חובקים עולם: איך הפכה ישראל ליצואנית תוכן?

מתעשיית טלוויזיה מדשדשת מאחור, הפכה ישראל בשנים האחרונות ליצרנית תוכן לרחבי העולם. הקהל הישראלי חסר הסבלנות  והמחסור בתסריטאים הן דווקא חלק מהסיבות שעזרו לראש היהודי להמציא פורמטים

עידן חגואל, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידן חגואל, עכבר העיר

צמרת תעשיית הטלוויזיה הישראלית, על מרבית המושכים בחוטיה, התאספה היום מעל פסגת הר הצופים לכנס שארגנה הזכיינית המובילה קשת. הלוקיישן הנבחר עבור כנס INTV הראשון הוא "רובע המדיה JVP" החדש, שנבנה על חורבות בניין המטביע הראשי - בו יוצר בעבר המטבע המקומי. ייתכן והבחירה לא נעשתה במקרה, אולי כמשאלת לב של כל הגורמים להמשך שיתופי פעולה מניבים ומרשרשים. סיבת ההתכנסות היא במידה רבה הצלחת הומלנד האמריקאית, שהופקה על בסיס הפורמט של חטופים הישראלית, בטקס פרסי האמי האחרון. גריפת חמישה פסלונים היה אקורד הסיום לתהליך שבו פורמט ישראלי נמכר, מעובד וזוכה להצלחה בינלאומית. הכנס מייצר קרקע פורייה למינגלינג עסקי בין יוצרי טלוויזיה מקומיים וקונים פוטנציאליים מחוץ לישראל – שם כידוע הכסף המוזרם לתוכן טלוויזיוני גדול בהרבה. ייצוא פורמטים הוא הוא האופק החדש עבור אנשי תעשייה מקומיים, שלעיתים מוצאים עצמם מתוסכלים ממגבלות השוק המקומי: "המצב בישראל הוא שהממשלה והרגולטור עושים הכול כדי שאמצעי התקשורת יפסידו כסף", אומר רון לשם (תא גורדין). "כי שר האוצר וראש הממשלה רוצים את המנכ"לים של קשת, ערוץ 10 ועיתון הארץ, על ארבע מתחננים לעזרה".

הכנס נפתח רשמית בשיחה קלילה בין מנכ"ל קשת אבי ניר לבין האורח המיוחד מנכ"ל שותף בסוכנות WME, יזם פרויקטים, וסוכן השחקנים ארי עמנואל - שהפך מיתולוגי בשנים האחרונות בזכות הדמות של ארי גולד מהפמליה, שמבוססת עליו במידה רבה. הישראלי החניף והאמריקאי הוחנף בלית ברירה, אבל אז התגלה פער תפיסתי לגבי פירוש המילה ״חדשנות" (מטרת הכנס המוצהרת היא דיון ב"חדשנות טלוויזיונית"): עבור ניר הפורמט של "חטופים" או "בטיפול" הם מודלים של טלוויזיה חדשנית. עבור עמנואל "חדשנות" היא המצאת פלטפורמות רעננות לתוכן. ״אני לא חושב שהסדרות הללו חדשניות", אומר עמנואל, שמעורב בסדרות מופת כגון "בוס" ו"אימפריית הפשע". "אני חושב שהן טלוויזיה מצוינת וסיפורים טובים. חדשנות היא בלצפות בהן באינטרנט או באייפד". וזה (שנאמר) כל הסיפור. מנכ"ל ארמוזה פורמטס, אבי ארמוזה, ורון לשם (צילומים: תומר אפלבאום ודודו בכר) חובקים עולם

החדשה האמיתית של השנים האחרונות בתעשייה המקומית היא היכולת לייצא טלוויזיה. חדשה אף יותר היא היכולת למכור רעיונות כשהם רק "על הנייר". אותו חומר גלם טלוויזיוני מועשר עשוי להיות מפתה עבור מפיקים וערוצים ברחבי הגלובוס שמחפשים למצוא רעיון חדש ואפוי לגמרי. סמנכ"ל חברת ההפצה הבינלאומית של "דורי מדיה", רויטל בזל, מכרה לאחרונה פורמט בשם "סמארט פייס", אותו פיתח עודד מנשה, למעל ל-30 מדינות. "עודד מנשה הביא משהו חדשני", מספרת בזל. "בכול מקום שהפורמט עלה לאוויר הוא נחשב להצלחה גדולה". בישראל אגב הרעיון של מנשה לא עלה לשידור, על אף שמבחינה אידיאלית הוא תפור לשוק הדל תקציב המקומי: שעשועון רחוב בו המנחה פונה לעוברי אורח בשאלות, הטוויסט הוא שאסור להם לענות אלא למצוא זר נוסף ברחוב שיענה עבורם נכונה.                                                                   

ההצלחה הישראלית בתחום ייצוא הפורמטים מהדהדת עד אורוגוואי, שם נמצא אבי ארמוזה בימים אלו בכנס טלוויזיה מקומי שעוסק ביכולת של האורוגוואים לפרוץ לשוק הטלוויזיה המקומי. מנכ"ל "ארמוזה פורמטס" כבר מכר את מחוברים, פורמט חדש של מיכל ינאי, לעוף על המיליון, זנזורי והיד עוד נטויה. "זו מדינה קטנה שמחפשת דרכים להתפתח", מספר ארמוזה בשיחת סקייפ. "בסך הכל המודל הישראלי הוא מודל שמסתכלים עליו בהשתאות בעולם ומנסים להבין מה סיבות ההצלחה ואיך יכולים לאמץ את המודל הזה במקומות אחרים". הפורמט שהביא את הבשורה. קטע מתוך העונה הראשונה של מחוברים:הסוד: קהל לא נאמן

ארמוזה מנסה לנסח את סוד ההצלחה לתפיסתו: "בבסיס אנחנו חושבים גלובלי. יש אנרגיות ורצון לפרוץ לעולם. זה כמובן נובע ממצוקה שהשוק הישראלי הוא מוגבל – מבחינת הפוטנציאל שקיים בגופי השידור. המקום הפנוי לתוכן מקורי הוא לא גדול מדי. עדיין הדומיננטיות היא של פורמטים בינלאומיים", הוא מסביר ומוסיף: "המרכיב השני נובע מהיכולת של היוצר הישראלי לשמור על אחוזי בעלות סבירים ביצירה שלו, במרבית המקרים זה נעשה יותר קשה. כי גופי השידור שמבינים שיש בזה כסף מנסים לשמור על רוב אחוזי הבעלות אצלם. לכן יוצרים שמבקשים לשמור לעצמם את אחוזי הבעלות מחפשים את הדרך הישירה אל השוק הבינלאומי".

"יש משהו בשוק שלנו שהופך אותנו למאוד קריאטיבי", מאירה בזל. "העובדה שיש פה שוק תחרותי ומזרח תיכוני עם קהל לא נאמן וחסר סבלנות, ותקציבים נמוכים, כי הקצב של הטלוויזיה שלנו מדהים וצריך לרענן לצופה כדי שיישאר איתך, אלה הדברים שהופכים אותנו למאוד יצירתיים". לשם, שמכר את הפורמט של "תא גורדין", משתף באנקדוטה מפורמטת שמצליחה לדייק את הסיבה לייצוא הרב של הפורמטים מישראל לרחבי העולם: "אני יכול להגיד שישבנו בפגישות עם ההנהלה של אולפני פוקס והם אמרו שבלוס אנג'לס יש המון תסריטאים מעולים ומחסור ברעיונות, ובישראל יש המון רעיונות ומחסור בתסריטאים"."המון רעיונות". קטע מתוך "תא גורדין" של רון לשם:המדריך המלא לפורמט המצליח

"פורמט צריך מסר חדשני, גם אם זה נושא שעסקו בו הרבה", טוענת בזל. "להביא מסר אחיד וברור, כדי שיהיה קל לעשות לו אדפטציה להרבה תרבויות". לשם סבור כי "אם אתה כותב סדרה שעשו כמוה הרבה, אז אתה צריך לכתוב אותה ולהוכיח שהכתיבה שלך טובה מאי פעם. אבל כדי למכור ברמת הנייר אתה צריך שהרעיון יהיה משהו שלא נעשה, שהקונספט לא נעשה. שהוואן ליינר יהיה כזה שאת הקונפליקט אתה יכול לתאר במילה אחת".

לארמוזה משנה סדורה לגבי יצירת פורמט והוא מחלק אותה לשלוש נקודות. "צריך להיות פטנט. לפחות מרכיב אחד שהוא מאוד בולט ומדליק, זה הבסיס. כשאנחנו מגיעים לשווקים ומוצגים שם 200 פורמטים חדשים, אתה שואל את עצמך איך אתה בולט מול שאר הפורמטים? לכן צריך להיות שם טוויסט בולט של ייחודיות". נקודה נוספת שהוא מבקש להדגיש היא ש"סביב זה אתה צריך לבנות סיפור מעניין של הפורמט עצמו. סיפור ברור שיש לו מבנה". והמרכיב הנוסף לדבריו הוא השם, "השם הוא חלק מאוד משמעותי ביכולת שלך להדליק וביכולת של אנשים להתחבר לפורמט. כי בסופו של דבר מבחינה שיווקית אתה אמור לייצר מיתוג של אותו פורמט ואם אתה מצליח להבין משהו מהפורמט דרך השם אז למעשה אתה כבר צעד אחד קדימה. התגובה שאני מחפש היא 'איך לא חשבתי על זה קודם'".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ