הדור הבא? הרווקות בטלוויזיה עדיין מחפשות חתן

עונת הסתיו הציפה את המסך ברווקות חדשות והמשיכה את הדרך של "גירלז", "הנורמלים החדשים" ו"הבחורה החדשה", אבל האם משהו השתנה מימי "סקס והעיר והגדולה"?

אור בר שלום, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בר שלום, עכבר העיר

הנעימה הידועה של "סקס והעיר והגדולה" מתחילה להתנגן ברקע. מגי ג'ורדון, דמות המתמחה הצעירה ב"חדר החדשות" של ארון סורקין יוצאת מהמסעדה בריצה ונתקלת באוטובוס התיירים שעובר בתחנות משמעותיות בעיר לפי התוכנית. "הודות לקארי ברדשאו" אומרת המדריכה "כולנו יכולות היום לחיות את החיים של רווקה טיפוסית בניו יורק סיטי!!". הבנות מריעות, מגי מתחרפנת ולא מתאפקת: במשך דקה וחצי ובקצב דיבור של מכונת ירייה צולב סורקין, דרך פיה של מגי, את אשליית הרווקה המאושרת בניו יורק ומותיר מאחוריו קוסמופוליטן שפוך. הקהל מריע.  

דמויות של רווקות היו בטלוויזיה האמריקאית עוד מתחילת שנות השישים אבל עונת הסתיו הנוכחית הפכה אותן למנת היום.  "מינדי פרוג'קט" של מינדי קלינג ("המשרד"), "Malibu Country", "Ben and Kate", "הנורמלים החדשים", "גירלז", "רוק שלושים", "מחלקת גנים ונוף", "מרוששות", "הבחורה החדשה", "אלמנטרי", "האישה הטובה" הן רק חלק. בכל אחת מהסדרות מככבת רווקה בתפקיד הראשי או בתפקיד משני בולט. הן בעלות עבודה משמעותית (גניקולוגית, רופאה לשעבר, יוצרת ראשית של סדרת טלוויזיה או מנהלת משרד עורכי דין), משבצות את כל שכבות הגיל, ולא תמיד מאובזרות בכל מחלקת ההוט קוטור של ברני'ז. גם בישראל תעלה בקרוב סדרת הדרמה "ליטל מאם" של ליטל שוורץ המציגה את חייהן של רווקות ואימהות חד הוריות בישראל של 2012. האינפלציה הגבוהה ברווקות טלוויזיוניות משקפת ככל הנראה את השינוי החד במציאות החברתית בארצות הברית. על פי מחקר של מכון PEW, שהתפרסם בארצות הברית באוגוסט האחרון, חלה ירידה תלולה במספר הנשים הנשואות באמריקה. ב-1960 59% מהנשים בגילאי 18-29 היו נשואות ואילו כיום רק 20% מהנשים בגילאים אלו עונדות טבעת על האצבע. אחת מתוך שלוש מהן תתגרשנה במהלך חייהן. 11.7% מהתאים המשפחתיים היום בארצות הברית הם של הורים יחידנים ו-85% מהתאים הללו הם של אימהות חד הוריות. כל ייצוג שחותר להיות קרוב יותר למציאות הוא כמובן מבורך, אבל האם הוא מבשר גם על שינוי בתפיסת הרווקה העכשווית?כתב אישום נגד "סקס והעיר הגדולה". מתוך "חדר החדשות":

"כשאת אישה שיוצרת מופע, את הופכת לדמות חיקוי בצורה שקצת מחרפנת אותך", אמרה מינדי קלינג ללוס אנג'לס טיימס בספטמבר האחרון. "את רוצה ליצור דמות שבנות אחרות יהיו כמוה, אבל את לא מעוניינת להפוך את התוכנית שלך להצהרה פוליטית או לפייס את הצופים בכך שתציגי נשים באור חיובי או אלטרואיסטי בלבד. זה חבל מאד דק להלך עליו", סיפרה קלינג על הקושי שבעיצוב דמות נשית כיום.

"אחד השינויים החיוביים ביותר שעשינו מאז סקס והעיר הוא הייצוג הרחב יותר", מסבירה ד"ר עלינא ברנשטיין חוקרת ומרצה לתקשורת במסלול האקדמי במכללה למינהל. "'בסקס והעיר' כולן נראו טוב מאוד או מינימום מצוין. היום אפשר למצוא על המסך דמויות רווקות שנראות פחות טוב מבחינה פיזית". לדבריה, "זה פחות האידיאל ויותר המציאות, רואים גם את הצד הפחות מושך. הרווקה לא רק מבלה כל ערב עם החברות שלה ושותה קוקטיילים אלא יש לה גם חיים מלאים ועבודה מכניסה. חייה לא נעצרו כי היא מחפשת חתן".

הרווקות בטלוויזיה האמריקאית כבר לא מוצגת כמחלה חשוכת מרפא אבל היא עדיין רחוקה מלהיות אידיאלית. 60 שנה של שטיפות מוח טלוויזיוניות שנועדו לשמר את מבנה המשפחה המסורתית לא יימחקו מהר כל כך. הרווקות בטלוויזיה הן אמנם משכילות יותר, מתקרבות לרמת השכר שמקבלים עמיתיהן באותו מקצוע ולמרות זאת הרווקות עבורן היא רק תחנה בדרך. המגזין הפמיניסטי SLATE פרסם לפני כחודשיים מאמר תחת הכותרת "האם הטלוויזיה באמת מוכנה לרווקה שלא מעוניינת בגבר?". במאמר שסקר את מצב הטלוויזיה בעשור האחרון ציינו כי הרווקה הטלוויזיונית תמיד "מחפשת גבר, מתגברת עליו או שמיסטר רייט פשוט נופל לזרועותיה כשהיא הכי פחות מצפה לו". ד"ר ברנשטיין מסכימה בפה מלא: "למרות השינוי הגדול, החיפוש אחר החתן לא נפסק, זה כל הזמן ברקע ורווקות מעולם לא הפכה להיות מטרה בטלוויזיה או בחברה שלנו".  ברנשטיין מספרת כי כשהיא מרצה לסטודנטים בבית הספר לתקשורת ושואלת אותם מי לא רוצה להתחתן, "אף אצבע לא מורמת. והם בני עשרים ומשהו. אז לא כולם מתחתנים בגיל 25-27, יש כאלו שגם לא יתחתנו לעולם אבל כולם עדיין רוצים להתחתן". "רווקות אף פעם לא תהיה המטרה". הפרומו ל"Mindy Project":

בישראל מחזירים את הרווקה אחורה

לשאלה האם ישנם הבדלים בין התפיסות בארץ ובחו"ל ברנשטיין משיבה כי גם בתחום הזה אנחנו מפגרים מאחורי ארצות הברית: "בארץ זה הרבה פחות מקובל. אצלנו צריך להתחתן ומיד אחרי זה להביא ילדים. בסדרה אננדה יש קטע מדהים שבה הגיבורה אנה פוגשת זוג שעוזב את הודו כי האישה בהריון. האישה שואלת אותה כמה ילדים יש לה, מסתכלת עליה ברחמים וכשהיא משיבה בשלילה עוד אומרת לה 'עקרה'? אם בגיל מסוים את לא נשואה ואין לך ילדים, אז משהו אצלך ממש לא בסדר". כדוגמא מספקת ברנשטיין את תוכניות הריאליטי כמו "הרווק" או "דייט בחשיכה", שמעודדות נישואים בכל הכוח, "עוד לא נתקלתי באנשים צעירים שיוצאים לדרך ואומרים 'לי מתאים יותר לחיות באופן רווקי'. הרווקות נמשכת יותר שנים אבל היא לא משאת נפש. ובתוכניות האמריקאיות רואים עכשיו גם את הצדדים הפחות נעימים בדרך כלל עם צד קומי, כדי שנוכל לעכל את זה יותר בקלות".

לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2006 היקף הנישואים בישראל גבוה בהשוואה למדינות המערב, אם כי גיל הנישואים עולה בהדרגה. 91% מהנשים והגברים בגילאי 35-39 היו נשואים לפחות פעם אחת וגיל הנישואים נמוך ב3-4 שנים מזה שבארצות המערב. "שעשועוני היכרות כמו 'דייט בחשיכה' מחזירים את הרווקה הישראלית לימים שמרניים מאוד", קובע ד"ר גלעד פדבה, חוקר קולנוע תקשורת ומיניות בחוג לתקשורת של אוניברסיטת תל אביב. "הרווקה הישראלית מצטיירת כבחורה נואשת, תאבת שידוך שלא תדע מנוחה עד שתצליח ללכוד את הגבר בקורי העכביש הכאילו מתוחכמים שלה". פדבה מציין כי "סדרות כאלו הן קונפורמיסטיות, שמרניות ומקבעות את הרעיון שכל אישה חייבת למצוא גבר ורק גבר כדי להתחתן איתו. הו מעבירות מסר בעייתי: את לא שלמה אם אין לך גבר לצידך".

פדבה מודה כי הוא לא רואה שינוי בתפיסת הרווקה הישראלית בטלוויזיה: "ישראל היא מדינה שמרנית וולדנית ונשים רווקות חותרות נגד התפיסה הזו. רווקות ישראלית נתפסת כלגיטימית עד גיל 30 ומגיל 35 היא לחלוטין בלתי נסלחת. תראי איך אנחנו עוקבים אחרי ההזדווגויות ב'אח הגדול' ומי נמצא עם מי". הוא מציין כי "הרווקות נתפסת בתור נטל, עול, לא טבעית. אף אחת לא רוצה להישאר רווקה והמסר הוא חריף – תתחתנו או שתיחשבו מוכות גורל". הוא מוסיף כי "יש פה הבנייה תרבותית והסדרות הללו מקבעות את הרעיון. קחי למשל את סו סילבסטר בגלי, היא מוצגת שם כרווקה מרושעת שנכנסת להריון בגיל מבוגר ונענשת על כך בילדה עם תסמונת דאון. זה מתחבר ישירות לקמפיין הגניקולוגים ששטף את הברים בתל אביב לפני כמה חודשים.

פדבה מציין כי אם מסתכלים קצת לעומק, רואים שלמרות שהטלוויזיה עכשווית ומגניבה, היא מקבעת סטיגמות באופן גס ומחזקת אותן. "אני לא הייתי מציע להסתכל על זה כשינוי אלא כאופטימיות זהירה. זו לא מהפכה. הטלוויזיה מציגה רווקות בנות עשרים וקצת, מה שעדיין נחשב ללגיטימי ויותר רווקות מבוגרות שעדיין מחפשות את הנסיך. כשיתחילו לשדר פה סדרות שבמרכזן רווקה בת 40 ומשהו, שאין לה ילדים, לא רוצה ילדים וטוב לה להיות רווקה בלי מערכת יחסים ארוכה, אז נדע שמשהו השתנה באמת".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ