יומן נעורים: הטינאייג'רים חוזרים למסך

הנוער הישראלי סובל כבר שנים מקיפוח על המסך הקטן והגדול. סדרת הדרמה החדשה "אופוריה" ושני סרטים חדשים מקווים לשבור את החרם התרבותי על המתבגרים ולהפוך את הייצוג לקצת יותר מציאותי, כולל הסקס והסמים

אור בר שלום, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בר שלום, עכבר העיר

הפוסטרים של רוני דלומי לסדרת הדרמה החדשה "אופוריה" כבר מרוחים בכל מקום בעיר ובעיקר במקומות בהם יש ריכוז גבוה של טינאייג'רים. בשישי הקרוב עם עליית הסדרה תתבהר הכוונה מאחורי ההצהרה המבהילה משהו: "17 הוא השלושים החדש". מלבד היותה אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר שלטלוויזיה הישראלית יש להציע לחורף הקרוב, "אופוריה" מסמנת את חזרתם של הנעורים אל המסך הישראלי, הקטן והגדול.

הסדרה שכתב רון לשם וביימה דפנה לוין ("נבלות") מתארת עולם אחר אבל לא דימיוני לגמרי שבמרכזו קהילה אלטרנטיבית של בני נוער ללא סמכות הורית באופק. החבורה עדה למקרה רצח של נער על ידי נער אחר והם מתכנסים בדירתו של אחד החברים כדי לתכנן את המהלכים קדימה. כיאה לסדרה שמבקשת למשוך פלח אוכלוסייה שלא מתמסר בקלות, דאגו להכניס לעלילה גם בתולה מכוערת, סוחר סמים בין 13 ונער הומוסקסואל. טינאייג'רים שיאהבו את הסדרה יוכלו להגיע לבתי הקולנוע בעוד מספר חודשים ולמצוא מודל הזדהות נוסף שמדבר בלי להתנצל על אחד הנושאים שהכי מעניינים בתיכון: סקס. סרט הקולנוע "שש פעמים" של יונתן גורפינקל זכה בפרס סרט הביכורים בפסטיבל חיפה באוקטובר האחרון והותיר אחרי שביל של ביקורות משתפכות. הסרט מתאר את חייה של גילי, תלמידה חדשה בתיכון בהרצליה שמנסה להיכנס לחבורה של המקובלים (במלעיל) דרך הכלי היחידי שיש ברשותה: הגוף שלה. הסרט הפרובוקטיבי מטפל בנקודה רגישה לא רק בבתי הספר התיכוניים במרכז הארץ וסביר להניח שהוא יחזור מסבב הפסטיבלים העולמי עטור פרסים. בימים אלו מסתיימים הצילומים לסרט "הנוער" של הבמאי תום שובל שגם עוסק (כפי שמעיד שמו) בגיל המורכב הזה. שובל, שזכה לשבחים בזכות סרט הגמר שלו "פתח תקווה" בבית הספר סם שפיגל מעורר סקרנות רבה בקרב חובבי הקולנוע הישראלי הצעיר בארץ. גם כאן מדובר בשני בני נוער, אחים, המתגוררים בפתח תקווה ויוצאים למסע הצלה משפחתי מהתרסקות כלכלית. משה איבגי כבר לוהק לתפקיד אב המשפחה. פרובוקטיבי ומפתיע. הטריילר ל"שש פעמים":

מחקרים שמתפרסמים באופן קבוע חוזרים ומאששים את הקביעה כי בני נוער הם שכבת הגיל המשפיעה ביותר על סל הקניות המשפחתי. מהשניצלים שיוגשו על שולחן ארוחת הערב, דרך חבילת הכבלים שכדאי לרכוש ועד המכונית שאיתה ירצו שיקפיצו אותם לבית הספר. השליטה ההולכת וגדלה שלהם על אמצעים טכנולוגיים (במיוחד מול דור ההורים) ועלייה תלולה בחלקם באוכלוסייה הפכו אותם לפלח שוק נחשק שאליו מכוונים מפרסמים, מובילי דעת קהל ומנהלי מדיה. אין כמעט תוכנית ישראלית בפריים טיים שלא נבדק לפני עלייתה האם היא תתאים לשכבת הגיל המבוקשת ולא הוכנו עבורה שלל חבילות משלימות להעצמת חווית הצפייה – מאפליקציות בסמארטרפון ועד משחקים בפייסבוק. ולמרות זאת נדמה כי עד לפני מספר שנים נאלצו המתבגרים הישראלים להסתפק בסדרות המכוונות לקהל צופים צעיר יותר בעברית או להתמכר לייבוא מבורך מחו"ל.

בארצות הברית סדרות נעורים הם עוגן שידורים מכניס שהחל את שגשוגו בתחילת שנות התשעים. "בוורלי הילס 90210", "האו. סי", "דוסון קריק", "אלו הם חיי", "שולחן לחמישה", "הצלצול הגואל" ו"תיכון סוויט ואלי" היו רק חלק מהסדרות שהיו בגדר צפיית חובה עבור כל מי שעוד לא מלאו לו 20 ורוצה לקחת חלק בשיחת הברזייה. הסדרות היו היפר ריאליסטיות (פחות או יותר) וביקשו לשף את המקום החדש שהמתבגרים כבשו לעצמם בסדר החברתי. בעיות כמו כניסה להריון, האם לאבד את הבתולים, חיבה לשתייה חריפה או הלחץ האקדמי לקראת מבחני הפסיכומטרי קיבלו ביטוי טלוויזיוני שמשך מיליונים לעבר המסך הקטן. במקביל תעשיית הקולנוע מיהרה לחתוך לעצמה חתיכה מעוגת הפרסום ההולכת וגדלה ולצלם סרטים שיאפשרו לבנות 15 להגיע לקולנוע ללא ליווי הורים ולרכוש את המרצ'נדייז מדמי הכיס. הרבה לפני היסטריית דמדומים או משחקי הרעב. ההצלחה הכלכלית של סרטים כמו "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" לצד התחזקות מעמד ה young-adult הפכו את ז'אנר הנעורים לאחד המובילים במאה הנוכחית.

את שיאו של הגל ניתן לראות בהצלחתה הזמנית של רשת CW שהוקמה ב-2006 כדי לשמש בית חם לסדרות מתבגרים ורשמה מספר הצלחות מניבות רייטינג שהחזיקו אותה באוויר מעל שש שנים. הרשת (שכיוונה לקהל נשי מלכתחילה) היתה זו ששידרה סדרות מצליחות כ"גוסיפ גירל", "סמולוויל",  "בנות גילמור", "ורוניקה מארס", "משחק ביתי", "90210", "על טבעי", ו"הטופ מודל הבאה" והפכה את עולמם הרגשי-כאוטי של המתבגר הממוצע למסחטת רייטינג.תפצח את הנוסחה? הפרומו ל"אופוריה":

ישראל לעומת זאת לא השכילה עד היום לנצל את פוטנציאל הרייטינג שטומן גיל הנעורים. במדינה שבה מתבגרים הם בסך הכל שלב ביניים בין ילדים לחיילים, המסך הקטן כמעט לא העז להקדיש להם תשומת לב או לתת מענה לצרכים הייחודיים שלו. תוכניות כמו "עניין של זמן" "לא כולל שירות" "חלומות נעורים" או "החבר'ה טובים" היו מעטות ונדירות מדי, ולמרות שזכו בזמנו לאחוזי צפייה גבוהים וקבועים לא השכילו קברניטי הטלוויזיה בישראל להאריך את חייהם ולהתאים את התוכן לעולם מתבגרים שהולך ומשתנה במהירות. גם בקולנוע "קלרה הקדושה" היה אירוע חד פעמי שהציג באווירה מיסטית למדי סקס, סמים ואובדן בתולים  שאיש לא הצליח לשחזר מאז. סרטים בודדים אחרים שניסו לטפל בנושא כמו "ציון ואחיו" או "וסרמיל" לא זכו לתהודה רחבה.

אז למה סדרות נוער בעברית פשוט לא מצליחות פה? אולי כי לא עושים אותן מספיק טוב. בשנים האחרונות נרשם ניסיון מצד hot ו-yes נרשם לפנות לבני הנוער, אך לרוע המזל ללא הצלחה גבוהה במיוחד. סדרות כמו "דאוס" "האי", "החולמים", "השמינייה" או "חצויה" נוצרו בכוונה למצוא חן בעיני צופים מתבגרים ושכחו שצעירים שונאים שמתחנפים אליהם. למעשה הם לא השכילו כי הסוד של סדרות הנעורים הוא בעצם שהן מתאימות גם למבוגרים ולכן מתבגרים נמשכים אליהן. לכן לא פלא ש"חצויה" ואחיותיה זכו לאחוזי צפייה מרשימים בקרב גילאי החטיבה הצעירה, זו בדיוק שכבת הגיל שתעריץ את עוז זהבי ותתעלם מטקסטים חורקים או עלילה לא קוהרנטית. היסוד הפנטסטי של כל אחת מהסדרות הללו (מדע בדיוני, ערפדים ועוד) הוא בעיקר טריק בטוח שנועד לחפות על העובדה שיוצריה לא מבינים כלל את הדור הזה ולא מסוגלים להתחבר אליו מבלי להשתמש בפעלולי פירוטכניקה.

בישראל יש מקום ויותר מזה ביקוש, לסדרות נוער מקומיות שיצליחו לשקף בצורה נאמנה את מה שעובר על דור המתבגרים הישראלי. זה שמעלה תמונות עירום של חברות לשכבה לפייסבוק, מסתובב עם סכינים להגנה עצמית ומסוגל לדבב את מדיניות ישראל בשטחים באנגלית מושלמת. סדרות נוער טובות הן אלו שנשארות נאמנות לעולם הרגשי של קהל הצופים הפוטנציאלי. לא מנסות ליילד אותו, לחקות אותו בשפה סטריאוטיפית או לחפף בערכי ההפקה. סדרת הנוער "אליפים" לדוגמא המבוססת על ספרה של אסתר שטרייט-וורצל, השאירה את הפעלולים בצד ונתנה למתבגרים במה להציג בעיות שהם נתקלים בהם על בסיס יומיומי בבית הספר, עם חברים או בקניון. היוצרים שיצליחו לעשות זאת עבור דור המתבגרים העכשווי, בתקווה ש"אופוריה" תפתח להם את התיאבון (למרות שהיא פונה יותר למבוגרים ולא לנוער), יזכו לתהילת עולם ובוודאי ישפיעו על האחרים שיבואו. אה, ותכניסו קצת דיגיטל, הם מתים על זה. "אופוריה", ימי שישי ב-22:15, ערוץ HOT3

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ