אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך רון כחלילי קבר את השמאל ונשאר הומלס פוליטי

רון כחלילי רצה לצלם סדרה על תחיית השמאל, אבל אז גילה שאין תחייה, אין שמאל, וגם אף פעם לא היה פה. במקום זה, הוא נכנס ברבין, פרס, בן גוריון ושלי יחימוביץ’. פלא שאין לו למי להצביע?

תגובות

“באתי לעשות קונצרט ויצא לי רקוויאם”, אומר רון כחלילי, (“סרט שחור לבן”), שהחל לעבוד על הסדרה “על צד שמאל” ביום הראשון למחאה החברתית של קיץ 2011. “לרגע היתה לי תחושה שפתאום יש התעוררות של השמאל”, הוא אומר, “חשבתי שאני עושה סדרה על עלייתו, נפילתו ועלייתו של השמאל הישראלי. אחרי שבועיים גיליתי שאני עושה סדרה על נפילתו ונפילתו. נורא מבאס”. כחלילי (54) מתפנה לראיון לאחר פגישה חברית עם העיתונאי מאיר שניצר, שייעץ בהכנת הסדרה. לאור הסלידה הידועה של כחלילי מההגמוניה האשכנזית, הקשר החברי החם בין השניים נראה תמוה. “יש משהו מוזר בזה שאנחנו חברים", הוא מסכים, "כי הוא בגוורדיה שקראתי תיגר על הגזענות שלה במשך שנים. מצד שני, כשאתה בודק את שניצר עצמו הוא תמיד היה אלטרנטיבי – לא במיינסטרים. הוא לא שוקן”.» "על צד שמאל": אולי לא היה פה שמאל?לשיטתו של כחלילי, אתה יכול להיות ימני או אפילו אשכנזי, כל עוד אתה לא מיינסטרים. כחלילי אלרגי לזרם המרכזי, שאיתו הוא רק “נהנה להתכתב”. וכשכחלילי אומר להתכתב, הוא מתכוון להכניס לו אצבע בעין. “בניגוד לבמאים אחרים, אני כן אוהב לראות את הסרטים שאני עושה", הוא מסביר, "אני לא מנסה להתחנף. כשאתה מבטא את המיינסטרים, אתה לא מבטא את עצמך. אבי ניר לא שולט במיינסטרים, המיינסטרים שולט בו. הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה – כל תזוזה שמאלה או ימינה עולה לו ברייטינג. הוא עבד. אני מנסה לסחוב את המיינסטרים אלי, לפתוח צוהר קטן אל לבו האטום והמרוח בדבש”.רון, למה אתה לא זורם?“קשה לי, אני כל הזמן אומר ‘יאללה בוא נלך למרכז’. אבל אז רוצים את החמימות הזאת ואת הדעות המקובלות, שרובן שגויות וחסרות תעוזה. מיינסטרים זה כמו סיפורי ילדים שאני מספר לילדים שלי. כשאני מספר לילד שלי סיפור בפעם הראשונה הוא לא מתלהב, בפעם השנייה האוזן שלו מזדקרת, בפעם השלישית העיניים שלו כבר פקוחות. בפעם המאה הוא מכיר כל תפנית בעלילה. ככל שהוא שומע את אותו סיפור הוא יותר אוהב אותו. זה המיינסטרים – הוא אוהב לשמוע את הקלישאות המוכרות”.

הומלס פוליטי שבוע לפני הבחירות מציב כחלילי מראה אל מול מפלגות השמאל לדורותיהן, והבבואה של התנועה הפוליטית המצומקת לא נעימה לעין ולאוזן של כל מי שתופסים מעצמם שמאל. כחלילי נטפל למיתוסים ישנים ומוכיח בעיקר ש”שמאל אמיתי” כנראה לא היה כאן (“שמאל ציוני זה אוקסימורון”). כחלילי מאמין שבימים אלה שלי יחימוביץ’ חושפת את האמת ההיסטורית של מפלגת העבודה, כשהיא מצהירה שהיא לא שמאל. “אני כרגע הומלס פוליטי. כביכול אני בתוך ‘הגוש’, אבל אין מצב שאני מצביע להם. כל מי שפוחד מההגדרה 'שמאל' מוציא אותי מהמשחק. אם שלי אומרת שהיא לא שמאל, סבבה – אני לא אצביע לה. ואני הצטרפתי למפלגת העבודה כדי שהיא תיבחר, חשבתי שסוף סוף מגיעה אג’נדה”.כשהצטרפת היא הצהירה שהיא שמאל?“לא, אבל זה היה לי ברור. אני ושלי התחלנו לעבוד באותו יום ב’על המשמר’, אני מכיר אותה שנים, ותמיד היא היתה שמאלנית. בזה שהיא מתנערת מהשמאל היא עוזרת למתנגדים שלו. למה לשתף פעולה עם הפאשיזם?”."חצי אמת גרועה מן השקר". אילן גילאון בסרט (צילום מסך: יח"צ ערוץ 8) למה שלי יחימוביץ’ לא מתראיינת בסדרה?“פגשתי אותה לקפה והיא אמרה לי ‘אני לא שמאל’. אנחנו מיודדים – אני אוהב אותה אהבה גדולה, דווקא אותה. הדמות שלה פרובלמטית, אבל אני חושב שהיא אדם מגניב. היא מצחיקה, היא אינטליגנטית, יש לה דרייב – יש לה את כל התכונות הנכונות”.אז לא תעדיף שהיא תהיה ראש הממשלה?“אני לא רוצה ראש ממשלה שמדבר אלי בחצאי סיסמאות – תני לי את כל הסיסמה, מותק. אומר לי בסדרה אילן גילאון ‘חצי אמת גרועה מן השקר’”.ואז הוא מפסיד במרצ.“נכון, אז מה. ניצחון זה לא הכל. שבי באופוזיציה ותהיי אופוזיציה מטורפת. יש לך נפש של לוחמת, נולדת עיתונאית, שבי בצד ותבני אלטרנטיבה ותקווה – אופוזיציה יותר חשובה מהקואליציה”.למה אתה לא רץ לפוליטיקה בעצם?“אני אוהב את הכניסה של העיתונאים לפוליטיקה, אני חושב שהלב שלהם נמצא במקום הנכון ושהם עושים עבודה יותר טובה. שולמית אלוני היתה עיתונאית, גאולה כהן היתה עיתונאית, יוסי שריד ואמנון רובינשטיין היו עיתונאים. אני בעד הכניסה הזו, זה טבעי, בטח בגלל גסיסת העיתונות. אבל אני? אני לא אצליח להחזיק ארבע שנים באותו מקום. לא הצלחתי להחזיק ארבע שנים עם אותה אשה, או באותה עבודה – רק עם אותם ילדים. אני לא בן אדם עקבי ויציב שהשגרה קורצת לו”.את שמעון פרס ניסית לראיין?“ברור, הוא האדם הכי... אין לי מילה טובה להגיד עליו. הוא הנוכח נפקד הכי גדול של הסדרה הזאת. לאורך כל מאות שנותיו הוא אחד המטשטשים הגדולים של השמאל, אדם ימני שנתפס על ידי תקשורת עיוורת ומערכת פוליטית דמגוגית כאיש שמאל. אין בינו לבין שמאל שום קשר – לא חברתי, לא כלכלי, לא מדיני ובוודאי שלא ביטחוני”.

אנרכיזם לא מפחיד אותי כשמאלני, כחלילי התלבט אם הוא לא עושה נזק לתנועה שכל כך קיווה שמתעוררת בקיץ 2011. הסדרה החדשה שלו, שמשודרת בימים אלה בערוץ 8, מציגה את שברו של השמאל הישראלי, וכנראה תנציח, בלופים של שידורים חוזרים, את חשבון הנפש העמוק וההלקאה העצמית המפורסמת שהשמאל הציוני מנהל עם עצמו בפומבי מאז מהפך 77’. “השמאל צריך להבין שהוא חייב להעמיד ארגז עץ בכיכר העיר ולהקים את עצמו יש מאין”, טוען כחלילי, “מאז 1981, כשחד”ש יצאה בסיסמה המהפכנית שתי מדינות לשני עמים, השמאל לא הציג שום תוכנית – הוא רק מנסה לתקן את עוולות הימין. כאיש שמאל אני אומר לשמאל – לך לפח האשפה של ההיסטוריה, כי אתה צבוע, גזעני, ולא רואה אף אחד ממטר”.  השמאל מתפורר ואתה תוקף אותו.“אני מרקסיסט, ואני טוען שעד שלא יהיה פה ממש רע, לא יהיה פה טוב”. חולם על אנרכיה?“אנרכיזם לא מפחיד אותי. כל מדינה היא מכשיר של דיכוי, במטרה לסרס את האזרח ולהגביל את מחשבותיו ותנועותיו ולסדר אותו בשורה שיהיה אפשר לנהל אותו. אני נגד זה. מצד שני אני מספיק ריאלי להבין שאלו החיים ואני צריך לצעוד עם הזרם כמה שאני יכול – אבל האופי שלי בעייתי מהבחינה הזו”."אם הייתי אחר, אולי הייתי מנהל עיתון". כחלילי בצילומי הסרט (צילום: יח"צ ערוץ 8) למה?“כי אם הייתי אחר, אולי הייתי מנהל היום את אחת מזכייניות ערוץ 2, אולי הייתי מנהל עיתון. אני מניח שהייתי במקום כזה”.בשנים האחרונות עבר כחלילי, אחרי שנים של בימוי והפקה, אל מול המצלמה עם הצטרפותו לפאנל “הינשופים”. הציפייה ממנו להציף את הנושא העדתי  בתוכנית הפכה כמעט לפרודיה. “אין לי בעיה עם זה”, הוא מחייך, “החטא הקדמון של השמאל הוא בהתנשאות על המזרחים. אמא שלי ואבא שלי נראים כמו ערבים, מדברים כמו ערבים, אוכלים אוכל ערבי וצורכים תרבות ערבית – והם ימין. המזרחים הגיעו לישראל, רובם קומוניסטים בורגנים ומשכילים, ממדינות כמו מצרים ועירק, ומפלגות השמאל סוגרות את שעריהן בפני הלגיונות האלה, שיכלו להיות גשר לשלום וליצור רוב מוחלט לשמאל בישראל. הם נאלצו לחפש בתים פוליטיים אחרים. בסוף הם הגיעו לליכוד. לו השמאל היה באמת שוויוני, הרוב המזרחי היה שם. אבל הציונות סימנה את הערבי כמגעיל ומסוכן, וגרמה לעולים ממדינות ערב להרגיש לא נוח. לאן אתה בורח כדי לא להיות מזוהה עם האויב? לימין. לתנועה שגובלת בפטריוטיות מטורפת”. הגעתי לראות סדרה על השמאל הישראלי, אבל בעצם יצרת עוד סדרה על קיפוח המזרחים.“וזה מפליא אותך?”.עוולות השמאל כלפי הציבור המזרחי מקבלות זמן מסך רב בסדרה ובשיחה, אבל המזרחיות אצל כחלילי היא לא עניין עדתי. “אני לא מתעסק בצפיפות הפיגמנטים. בעיני שלי יחימוביץ’ יותר מזרחית מדליה איציק או מסילבן שלום. כי היא מבינה את הפער בין פריפריה למרכז, בין עשירים לעניים, בין מנהל לפועל. כשהיא עושה את המלחמה שלה על הקופאיות בסופר־פארם היא עושה את המלחמה המזרחית ביותר – גם אם הקופאיות בסופר־פארם רוסיות. אני לא נלחם על זכותה של התזמורת האנדלוסית לנגן מוזיקה מרוקאית אותנטית, זה לא המשחק שלי. אני מדבר על משהו עקרוני – סדר עדיפויות נכון, הומאני ושוויוני. מבחינתי שלי יחימוביץ’, האשכנזייה, היא המזרחית בקטע הזה”.

בן גוריון לא סבבה אחת הפרות הקדושות שנשחטת בפרק הראשון היא המיתוס הבן גוריוני. כחלילי חובט, כמעט בהנאה, בזיכרון הקולקטיבי של הזקן ומשייך אותו למחנה ז’בוטינסקי באמצעות תיאור מתוך המנון בית”ר: גאון ואכזר. “מה תפקידו של עיתונאי? לספר את הסיפור המוכר ולהגיד ‘כן, בן גוריון הוא סבבה, הוא בנה את המדינה’”, מתרעם כחלילי. “בזיכרון הקולקטיבי אולי זוכרים לו את הצריף והלבנייה, אבל בפועל בן גוריון עשה מהלכים סופר ימניים. מבחינה חברתית הוא הקים את עיירות הפיתוח, זרק מזרחים לקיבינימט והפקיר אותם לגורלם. מבחינה כלכלית, הוא הפך את ההסתדרות למפלצת המתעללת בעובדיה. ההסתדרות היתה גוף אכזרי איום ונורא, עם סתירות פנימיות בלתי ניתנות ליישוב. ואם הצלע הקלאסית של השמאלנים היא אחוות העמים, אז הוא גירש ערבים. בן גוריון לא עמד בשום קריטריון של שמאל, ולכן להגיד ‘השמאל בנה את המדינה’ זו רטוריקה חלולה”.אתה לא מתעכב בסדרה על רבין. רצח רבין לא היה קריסת השמאל בעיניך?“רבין לא היה איש שמאל. רבין לא נבחר כאיש שמאל, הוא נבחר כנץ בטחוני, כגיבור האינתיפאדה שפקד על חיילי צה”ל לשבור לפלסטינים את הרגליים והידיים. בגלל זה הגיע השבר בהסכמי אוסלו – פתאום הוא מתפכח, על מדשאות הבית הלבן, מקבל פרס נובל – מה זה הדבר הזה? למה אתה מוכר לי שאתה נץ ואחרי דקה אתה יונה? יש בעיה עם יצחק רבין. הוא לא היה שמאל אבל הוא נרצח בשם השמאל”. רבין לא, פרס לא, בן גוריון לא. מי כן היה ראש ממשלה שמאלני בישראל?“התקלת אותי... התשובה היא שאף אחד לא. אנחנו מדינה ימנית. אף פעם לא היה פה שמאל. רצינו לדבר שמאל למטרות יחסי ציבור, להראות לעולם שאנחנו מודרניים ולא פשיסטים כמו העמים שסביבנו".היה מרואיין שהדהים אותך?“אורי אבנרי, שמבחינתי תמיד היה סמל של השמאל האשכנזי המתנשא שעסוק רק בסכסוך הפלסטיני, פתאום קרוב לגיל 90, כשכבר אין לו מה להפסיד, אומר ‘אין לי כריזמה. אין לי האגו להיות מנהיג גדול’. הוא אמר את זה במין יושר פנימי, ויכולתי רק לבכות על האיש הזה שנעצתי בו ביקורת כל השנים”.אבנרי דווקא אומר לך ששני שלישים מנאומיו בכנסת היו בנושאים כלכליים.“זה טיעון שכל אנשי השמאל המדיני אמרו לי, רק לא הכנסתי אותו. גם יוסי ביילין ודב חנין אמרו לי את אותו משפט. חנין אכן בעיקר מתעסק בנושאים חברתיים וכלכליים, ובכל זאת בכל פעם שהוא בטלוויזיה וספוט מונח לו על הראש, זה בדרך כלל בגלל אמירה בעד הפלסטינים או בעד השלום”. זאת טענה שנכון להפנות לחנין או לתקשורת?“ביצה ותרנגולת. אם אתה מוכר את זה בחוסר התלהבות פנימית, כמי שזה פחות מעניין אותו, אז סביר להניח שלא ידברו איתך. יחימוביץ’ החליטה להיות אדם כלכלי – זה משהו שקרה לה במהלך שנות האלפיים, כשהיתה עיתונאית ברשת ב’. פתאום אשת שמאל רגילה, שיש לה רק את הסכסוך בראש, מבינה משהו. היא התחילה להיפגש עם אנשים, לחקור, עד שהתודעה הסוציאליסטית שלה התפתחה והיא הפכה לנביאה של הדבר הזה. ברגע שזה נובע ממקום אמיתי, אין מי שינצח אותך”. אתה יכול לדרוש מפוליטיקאי שהאש שלו תבער בכל נושא במידה שווה?“שמאל זאת לא תוכנית כבקשתך, זה לא סופרמרקט של ערכים. זו תפיסת עולם שלמה. אתה לא יכול לבחור איפה אתה ימין ואיפה שמאל, זה לא רציני, צבוע ואינטרסנטי. הקהל, גם אם הוא לא יודע לשים את האצבע על הבעיה, מבין שיש סתירה. אני לא מבין בשירה, אבל אני יודע שכשאני קורא שיר והוא לא נובע מאיזה מעיין עמוק פנימי אז הוא פארש. איך יכול להיות שמאל כלכלי וימין מדיני? אין דבר כזה, זה מגדל קלפים שנופל עם הפו הראשון. אני אוהב אנשים שמסתכלים על המציאות, כמו שולמית אלוני, היא מנהיגה מהממת בעיני. הערצתי אותה”."היא מנהיגה מהממת בעיני, הערצתי אותה". שולמית אלוני (צילום מסך: יח"צ ערוץ 8) תמיד כשאתה מדבר על נשים אתה קורן, נשים הן המזרחים של העולם?“אני פמיניסט. גדלתי בבית פמיניסטי. אמא שלי, בגיל 72, עדיין מנהלת מסעדה. גדלתי בסביבה של נשים חזקות שמנהלות ולא מנהלים אותם. אשה זה משהו אלטרנטיבי שצומח בתרבות גברית. כמו שתמיד אעדיף את האלטרנטיבי, מאותה סיבה תמיד אעדיף חברת נשים”.

קח את המנדט כפרה כחלילי מודע לתחושת האנטי קליימקס שהוא עלול להותיר בצופה אחרי צפייה בארבעת פרקי הסדרה – אותה נטייה שמאלנית פתולוגית להסתיים בקול ענות חלושה. אבל חורבן השמאל הציוני הוא לא בהכרח דבר רע בעיניו. “מבחינתי שביבי יקים עכשיו ממשלה של דתיים, חרדים וימנים קיצוניים. אני אומר ‘קח את המנדט כפרה’. סע, ובוא נראה לאן זה יגיע. אני אומר, בוא ניתן להם לקחת את המושכות. אתה עושה לי טובות ומפקפק בפטריוטיות שלי ובאהבת הארץ שלי? בנכונות שלי לתרום? אתה מציג אותי כבוגד, עלוקה, סכין בגב האומה, איידס? סבבה, אני זז הצידה. קח את השלטון, בלי הלגיטימציה שלי – בלי הלגיטימציה של שמעון פרס וחבר מרעיו. אני מחכה לך, ביבי, בנקודה הכי נמוכה בתוך התהום. שם אני מחכה לך – כמו אחרי שריפת הכרמל, כשהראו את הניצן הירוק הקטן שצומח לו מבין האפר – אני רוצה להיות שם. כי אז אולי הישראלים יבינו ששמאל זו לא קלישאה או קללה, ששמאל זה הדבר הכי מוסרי שאפשר להעלות על הדעת. שזה שוויון ושאין דבר יותר נאצל מזה”. בסוף השיחה בינינו כחלילי מבקש לצטט את אברום בורג, כדי להנציח גם כאן את הנוהג השמאלני שנע בין חזון אוטופי ובין הרס עצמי. “בורג אומר, מי אמר שאנחנו צריכים ריבונות משלנו? לאורך 3,000 שנות קיומנו ראינו איך הסתיימו כל הריבונויות הקודמות. אז אולי אנחנו לא צריכים ריבונות, כעם שלא רואה את העני, את החלש, את האשה, את ההומו, את הפלסטיני, את העולה החדש ועכשיו גם לא את האירופי ולא את האמריקאי. אולי ההתנשאות האינהרנטית הזו יכולה להימנע, מעצם העובדה שנהיה היהודי הנודד”.

כתבות שאולי פספסתם

*#