוותת של סצנה רומנטית. השניים עוצרים במרכז האגם ונורמן מכריז: "זה אני ואת, תמיד זה היה רק אני ואת. אנחנו שייכים זה לזה", ואמו עונה לו: "אני אוהבת אותך, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם".

שתי עלילות מסקרנות נוספות חושפות את אחיו הבכור של נורמן (שחקן הקולנוע מקס ת'יריוט), בנה של נורמה מנישואיה הראשונים אשר לא מסתיר את התיעוב שהוא חש כלפיה, ואת מעורבתם של אנשי העיירה בחטיפתן ומכירתן של נערות סיניות כשפחות מין. ככל שהתסריט מעניק יותר ויותר נפח לתושבי העיירה האקסצנטרים ולסודות האפלים שהם מסתירים, "Bates Motel" הולכת ומקבלת נופך מצמרר ומותח, שבהחלט עשוי להצדיק את הכתר שהוענק לה כ"יורשת של טווין פיקס". אם יוצרי הסדרה יצליחו לשמור על השילוב בין מותחן בסגנון רטרו ודרמה מודרנית ולא יתפזרו לאינספור תעלומות צדדיות ללא תשובות, "Bates Motel" עשויה להוכיח שהפריקוולים הטלוויזיונים מסוגלים לעמוד בסטנדרטים שהציבו פריקוולים קולנועיים מוצלחים, ואף יותר מכך, לספק לקלאסיקות קולנועיות כמו "פסיכו" סיפור רקע מושקע ומלא רבדים שממשיך לטשטש את הגבולות בין הקולנוע לטלוויזיה.

כתבות שאולי פספסתם

*#