אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרדה 2.0: הסדרות שיעזרו לכם להיגמל מהאייפון

"בלאק מירור" ו"Revolution", אחת בריטית ומצוינת והשנייה אמריקאית וקלישאית, אבל שתיהן ביטוי די בוטה לעובדה שאנחנו פשוט מתים מפחד

תגובות

"Revolution" ו"בלאק מירור", שתיהן סדרות מצופות של יוצרים מדוברים (ג'יי ג'יי אברהמס וצ'ארלי ברוקר) שעולות לשידור השבוע בהוט, מציעות שתי דרכים מפחידות למדי לתאר את העתיד על פני כדור הארץ. כל אחת מהן מתארת עולם עתידי מחריד, ומנסה בדרכה להגיד משהו כמו יאבא, טכנולוגיה. "Revolution" מתארת את העולם ביום שאחרי הטכנולוגיה – אסון אדיר, בלאקאאוט, מתחולל מסיבה לא ברורה, וכל מה שקשור בחשמל באיזשהו אופן חדל. כמו שאברהמס אוהב, הבלקאאוט נותן אות למטוסים להסתחרר וליפול מהאוויר, למכוניות לעצור, והכי גרוע, לפלאפונים לכבות. העולם חוזר אחורה, ועל פי הסאונד טרק הלירי עד דרמטי, מדובר במאורע בסדר גודל שואתי. "בלאק מירור" הולכת בדיוק בכיוון השני – היא לא מדברת על לחזור לעבר, אלא על איך ייראה כאן העתיד: כשיהיה אפשר "להחיות" מתים בעזרת הצ'אטים שניהלו, או לנהל את הזיכרון הממשי שלנו כמו שמנהלים זיכרונות באייפון.

שתי הסדרות האלה – אחת אמריקאית להחליא והשנייה בריטית להפליא – הן ביטוי די בוטה לעובדה שאנחנו מתים מפחד. ככל שהעולם שאנחנו חיים בו דורש פחות ופחות מחויבות, והמסגרות שבו הופכות יותר ויותר גמישות, ככה מערכות היחסים שלנו עם הטכנולוגיה סביבנו הופכות יותר ויותר הדוקות, כמו שיודע כל מי שגנבו לו לאחרונה את האייפון. משפחה היא כבר לא עניין היסטרי, זוגיות בטח שלא, כולם עובדים פרילאנס ותוכניות הלימודים מודולאריות מתמיד – אבל נסו לנהל מערכת יחסים פתוחה עם האייפון שלכם. עניין של כמה דקות והאגודל שלכם בוכה.

מערכת היחסים המתהדקת הזאת מעוררת, באופן טבעי, רגליים קרות. במה שאנחנו אוהבים לחשוב עליו בתור העידן הכי חופשי בהיסטוריה, אנחנו אסורים למכשירים אלחוטיים שהכבלים שלהם מוסווים ככה שאפילו אי אפשר לקרוע אותם. החרדה הזאת עומדת ברקע של "Revolution" ו"בלאק מירור", אבל רק אחת מהם משחררת לעולם צופים מודאגים יותר משהיו בה קודם.מערכת היחסים עם הטכנולוגיה חונקת. הטריילר ל"Revolution": Revolution (J.J. Abrams) - Season 1 Trailer (VO... by Eklecty-City

ההבדל בין "בלאק מירור" לבין "Revolution", מעבר לעובדה שהראשונה מקורית ומסקרנת והשנייה שוחה בקלישאות משומשות (עניין מצחיק כשמדובר בעתידנות), הוא בשינוי שהן מתארות, ובזה שהן לא מתארות. "Revolution", למרות הסינופסיס הקיצוני – חזרנו לימי האבן ושמע ישראל אין טלוויזיה – היא יותר ריאקציה מאשר מהפכה. אם מנקים את הלוגו הממוחשב והלוקיישן הירוק, היא בסך הכל עוד סדרה על זה שהמשפחה מנצחת הכל. כלומר, היא והאהבה הרומנטית. "בלאק מירור" מתארת, ברוב הפרקים שלה, מציאות שדווקא לא רחוקה בהרבה מזו שאנחנו מתקיימים בה כרגע. מה שהיא חוזה זה את השינוי הצפוי – לא הטכנולוגי – בהתנהלות האנושית, באיך שאנשים מתנהגים ומתקשרים זה עם זה. בני האדם הם הדבר הכי מפחיד ב"בלאק מירור". התנהלות ההמון, ההסתכלות על האחר כאילו הוא סרטון של תאונות בפייסבוק או אוסף צ'יטוטים מההיסטוריה – כל אלה לא מצריכים טכנולוגיה חכמה פי כמה מזו שיש בשוק. הם מצריכים אנשים קצת אחרים, כאלה שאנחנו הופכים להיות, קצת קצת, לאט לאט, בכל יום שבו תקשרנו עם אלפי אנשים באמצעות אייקון אילם של לב.

לכן "בלאק מירור" קשה יותר לצפייה. היא קרובה יותר למציאות, ושמה את האצבע על הבעיה האמיתית: אנחנו. אבל בעיקר, היא לא מציעה פתרונות – לא קשר דם ולא התאהבות, וגם לא שום דבר אחר. למה ליצור אחרי שהתייאשת? הסאבטקסט של סדרה כזו, היא שאולי המחשבה תציל אותנו. נשאר רק להחזיק אצבעות על האייפון ולקוות.

כתבות שאולי פספסתם

*#