"מראה שחורה": לא מחדשת, עדיין מצמררת

גם בעונה השנייה של המיני-סדרה נשמרת התחושה כי יוצר צ'רלי ברוקר מסתכל על כולנו מהצד ומאוכזב ממה שהוא רואה. התוצאה שהוא מפיק מזה ממש לא מאכזבת

אור בר שלום, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בר שלום, עכבר העיר

צ'רלי ברוקר עשה זאת שוב. צפייה מרתונית בעונה החדשה של "מראה שחורה" הממשיכה את קווי היסוד שהניח ברוקר לפני שנה, לא מחדשת הרבה מבחינה נרטיבית. כולנו עדיין מכורים למסכים השטוחים, מעדיפים ריאליטי על פני חדשות ומחליפים את המגע האנושי בסינתטיות מנחמת ומהירה. ולמרות זאת, זה עובד. "מראה שחורה" מצליחה להעביר את המסר מבלי להישמע מטיפנית ויותר חשוב – משעממת. שלושת הפרקים החדשים שעלו לשידור כשנה לאחר ששודרה העונה הראשונה צולמו באווירה מלטפת יותר מבחינה כלכלית ויצירתית. גם מבחינת ערכי הפקה ראוי לשבח את ערוץ 4 הבריטי, במיוחד לאור נתוני הרייטינג המאכזבים יחסית של העונה הקודמת. ירידה של 60% בכמות הצופים מהפרק הראשון לפרק השלישי של העונה הראשונה, דווקא דרבנה את מנהלי הערוץ לשים יותר ז'יטונים על מה שחשוב. ובמציאות הכלכלית הנוכחית, במיוחד מול מסר שקורא לצופי הטלוויזיה להתנתק מהמסכים, זה ראוי להערכה. » מראה שחורה - כל הכתבות והביקורות

ברוקר עובר את השנה הנפלאה בחייו. אחרי קריירה מכובדת כעיתונאי וכמבקר הטלוויזיה הקשוח של הגרדיאן הוא עבר לעולם הטלוויזיה כמפיק ותסריטאי ובפברואר לפני שנה עלתה "מראה שחורה" שלו, שעליה הצהיר כי מדובר ב"פרויקט חייו". העונה הראשונה הצליחה למרוט את העצבים של הצופים מבפנים ולהציב להם – שימו לב, משחק מילים מכוון – מראה לא מחמיאה מול הפנים. התיעוד העצמי האובססיבי לצד ההתמכרות לטכנולוגיה וריגושים מידיית קבלה משנה תוקף ריאליסטי עם עליית אפליקציית הטיים ליין החדשה של פייסבוק, שלושה ימים לפני שידור הפרק "The Entire History of You", אשר עוסק בתיעוד ביצוענו ברשת החברתית לפי תאריכים.

העונה השנייה ממשיכה את הקו החדשני של הקודמת, במיוחד בכל העיסוק בטכנולוגיה, אך היא פוסעת על קו ברור מאד המפריד בין העתיד הקרוב למדע בדיוני. כל מכשירי הסלולר בסדרה נראים כמו מודלים מתקדמים של מה שאתם אוחזים כרגע ביד ואפילו מסכי המגע הענקיים, שלא דורשים כבר מגע, אמורים לצאת לשוק המסחרי בשנתיים הקרובות. ב"מראה שחורה" לא רוצים להסיט את תשומת הלב שלכם עם טכנולוגיה מעוררת השתאות. המטרה פה היא המסר – איזה שימוש אנחנו עושים בטכנולוגיה שנמצאת כבר ברשותנו? ממשיכה את קווי היסוד של העונה הקודמת. הפרומו לעונה החדשה:

הקשר בין פוליטיקה-בידור-וריאליטי שנבחן באופן גרוטסקי בפרק "The National Anthem" עם ייחום החזירה, זוכה לזווית חדשה בפרק "The Waldo Moment". אין פה חיות שנבעלות בעל כורחן, אבל דב כחול ומצויר בהחלט נפגע במהלך צילומי הפרק. אלדו הוא דב מצויר המופעל באמצעות טכנולוגיית לכידת תנועה על ידי קומיקאי כושל ומתחזק את אחת תוכניות הבידור הפופולאריות בבריטניה. כצעד שיווק גאוני מחליט מפיק התוכנית להריץ את הדב לפוליטיקה מול מועמד שמרני ושנוא. הרי אם יש להקות רוק וירטואליות (גורילז) וריאליטי על כל נושא אפשרי, מבישול ועד ספורט, מדוע לא לעשות תוכנית ריאליטי פוליטית שבמרכזה דב וירטואלי? המסע לצמרת של אלדו (לצד הידרדרותו הנפשית של הקומיקאי הכושל שמפעיל אותו) היא משל מצוחצח וכואב על כך שקהל הבוחרים מעדיף להתמקד בדמות המוכרת והנקייה מהטלוויזיה על פני הפוליטיקאים המוכרים והכושלים (רק צעד אחד קדימה מיאיר לפיד). הסיטואציה המופרכת שבה אלדו צובר עוד ועוד כוח מאפשרת לשאול שאלות נוקבות בכיסוי של פרק דרמטי במיוחד – מי יותר מזויף בעצם: הדב הכחול או הפוליטיקאים? עד כמה אפשר לסמוך על קהל הבוחרים שיעדיף עיסוק בסוגיות אמיתיות מול דמות טלוויזינית נוטפת כריזמה?

הפרק "The Entire History of You" בעונה הראשונה זכה לתהודה הרחבה ביותר בין שלושת הפרקים. הטכנולוגיה שבו היא אמנם החדשנית ביותר (שבב פנימי אשר מקליט את כל מה שעינינו רואות ומאפשר להריץ סצנות מהחיים שוב ושוב), אבל הוא גם האקטואלי ביותר. המין האנושי נמצא בנקודת השיא של התיעוד העצמי. טוויטר, בלוגים, פייסבוק, לינקאדין, אינסטגרם ועוד צוברים מאות אלפי לקוחות על בסיס יומיומי. הדאטה העצמי שלנו הולך, מתרחב ונאגר בשרתי על ומבלי לדעת אנחנו מכינים לעצמנו "תיקי חבצלת" עצמאיים שישלפו ביום הדין. את "תיקי החבצלת" הללו העמיד ברוקר במרכז הפרק "Be Right Back". מה קורה לכל הדאטה שלנו כשאנחנו מתים? ומה נשאר מאיתנו ברשת אחרי שגופנו כבר נקבר עמוק באדמה? ברוקר מעז להתמודד בפרק עם השאלות המצמררות האלה.לא מדע בדיוני, אלא מציאות עתידית (צילום מסך)

אלמנתו של גבר צעיר שנהרג בתאונת דרכים מקבלת גישה לתוכנת בטא אשר מאפשרת להחיות את דמותו על פי כל המידע שהעלה לרשת. מיילים, תמונות, ציטוטים, סרטוני וידאו, שיחות ועוד מתקבצות לכדי זהות וירטואלית שעונה לה למסרוני טקסט ומדברת איתה בקולו של בעלה המת. העסק כמובן מדרדר (או משתפר, תלוי איך תרצו להסתכל על זה) כשהאלמנה מקבלת הזדמנות להזמין לביתה סייבורג מבוסס סיליקון הנראה בדיוק כמו בעלה המת. מינוס הצורך לישון, לאכול או להשתין. פלוס היתרון הגדול של לקבל זקפה בלחיצת כפתור. "אתה נראה כמוהו כמו בימים הכי טובים שלו", היא אומרת לסייבורג והוא עונה לה:  "כמובן, אני מבוסס על התמונות שהוא שמר ולרוב אנחנו שומרים את התמונות המחמיאות ביותר שלנו".

הפרק השני בסדרה, "White Bear", הוא אולי האפל ביותר בסדרה. עם אסתטיקה של "משחקי הרעב" והסתמכות על היסודות שנטמנו עוד בפרק "15 Million Merits" של העונה הקודמת. ויקטוריה מתעוררת בבית נטוש, דחוס בתמונות של ילדה קטנה מבלי לזכור דבר. תוך כמה דקות היא מבינה שהיא ניצודה על ידי רוצח אלמוני במסכה וכל ניסיונותיה לברוח מתועדים בקפידה על ידי תושבי השכונה שמצלמים אותה ללא הרף. העובדה כי הסובבים אותה מעדיפים לנסות זוויות צילום חדשות ואינטימיות יותר של מעשה הזוועה שהיא עוברת במקום לעזור לה מתכתב ישירות עם תמונות הלינץ' האכזריות שמגיעות מסוריה או אפילו תיעוד ההוצאה להורג של מועמר קדאפי שהועלתה ליו טיוב. הסוף המפתיע, שמטיח את האכזריות האנושית בפני הצופים (בסדרה ובבית) יכול לשמש ככתב אישום בכל בית משפט בינלאומי נגד המין האנושי.

העונה השנייה של מראה שחורה היא עונה מוצלחת. היא לא טובה יותר מהעונה הראשונה (שלזכותה נשמר עיקרון ההפתעה והחידוש), אבל היא מצליחה להמשיך את קווי היסוד שנקבעו בתחילת הדרך בצורה מעוררת השראה. מדהים לראות איך דיונים סוציולוגים על תפקיד הרשתות החברתיות בחיים המודרניים או נתוני רייטינג נפיצים של תוכניות ריאליטי הופכים למניפיסטים מצולמים היטב שמצליחים להשאיר את הצופה – מילולית- על קצה הספה לאורך 50 דקות. ברוקר, שעל פי הפרסומים קיבל כבר הזמנה לעונה שלישית, עדיין מסתכל על כולנו מהצד ומניד בראשו באכזבה. ההתמכרות שלנו לטכנולוגיה, בידור שטחי ומהיר, תיעוד עצמי וחשיפה-תמורת-לייקים עדיין מפעם בכולנו וכנראה יתגבר בשנים הקרובות. אבל אתם יודעים מה אומרים, בלונדון, הייאוש הרבה יותר נוח. "מראה שחורה", מה-6.3 ב-HOT VOD

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ