אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרב בין רשת לקשת עובר לחזית המזרחית

ערוץ חדש עולה לאוויר השבוע ויוקדש למוזיקה מזרחית. למה היא צריכה את זה?

תגובות

חיים חפר כותב שירי דיכאון מקברו: פסטיבל הזמר והפזמון, מעוז האשכנזיות הלבנבנה, זה שהזניק בשעתו את שלמה ארצי מעמדת סולן חיל הים לתקן יאיר לפיד של המוזיקה, זה שהשמיע לראשונה את "ירושלים של זהב" ואפילו הפך את יורם גאון לסטאר, נכבש גם הוא בשבוע שעבר על ידי הזמר המזרחי. השופטים בחרו אריק סיני, אבל הקהל סימס בכפיים והטיס את פאר טסי האלמוני, הזמר המזרחי היחיד שהשתתף בפסטיבל, היישר אל המקום הראשון. ניצחונו הוא רק עוד חוליה במומנטום המצטבר של הזמר המזרחי, ובראשו הערוץ הים תיכוני, שאחרי שנים של דיבורים יעלה לאוויר בשלישי הקרוב (12.2) באפיק 25 של יס: לכאורה עוד מפגן עוצמה של אימפריית הסלסולים, אחרי שכבשה את קיסריה והיכל נוקיה, סובבה את כיסא המנטור של אביב גפן הסמולני בפריים טיים והשתלטה על רוב לוח השידורים של ערוץ 24. אבל יש לא מעט שרואים בפרויקט מסוג זה, נכון ל־2013, רגרסיה במקרה הטוב, ומפגן של גזענות וציניות במקרה הרע. אחרי הכל, איך אפשר לחשוב שמה שבאמת חסר כאן כרגע זה עוד ערוץ עם מוזיקה מזרחית?» ערוץ חדש נולד» רצועת לילה חדשה בערוץ 24

תוכנית אישית ללימוד ריקודי בטן

ההכרזה על עליית הערוץ הים תיכוני הגיעה אחרי יותר משנתיים של עבודה מאומצת מאחורי הקלעים, שבמהלכן לא היה ברור אם הפרויקט עתיד להתממש או להתרסק על רצפת חדר העריכה. במהלכן שונה שמו של הערוץ מ"חאפלה" ל"אחלה", תוכנית סטייל "כוכב נולד" המזרחי קרסה עוד לפני שקמה עקב ההצלחה הנאה של "אייל גולן קורא לך" בערוץ 24, ובעיקר כללו המתנה מורטת עצבים לאור ירוק מצד מועצת הכבלים והלווין. למרות ההכחשות הנמרצות משני הצדדים, ברור שהקמת הערוץ, שבעליו הם ראשי חברת ההפקות המון פלוס יואב גרוס, בני מנשה והאמרגן אבי גואטה ובגיבוי הזכיינית רשת, שמספקת לערוץ שירותים ומחזיקה באופציה להיכנס כשותפה, הוא שלב נוסף במלחמת העולמות בין רשת לקשת, שבניגוד לראשונה, כבר הצליחה לנעוץ יותר מיתד אחת בעולם הרב ערוצי – עם ערוץ ביפ, ערוץ 20 של "האח הגדול" וערוץ 24, שבו הפכה שותפה לפני כשנתיים וחצי. "המודל שלנו הוא אחר לגמרי וההשוואה מיותרת", טוען בני מנשה, "בניגוד לערוץ 24, שהוא ערוץ פתוח עם פרסומות, הערוץ שאנחנו מקימים הוא ערוץ בתשלום, שלא סובב רק סביב מוזיקה, אלא מהווה ערוץ נישה לקהל הים תיכוני, פלח שוק מאוד גדול, שהצרכים שלו לא מקבלים עד כה ביטוי על המסך. אנחנו לא נספק רק את המיינסטרים הים תיכוני, אלא גם את ההארדקור – טלנובלות טורקיות, סרטים, מופעים חיים מאגן הים התיכון או תוכנית אישית ללימוד ריקודי בטן, וכמובן המון מוזיקה. ההשוואה לא צריכה להיות לערוץ 24, אלא לערוץ האוכל – יש תוכניות בישול גם בפריים טיים, אבל מי שרוצה רק תוכניות על אוכל הולך לשם". אתם מרגישים שתכנים מזרחיים לא מקבלים מספיק ביטוי?"זה עניין של היצע וביקוש. אם היה מספיק ביקוש למוזיקת רוק הייתי פותח ערוץ כזה בדיוק. הז'אנר הים תיכוני הוא מאוד רחב, ויש לזה הצדקה כלכלית. אגב, אם יהיו פלטפורמות נוספות או עוד תכנים כלכליים, ניקח אותם בחשבון". אז זה לא עניין אידיאולוגי מבחינתך."זה מודל כלכלי טהור, נקודה". למרות הקטנוניות, שבולטת בבחירת האפיק (25) סמוך ככל האפשר לערוץ 24, יש כאלה שמשוכנעים שהניסיון לראות בהקמת הערוץ ניסיון לנגח את קשת בשדה שבו פעלה עד כה בבלעדיות הוא בגדר הגזמה פרועה. "ברור שיש המון אגו ויש מלחמה, שאף אחד לא מבין לאן היא הולכת", טוען בכיר בתעשייה, "אבל לא שם תוכרע המלחמה בין קשת לרשת, עם כל הכבוד". "יש מקום לכולם". מגישי רצועת הלילה החדשה של ערוץ 24 (צילום: אלדד רפאלי) במלחמה כמו במלחמה, האם לא נלחמים בכל החזיתות?"אולי, אבל זו לא החזית שתכריע. כמו שיש מקום לכמה חברות סלולר, לכמה ערוצי ספורט ולמגוון תחנות רדיו אזוריות, יש מקום לכולם גם כאן. מה גם שיש הבדל בין ערוץ מוזיקה לערוץ בידור ים תיכוני, שאגב הוא רעיון סופר לגיטימי ויכול להצליח לא רע, בעיקר בקרב הקהל המבוגר, שמה לעשות, גדל בגטאות מוזיקליים, בדיוק כמו בני גילו שגדלו על ליאונרד כהן ונרתעו מכל מה שנשמע להם מזרחי. עבור הדור הצעיר, שמקשיב בשאפל לריהאנה, לאינדי ולאייל גולן, לא בטוח שגבולות הז'אנר משנים יותר מדי, אבל יש פלח שוק לא קטן שבטח יחמיא לו מאוד שמישהו מטפל בו. ולכן עד שהגטאות המטופשים האלה יקרסו – עניין של 20-15 שנה – יש קהל לא מועט ליוזמה כזאת".

מוצר עבש שעבר זמנו למרות השאננות, לכאורה, המספרים מצביעים אחרת: עוד ב־2010 הוכנה חוות דעת כלכלית בידי חברת BDO לערוץ 24, שקבעה שהפעלת הערוץ הים תיכוני עלולה לפגוע ברווח התפעולי של הערוץ באופן אנוש. כבר עכשיו מתמודד הערוץ עם ההורדות הפיראטיות מצד אחד, ועם מגבלות רגולטוריות מצד שני, מבלי לרשום רווחים, בלשון עדינה. "הנתונים מדברים בעד עצמם – ערוץ 24 הוא ערוץ מפסיד, הוא תמיד הפסיד וממשיך להפסיד המון כסף, למרות התקציב המינימלי שמוקצה לו, וגם כשמנסים לעשות אותו הכי עממי שאפשר", קובע מבקר התרבות ירון טן ברינק, "מצד שני, גם כשמדובר בערוץ בתשלום, שלא מכוון לאחוזי צפייה כמו ערוץ פתוח, אני מתקשה לראות איך הם מגיעים לרווחיות גבוהה, אלא אם הם יצליחו לייצר להיט בסדר גודל של 'אייל גולן קורא לך' – תופעה די נדירה בנוף שלנו". בעיני טן ברינק, כל הקונספט של ערוץ מוזיקה הוא מוצר עבש שעבר זמנו. "ישראל היא מדינה עם שוק מוזיקה שהמילה קטנטן גדולה עליו, ואנשים שמתעניינים במוזיקה פונים לרוב ליוטיוב ולהורדות. הם יכולים לצרוך מוזיקה בסלולר או באוטו. המנהג לשים ערוץ מוזיקה ולתת לזה לפעול ברקע נגמר בערך בניינטיז". עכשיו יש שניים כאלה."אני חושב שזה בעיקר כדי להשיג דריסת רגל מול קשת בתחום הים תיכוני. אמנם קצת מבאס להיות מספר שתיים ולעשות כל מה שעשו לפניך, אבל ברור שאתה רוצה להיות שם, במקום שאייל גולן ומשה פרץ וכל הכוכבים יהיו במגרש של קשת, שזה המצב כרגע. וגם אם אתה לא יכול לתרגם את זה מיידית לכסף, אתה כן יכול לתרגם את זה להשפעה תרבותית, כמו טאלנטים שיככבו בסוף בתוכניות שלך. אם הייתי רשת הייתי דואג שלשרית חדד תהיה שם תוכנית, ומייצר סינרגיה עם 'The Voice'. במוקדם או במאוחר זה יכול לשרת אותך". בינתיים, בערוץ 24 כנראה מבינים את מה שטן ברינק אומר, ובהתאמה מתרחבים ומתחדשים בכיוונים שחורגים מהתכנים שאיפיינו אותם בשנים האחרונות. לצד "אייל גולן קורא לך" המטאורית ו"שישי שמח" עם ירון אילן, עלתה בה רצועת לייט נייט חדשה בשם "אגף 24", שאותה מנחים לסירוגין שי שטרן, עדי נוימן, סקאזי, דודו ארז, אלישע בנאי, ציקי לאבין, ג'ייסון דנינו הולט, לירון תאני ואילנה ברקוביץ'. "כל ערוץ שעולה לאוויר, זה מבורך", מכריז תאני, "כל מיזם חדש הוא פרנסה לעורכים, צלמים ומגישים שנאבקים לשרוד בשוק הולך ומצטמצם. הלוואי שיקומו עוד מאה ערוצים". "יש מקום להכל", מסכימה גם ברקוביץ', "כל עוד עובדים מתוך אינטגריטי פנימי, זה עובד טוב". את מלווה את הערוץ כבר שנים."אני פה מההתחלה ואני תמיד מעריכה את המאמץ של הערוץ לתת מענה לכולם. כמובן שיש קודקודים שצריך לספק, אבל בסוף זה עובד טוב. מוזיקה ואופנה זה אני, ואיפה שאני יכולה להתעסק במה שמעניין אותי, שיש לי מה להגיד ושאני מרגישה מעורבת, זה מקום שאני רוצה להישאר בו. בסוף זה לא מדע, אנחנו מנחים חפרנים שבסוף תמיד נדבר על מה שמעניין אותנו".

צרות עין, גזענות וקנאה בקיצור, ערוץ 24 נראה מאיים מתמיד, ולא מפתיע שהשחקנית החדשה במגרש מעדיפה ללכת על ערוץ האוכל כרפרנס. בינתיים, עם או בלי מתחרים, העלייה המתוכננת לאוויר גוררת מגוון דעות עקרוניות בעד ונגד. "זה חד משמעית רעיון טוב ותורם למוזיקה", טוען מושיק עפיה, שנמצא במגעים עם הערוץ בנוגע לשיתוף פעולה נרחב, "המוזיקה המזרחית היא היום המובילה בארץ, וכשנפתח ערוץ חדש זה רק הולך לשרת אותה".אם היא כל כך פופולרית, למה לא להמשיך לשלב אותה בערוצים המובילים?"המוזיקה המזרחית לא צריכה להשתלב, היא כבר שם והיא מובילה. עכשיו יש הזדמנות לחשוף עוד מהמגוון שלה, מוזיקה יוונית, טורקית, כל מה שעוד לא מקבל מספיק מקום בארץ". "שמים מוזיקה לבני 12". יו"ר אקו"ם, אביהו מדינה (צילום: דניאל בר און)"המוזיקה הים תיכונית פופולרית מאוד, אבל לא הייתי אומר שהיא מקבלת את המקום שלה ביחס ישר בכלי התקשורת", טוען הזמר ויו"ר אקו"ם אביהו מדינה. "כלי התקשורת עדיין מאוישים ברובם באנשים שלא כל כך מחזיקים מהמוזיקה הזאת. בסתם שעה של מוזיקה ישראלית שתאזיני לה, היא לא עוברת את העשרה אחוזים, וגלגלצ מתנהגת כמו ערוץ פרטי בשעה שהיא צריכה לשקף את טעמו של הציבור, והיא מועלת באמונו. ערוץ 24 משדר הרבה מוזיקה ים תיכונית וזה בסדר, אבל מי שאין לו קשרים עם ערוץ 24, מה הוא יעשה? ייעלם? אז טוב שיש ערוץ נוסף שיוכל למצוא את מקומו. כשיש תחרות כולנו יוצאים נשכרים". המוזיקה הים תיכונית שאנחנו שומעים בפריים טיים היא בסגנון מאוד מסוים. אתה מאמין שבערוץ החדש זה יהיה אחרת?"אני מאוד מקווה שהגישה תהיה אחרת. שיעשירו את הצופים בסגנונות אחרים, גם בדברים יותר רציניים ממוזיקה לבני 12" (תגובת גלגלצ: "בגלגלצ מברכים על הקמתו של הערוץ החדש ומאחלים לו הצלחה רבה. מעבר לכך אנו בוחרים שלא להגיב לדברים")."אחרי שהודר שנים מכל מרכזי התרבות, הז'אנר של המוזיקה המזרחית הצליח לנצח בשדה הקפיטליסטי", קובעת הסוציולוגית והאקטיביסטית אורטל בן דיין, "שם ההצלחה נקבעת על ידי ביקוש, ואחד הדברים שמעוררים את הזעם של האליטה התרבותית זה הצלחה בשטחים האלה. זו דוגמה לכך שלפעמים דווקא השוק החופשי מיטיב עם מיעוטים. ברגע שזה מבוסס על פלייליסט, המוזיקה המזרחית לא נכנסת. הרי את רשת וקשת מעניין בסופו של דבר רק כסף, וכשהן רואות שזה מכניס הן מקצות ערוצים, מה שעדיין לא עובד במוקדים של אליטה תרבותית כמו גלגלצ, שאפילו תוצאות כלכליות בשטח לא מספיקות לה". ערוץ מזרחי הוא לא סוג של הדרה?"ודאי שהמוזיקה המזרחית מסומנת כתת קטגוריה של מוזיקה ישראלית, אבל לא נחשבת למוזיקה ישראלית במלוא מובן המילה. מצד שני, ב'אייל גולן קורא לך' ניצחה אשה ערבייה ששרה בערבית; זה לא היה קורה ב'כוכב נולד', שם היו עושים ממנה קרן פלס. כשהיא נמצאת בתוכנית שבה השופטים מבינים לעומק את הסגנון, מכבדים אותו, מעריכים את האיכויות שלו ונותנים כבוד להיסטוריה שלו, נוצרות הזדמנויות שלא היו מתרחשות במצב אחר. מי יעשה את זה, 'דה וויס'? שאביב אביב גפן מריץ דאחקות על שרית חדד בכל פעם שהיא אומרת מילה בערבית? ממש מצחיק. תוכניות כמו 'אייל גולן קורא לך' וכמו הפרויקט של רביבו מוכיחות שהעשייה הכי מעניינת היום היא בתחום הים תיכוני, וכל מי שמתבכיין על כך מפגין שילוב של צרות עין, גזענות וקנאה".

הכושי שרוקד על השולחן למרות העומס לכאורה והאולי־גזענות־מובלעת, יש לא מעט שלא רואים במתכונת העתידית של הערוץ החדש בשורה משמחת במיוחד. "אני מניח שהם בסך הכל רוצים לעשות גוד טיים וקצת ביזנס, וזה מאוד לגיטימי, אבל הזיהוי המתמשך שערוצים כאלה מייצרים עם מה שנקרא ים תיכוני – מין בידור קליל ותמלילים שנראים כאילו נכתבו בהפסקת קפה – לא משמח אותי כל כך", טוען אמן הבמה והפובליציסט ג'קי לוי, שברזומה שלו גם הגשת התוכנית "קול העם" בערוץ בריזה ז"ל. למה בעצם?"כי בעיני תרבות זה דבר רציני וחשוב. בבריזה יצרנו ערוץ עם אג'נדה, ערוץ כבד ראש, שהגיש לקהל שלו תכנים מורכבים. הוא עורר מחלוקות וייצר שיח, היום המצב אחר: מוזיקה מזרחית היא לא מחתרתית יותר, אבל עם העלייה בפופולריות, הלכה גם האג'נדה. נכון, כולם רוצים להרוויח, אבל הקאמרי לא יעלה רק מחזות זמר, גם אם זה יותר רווחי. כמוסד תרבותי הוא מחויב גם ליצירות מקור ולמחזות איכותיים, כי הוא יודע שאחרת עוד 30 שנה לא יהיה תיאטרון. אם בוחרים רק בלחם ושעשועים, יש לזה מחיר". אתה דורש מערוץ נישה אמות מידה שהזכייניות הגדולות לא חולמות לעמוד בהן."זה נכון, ויש משהו לא הוגן בכך שאני מפנה אותו לאזובי הקיר בזמן שאבי ניר וחבריו מבקשים מהרגולטור שיירד להם מהגב ושיפסיקו לבלבל להם את המוח עם תפקידם הציבורי, אבל אין לי דרך אחרת ואדרוש ככל שאני יכול. הייתי מצפה מהם לדרוש את זה מעצמם". "בבריזה יצרנו ערוץ עם אג'נדה". ג'קי לוי (צילום: אסף עברון)הבמאי והתסריטאי רון כחלילי, לשעבר מנהל ערוץ בריזה וכיום בעל חברת ההפקות דוקודרמה, בוחר להתבטא בפחות דיפלומטיות: "אם היו אומרים לי שמקימים ערוץ מזרחי נוסף בגלל הדיאטה החריפה שערוץ 24 עושה לדמותו של המזרחי, הייתי מקבל את העניין הזה", הוא אומר. "בבריזה הצגנו דמות של מזרחי אחר, שם הוא היה פוליטי, חברתי, אינטלקטואל, אקטיביסט, אבל זה נגמר. ומכאן והלאה המשבצות של המזרחי הן קבועות מראש: אתה יכול להיות זמר ים תיכוני, זמר דיכאון, עם חליפה לבנה ונעלי לק, יש לך מגירות ולתוכן תיכנס".בערוץ הים תיכוני אומרים שהם ילכו מעבר ויעסקו בתכני הארדקור."זה מה שמרתיח אותי. אם 24 הביאו את דידי הררי, אז אנחנו נביא את אליקו – האלטרנטיבה האקסטרימית של הררי. מבחינת הזכייניות אנחנו עדיין הכושי שרוקד על השולחן, שיודע לשיר ולרקוד ולעשות שמח. לא זה שיודע לחשוב ולבנות נרטיב הגיוני, שמשתתף בדיונים מדיניים ומזיז מהלכים. לא דמות מורכבת ומרובדת עם זכות דיבור. לכאורה הריאליטי הביאו את הפריפריה למסך, אבל מה קיבלנו? את בובליל, את חודדה, את קותי, את ההקצנה של המזרחי האלים והעילג. וזה לא אני על המסך. אני לא מוצא את עצמי שם, כי המזרחי הוא כל מיני דברים – הוא אינטלקטואל, נובוריש, אקדמאי וגם נהג משאית זבל. אבל אין לו את הפריבילגיה לזכות בייצוג מורכב ואז הוא מוצא קריקטורה של עצמו בערוצים כאלה, ואת זה אני לא מקבל ולא אקבל. אני לא מוכן להיות הכושי שרוקד לפניכם".

כתבות שאולי פספסתם

*#