אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניוז להיפסטרים: כך נראות החדשות של ההווה

כדי להגיע לקהל צעיר שלא סובל בולשיט, vice מגישה חדשות עם אג'נדה אחרת. מגישים מקועקעים וסטלנים לא מפחדים להתלכלך, רק כדי שתחושו אמפתיה לצילומי ראשים כרותים, אבל איכשהו זה נראה כמו פרסומת של "אורבן אאוטפיטרס"

תגובות

הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם. את המשפט הזה אתם יכולים לגזור, לשמור ולהדביק במקומות הנכונים בכל עת שתחפצו. זה גם מה שעשו ב-HBO, שלוקחת סכום נאה על התוכן שהיא מעבירה ללקוחותיה דרך הכבלים, בארצות הברית. המודל הזה עבד מצוין עד שלפני כמה שנים גילו שכשצעירים אמריקאים עוזבים את הבית לקולג', הם לא טורחים להתחבר לכבלים. או שהם עסוקים מדי בלימודים ובמסיבות, או שהם פשוט צורכים את כל התוכן הטלוויזיוני שלהם מהמחשב. האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולהחזיר אותם אל מסך הטלוויזיה? ב-HBO מנסים. "זה לא פורנו, זה HBO" הוא סלוגן שכבר הפך לסיסמה הבלתי רשמית של התחנה, שמתבלת את התכניות שלה בהרבה מאוד עירום. עדיין, קשה לנצח את האינטרנט בכל מה שנוגע להיצע חינמי של ריגושים מיניים. מצד שני, אותם צעירים נחשקים כן צופים ב"דיילי שואו עם ג'ון סטיוארט" וב"דו"ח קולברט" המשודרות בערוץ "קומדי סנטרל", אז אולי דווקא ספין על אירועים אקטואליים יאפשר להיפסטרים אורבניים להתעניין ב-HBO ולא בקטע אירוני.זה לא פורנו, זה HBO - הטלוויזיה האמריקאית היא פצצת סקס מתקתקתבלי מחיצות, בלי קיוביקלס הפתרון הגיע בדמות שיתוף פעולה טלוויזיוני עם מגזין הפרינט הקנדי VICE, שלפני כולם הבין את הרוח החדשה המנשבת בקרב הרבה צעירים מערביים, שמנסים לנסח עולם לעצמם עולם דימויים שונה מזה המלוטש, המרוטש והשקרי שהוצג לדור ההורים שלהם במשך 20 השנה האחרונות. VICE היו בין הראשונים לזהות שברוקלין לוהטת, למשל. בהתאם, כל פרק של חדשות המגזין השבועי (אצלנו הוא משודר כל שבת ב-22:00, בערוץ הראשון). מתחיל בתמונה של החלל השיתופי של חדר המערכת שבו אין מחיצות, קיוביקלס וסמלי סטטוס של קפיטליזם חזירי. HBO מינו את ביל מאהר להיות המבוגר האחראי. קונספט מבטיח, אם כי מאהר בעצמו הוא מעין נער נצחי, שמנחה תכנית אירוח אולטרה ליברלית באותו ערוץ וגם שמח תמיד לשתף את כולם בהרגלי צריכת המריחואנה שלו. כשמישהו מציין בפניו שהיא פוגעת בזיכרון לטווח הקצר, הוא נוהג לענות: "בשביל זה יש תזכורות". VICE מלווה את דניס רודמן וה-Harlem globetroters בצפון קוריאה:התוצאה היא מעין 60 דקות לנוער. כתבים סמכותיים בעלי קול עמוק אי אפשר למצוא שם. את מקומם מחליפים שלושה פרוטוטייפים של היפסטרים. במקום בוב סיימון עם מעיל רוח, אפשר למצוא את רייאן דאפי בסקיני ג'ינס וחולצה קצרה, שחושפת שתי זרועות מקועקעות למשעי. בעל הבית הוא שיין סמית', שזקן לא מטופח מעטר את פניו העגלגלות. תומאס מורטון מייצג את הפלג העקשן ביותר של ההיפסטרים, זה שיש לו משקפיים, לא מתרשם משום דבר ומסתובב עם הבעה תמידית של WTF. הכל בעקבות ההכשרה שעבר כילד הכאפות הבית ספרי. הכתבות סוקרות קונפליקטים בעולם, ובעיקר כיצד הם משפיעים על חייהם של ילדים ושל בני נוער. לוחמים ילדים בפיליפינים, ילדים שנשלחים לבצע פיגועי התאבדות על ידי הטליבאן באפגניסטן, צעירים שנמלטים מקוריאה הצפונית, מצוקת הרווקים הזכרים בסין, טיפול בהתמכרות להרואין באמצעות הזיות ופגישה הזויה עם מנהיג אותו חלק של קוריאה.אנחנו נמצאים בשטח ממש, ממש, ממש מסוכן לא רק בחירת הנושאים מקורית, גם הטיפול בהם שונה לחלוטין מהמוכר עד עכשיו. האופן שבו הם מונגשים ומוסברים הוא כבר סיפור אחר לגמרי. באחת הכתבות מסביר סמית'  בקולו הבלתי רדיופיוני שאנחנו נמצאים בשטח ממש, ממש, ממש מסוכן (החזרה במקור). חשוב לו לסמן שהולך להיות פה יותר מותח מאשר בפרק רגיל של ג'קאסס. מורטון מתבל את הדיווח שלו בביטוי הסימפטי doubly fuck, כדי להבהיר שמדובר בפורמט קול ורענן. גם רוחו של מורגן ספורלוק שורה על חלק מהכתבות. סיפורן של נערות שמפוטמות במאוריטניה כמו אווזים כדי למצוא שידוך טוב, מועבר על גופו של מורטון. הוא בולע כמויות נאות של חלב נאקות, שמנת נאקות, שומן נאקות, בשר כבש ופירורי לחם מוטבעים בחלב כדי לגלות כמה יוכל לעלות במשקל. הכל נובע מהגישה שבין הצופה לבין הנערות המפוטמות והכהות קיימות כמה דרגות של הפרדה, ואם זה לא קורה לאיש לבן מערבי - זה לא קורה באמת. המפיקים של VICE סבורים שזו הדרך הבטוחה ביותר לייצר הזדהות עם נושא הסיקור. לזכותה של VICE ייאמר שהיא מציפה בעצמה את הבעיה, כשהיא מסקרת את מלחמת הכנופיות הקטלנית בדרום שיקגו. כומר טוב מציין שהבעיה הזאת יכולה להימשך כי היא בעיה של צעירים שחורים, לכן היא לא קיימת מבחינת שאר העולם. "איך גורמים לאמא מהפרברים לחוש אמפטיה ליצורים כל כך זרים?", הוא שואל. אכן, יונית, תמונות קשות כל הרצון הטוב הזה נעטף בערכי הפקה משובחים, לעתים משובחים מדי. הצבעים בכתבות רוויים ואופנתיים כמו בקטלוג של Urban Outfitters, כולל תמונות של ראשים ערופים מושלכים על דרך עפר ושל גופות חרוכות כתוצאה מפיגוע. לעין ישראלית, שכל כך מיומנת בהדחקה של תמונות כאלה, שאינן משודרות כחלק מהסטטוס קו הישראלי החדשותי, זה לא חומר קל לצפייה. מצד אחד הארדקור, אבל מצד שני – הכל מסוגנן להפליא. וכאן הם מסקרים נהלי אבטחה בבתי ספר ובכנסייה בניו מקסיקו:בכתבה על דרום שיקגו, מסביר אחד השוטרים שעד שלא יגמלו את הנערים האלה מההתמכרות שלהם לרובים, שום דבר לא ישתנה. במקביל, ממשיכה VICE להזין את אותה התמכרות באמצעות לא מעט כתבות על צעירים נושאי נשק ברחבי העולם וממשיכה משחק המשיכה-דחייה הבלתי נגמר. VICE גם בוחרת בנושאים שמצטלמים טוב, אבל לא בהכרח נוגעים בשורש הבעיה, אלא בסימפטומים שלה. סוחרי נשק, דיקטטורים צבעוניים ונערים מורמונים סוררים מצטלמים מצוין. אבל הכוחות הגדולים שמעצבים את החברה העולמית, מצטלמים הרבה פחות טוב ובעיקר לא מצטלמים בכלל. ישראלים שאוהבים לגלוש באתרי "כלכלה אמיתית" ומחפשים מבט מעמיק על אקטואליה, בהחלט יוכלו להתחבר לתוכנית. משום כך השידור של VICE מבורך, אבל מרוב שהוא אופנתי - כבר מתחיל להיראות קצת מיושן.

VICE - מדי שבת ב-22:00, ערוץ 1

כתבות שאולי פספסתם

*#