גם הומואים עושים טלוויזיה לכל המשפחה

"הנורמלים החדשים" שואפת לחדש ולהציג משהו שעדיין לא נראה כמוהו על המסך, בפועל היא אחת הסדרות הכי נורמטיביות על המסך

איילה פנייבסקי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איילה פנייבסקי, עכבר העיר

לא צריך כיבוש בשביל פינקווש: הטלוויזיה האמריקאית עסוקה בהילולה עצמית היסטרית על רקע קבלת האחר, עם ריאן מרפי בתפקיד המעודדת, אבל היכולת שלה להכיל את מי ששונה ממנה קרובה ליכולת של האני בו בו לשמור על פוקוס. השבוע תעלה "הנורמלים החדשים", הקומדיה החדשה של ריאן מרפי  ואלי אדלר (שבוע לפני "אמא ואבאז" של אבנר ברנהיימר, שמתעסקת בנושא דומה), שמוכיחה את זה שוב. הסדרה עוקבת אחר זוג גייז טיפוסי (אחד אוחץ', אחד לא) שמביאים לעולם תינוק ביחד עם סטרייטית די תמימה, פרודה טרייה ואמא לילדה קטנה, שנולדה – כמו שטורחים לספר לה לעתים די קרובות – בטעות.»  The New Normal - כל הכתבות» אבא ואבא כובשים את המסך» ריאן מרפי לא מתבייש לומר שהוא אגדהכמו הרבה סדרות בשנים האחרונות - "הנערה החדשה" ו"משפחה מודרנית", למשל - גם "הנורמלים החדשים" מנסה להודיע לנו כבר בכותרת שהיא הדבר הבא – דור חדש, נורמה חדשה, משפחה חדשה. האמת היא שכשזה עובד לא באמת צריך את הכותרת (ע"ע "גירלז"); האמת היא 2: החדשנות של "הנורמלים החדשים" נעצרת פחות או יותר ברמת הסינופסיס."הנורמלים החדשים" היא בפועל אחת הסדרות הכי נורמטיביות על המסך. היא מלאה בקלישאות מנחמות: האשה הסטרייטית התמימה שנאלצת לקום על הרגליים בגיל מאוחר למדי ורק כשאין לה ברירה, אחרי שהיא "ויתרה על החיים שלה ושכחה שהיא רוצה הכל" (אל תדאגו, היא עוד תגשים את החלום שלה); האם הפונדקאית כארכיטיפ של טרלול; לסביות שנראות כמו גברים לא נאים במיוחד; ילדה מוזרה שתלמד להתגבר על המכשולים שהחברה מציבה בפניה. הקצב והתסריט צפויים מראש, וכולם משרתים את הסאבטקסט: כל אחד יכול, לא מאוחר לוותר על החלומות שלך, ואמריקה – איזה מקום מאפשר. זה מסר לא רע, וכשאמרו אותו בפעם הראשונה הוא בטח היה גם מעניין. אבל אחרי כל כך הרבה שנים של קומדיות בטלוויזיה, אולי הגיע הזמן להפסיק להטיף לילדים לא לפחד להיות הדבר המיוחד שהם, ולהתחיל לעשות את הדבר המיוחד שאתם.שום דבר שלא ראיתם קודם. הפרומו לסדרה:הסצנה הגאה תרמה לתרבות המערבית כמה מהפנינים הכי כיפיות שלה, מ"gimme gimme gimme" ועד "RuPaul's Race". זה לא אומר שכל גיי בתעשיית הטלוויזיה חייב לעשות דראג אקסצנטרי, וברור שעדיף עוד סדרה בינונית על זוג הומואים מאשר עוד סדרה בינונית על זוג סטרייטים. אבל למה, בעצם, שהיא תהיה בינונית? למה שהיא תשחזר רפליקות, חיבוקים ומהלכים עלילתיים שראינו כבר במיליון מקומות אחרים? המיחזור ההטרו־נורמטיבי הזה הוא קודם כל משעמם (חטא טלוויזיוני די כבד), ושנית הוא פשוט לא מתיישב עם הטענה שכולם שונים אבל שווים והכל הולך וכל זה. כי אם זה נכון, למה אנחנו ממשיכים לראות כל כך הרבה מאותו חרא? איפה היצירתיות, איפה השונות, איפה כל מה שמדברים איתנו עליו עם דמעות נוצצות בעיניים?אי אפשר להתעלם מהטענה כאילו החידוש האמיתי של "הנורמלים החדשים" הוא בזה שזוג הומואים אמריקאים מסוגלים להקים על המסך הקטן משפחה הכי נורמטיבית שאפשר לדמיין – כלומר, שגם הם יכולים לעשות טלוויזיה סטנדרטית לכל המשפחה. זה הקלף של מרפי, שמצליח כבר שנים, במידות משתנות של חוצפה, להכניס לאמריקאים בקטנה ועדיין להישאר מלך הקונצנזוס. כמוצר טלוויזיוני, מה לעשות, זה קצת מאכזב, לא מספיק גרובי, ובעיקר מוכיח שכל מי שחופר על לקבל את השונה ממש לא מאמין שיקבלו אותו אם הוא יעז לזוז מהשטנץ המקובל יותר ממילימטר.

"הנורמלים החדשים". ימי שבת (מ־17.11), 19:05. yes Comedy

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ