אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סיליקון ואדי" מציבה לנו מראה שחורה ומפחידה

סדרת הדוקו ריאליטי של yes משקפת את החיים כך: במקרה הטוב אתה מביט בראי ורואה כסף, במקרה הפחות טוב אתה רואה לא מספיק כסף

תגובות

- "לא חסר לנו כלום".- "היה חסר לנו איזה ג'יפ בחוץ".- "חתול, אתה מתכוון". (דיאלוג בין היזם אלרן מלול־לוי ואשתו)

נתחיל מהסוף: גיבורי סדרת הדוקו "סיליקון ואדי" הם לא ערימת יזמים טחונים או מלוקקים שעושים או עשו בוחטות בזכות הרעיונות המבריקים שלהם. למרות זאת, פתיח הסדרה מורכב מכל קלישאות ההייטק הנובורישי המקובלות: מנות גורמה, עניבות מפוארות, שמפניה על רקע טאבלטים, חפתים מבריקים, כשברקע "Money" של דה קינגסמן. והפורנו המוניטרי הזה לא מקרי. "סיליקון ואדי" ממשיכה מסורת ארוכה של סרטים וסדרות שבהם אדם אחד או קבוצה קטנה של אנשים, באווירת דוד כנגד גולית, מנסים לגייס כסף על מנת להציל את חנות התקליטים/הספרייה/סטודיו המחול שלהם. כמו בסרטים ההם, גם כאן רוב האנרגיות של הגיבורים מושקעות במהלך מפרך של גיוס כספים על חשבון עניינים זוטרים כמו זוגיות, שינה ומשפחה. אבל בשונה מהסרטים המקובלים בז'אנר, שבהם הכסף הוא אמצעי חשוב בדרך להצלת הדבר ההוא שנוגע ללב של כולם – אהבת מוזיקה, סרטים או ספרים, למשל – ב"סיליקון ואדי" הכסף הוא אמצעי חשוב בדרך להשגת עוד כסף. אפילו אפרת רומן, שהמיזם שלה למען נשים חולות בסרטן השד נבע מתוך מצוקה מאוד אישית וקורעת לב, לא מדברת על תמיכה רגשית כמו שהיא מדברת על פלח שוק שלא טופל, קרקע בתולית שממנה ניתן להצמיח "חלומות", כלומר, עוד כסף. הסיפור הישן על ניסיון "לעשות את זה" בכל מחיר התחלף בסיפור חדש על סתם לעשות כסף. אבל בכל מחיר.ארבעת הפרקים הארוכים והמלוהקים היטב של "סיליקון ואדי" ערוכים באופן שמדבר כל הזמן בכמה קולות. אין וויס־אובר פטרוני ברקע, והמצלמה, כהרגלה, שותקת, אבל הסאבטקסט חזק ומשתנה – סרקסטי, אוהד, שיפוטי ונבוך. כתוצאה מכל זה, הסטארטאפיסטים בסדרה מעוררים המון הזדהות. אין בהם שום דבר שטני או ציני מהמקובל, וזה בדיוק מה שהופך את הצפייה ב"סיליקון ואדי" לכל כך לא נוחה – ההבנה שזה לא הם, זה אנחנו. המערכת, זו שבה גם אנחנו מתקיימים, כופה על כולם, במידות משתנות, את רדיפת הבצע הספירלית הזאת. במידה כזו או אחרת כולנו בדרך למשקיע, כולנו מחפשים למקסם, כולנו קוראים "חלומות" לדברים שקונים בכסף. כולנו עמוק עמוק בוואדי, וקשה לראות מכאן איך מטפסים החוצה בדרך למקום טוב יותר.בסופו של דבר, "סיליקון ואדי" מציבה מול הפנים מראה לא פחות שחורה מ"בלאק מירור", שגם בעונה החדשה שלה מצליחה לחורר את הנשמה. הסצנה שבה יוסי תאגורי, יזם, מתאר את העמידה מול המראה ומדידת השווי שלו עצמו בכסף מציירת יפה את שלב המראה בגרסתו העדכנית: אתה מביט בראי, ורואה כסף. במקרה הפחות טוב, אתה רואה לא מספיק כסף. ב"סיליקון ואדי" זאת לא הטכנולוגיה שפולשת לנפש, אלא המימון הבלתי נלאה שמשתלט על היומיום, תחת שמות כיסוי רומנטיים כמו "מימוש עצמי", "חלומות" ו"בשביל הילדים". אין שום בעיה, כמובן, עם דיבורים על הגשמה עצמית, אבל אם היא ממילא נמדדת בכסף ומתוגמלת בכסף, אולי עדיף פשוט לקרוא לה כסף.

"סיליקון ואדי". ימי ד' (החל מ־27.2), 21:00. yes דוקו.

כתבות שאולי פספסתם

*#