אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קמה לתחייה: המהפך הלא ייאמן של "המתים המהלכים"

בניגוד לכל כך הרבה סדרות לפניה ("24", "אבודים" ואפילו "הומלנד") שצללו במסלול חד כיווני, "המתים המהלכים" עושה את הבלתי אפשרי וממריאה במסלול ההפוך. איך זה קרה, מי אחראי לזה ולמה אי אפשר לסמוך עליה שתמשיך ככה

תגובות

אתם מכירים את זה: סדרה שהיתה מעולה בעונה הראשונה שלה, כנראה גם בשנייה, נחלשה קצת בהמשך, החלה לאבד כיוון אחר כך, נקלעה למשבר יצירתי חמור, הפכה בשלב מסוים לפאתטית עד שנפחה את נשמתה כמה שנים מאוחר יותר, מאוחר מדי. דוגמאות לא חסר, מ"24" דרך "אבודים" ו"נמלטים", וכלה אפילו ב"הומלנד" המוערכת, שכבר בעונתה השנייה שהסתיימה זה עתה סבלה מירידה היסטרית במניות האיכות שלה.» המתים המהלכים - כל הכתבות והביקורות» מה סוד ההצלחה של "המתים המהלכים"?

ההפך, משום מה, לא קורה אף פעם (כלומר, הפעם זה קרה, אחרת לא הייתם קוראים את הטקסט הזה, אבל בינתיים תזרמו). נסו לחשוב על סדרה שדשדשה בבינוניות או שהיתה סתם מין "בסדר" במשך עונה־שתיים, ופתאום נהייתה אחרת לגמרי, למשהו שלא האמנתם שיכול לצאת ממנה. מגולם לפרפר. מכזו שיכולתם להרשות לעצמכם לפספס איזה פרק לסדרה שמשאירה אצלכם ציפייה לשבוע הבא. ספק אם תצליחו.

אך אז הגיעה - תופים! - "המתים המהלכים". יותר נכון, העונה השלישית שלה, שפרק סיום חצי העונה שלה שודר השבוע ב-yes (בארצות הברית היא כבר בפגרה, וצפויה לשוב למסכים ב-10 בפברואר). במשך שנתיים היתה "המתים המהלכים" סדרה חביבה למדי. לזכותה ייאמר שהיא לקחה נושא מת וחסר מוח כמו זומבים, שכבר עובד שוב ושוב לסרטי קולנוע בני שעה וחצי שבהם חבורת בני אנוש נמלטת מהמון זומבי רעב, והצליחה למתוח אותו לעלילה טלוויזיונית שבועית בת 45 דקות שבה חבורת בני אנוש נמלטת מהמון זומבי רעב. אקשן, קצת מתח בין הדמויות, אהבה, שנאה, קנאה, עוד קצת אקשן, לא הרבה יותר מזה.

ופתאום, משהו קרה. סימני החיים החלו לפעפע כבר לקראת סוף העונה השנייה, והפכו במרוצת שמונת פרקי העונה השלישית ששודרו עד כה להלמות לב של ממש. אולי זו העלילה, שהעלתה הילוך והחלה להפתיע כמעט בכל פרק; אולי זה המגוון האנושי, שהתרחב אל מעבר לחבורה הקבועה והעשיר את הזומביאדה בדמויות חדשות ומורכבות יותר; אולי אלו הן הדילמות, שמרטו עצבים יותר מבעבר; אולי זו האלימות הגרפית שעלתה שתיים-שלוש מדרגות ביחס לעונות הקודמות; ואולי זו האפלה שירדה על הסדרה, והפכה אותה מסתם מלחיצה למצמררת ממש. אה, ואולי כי סוף סוף - אזהרת ספוילר למי שעדיין משלים חוסרים - נפטרנו מלורי, אשתו המנג'סת של ריק.שינתה את פניה. הטריילר לפרק הבא:

ההסבר בתעשיית הטלוויזיה לתהליך הנדיר הזה שעברה "המתים המהלכים" על המסך, טמון למעשה במה שהתחולל מאחורי הקלעים שלה (אזור שלרוב אינו זוכה לאור הזרקורים), בעמדת ה- Showrunner - המפיק האחראי של הסדרה והאיש שאמור להתוות את כיוון העלילה ולנווט את הכותבים שלה. בעונה הראשונה ובחלקה הראשון של העונה השנייה היה זה הבמאי הוותיק פרנק דרבונט ("חומות של תקווה", "גרין מייל"), שלא רק שלא הצליח להרים את הסדרה לגבהים איכותיים, אלא גם הקפיד להסתכסך באופן תדיר עם כותבי הסדרה ובעיקר עם הרשת המשדרת אותה, AMC. זמן קצר לפני עליית העונה השנייה הוא ספק פוטר ספק התפטר - ובקיצור, התפוטר - ובמקומו מונה גלן מזארה ("המגן"), שאחראי על נסיקתה הנוכחית. איך מירי רגב היתה אומרת, גלן? כפיים!

אבל לא הכל ורוד בהפקת "המתים המהלכים", שמתברר כי היא שדה קטל מדמם ליוצריה כמעט כמו הסדרה עצמה. בשבוע שעבר פורסם כי גם מזארה יעזוב את הסדרה "בשל חילוקי דעות יצירתיים" - איזו מכבסת מלים נפלאה - ולא ימשיך עמה לעונה הרביעית. אז איך תושפע הפעם הסדרה? נכסוס ציפורניים בהמתנה, אם יישארו לנו כאלה אחרי המשך העונה הנוכחית.

כתבות שאולי פספסתם

*#