אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מטינה פיי ועד בטי וויט: יש נשים מצחיקות בטלוויזיה

מחיקוי של שרה פיילין ועד זכיה ב"אמי" וב"גלובוס הזהב", סטנד אפ על אלכוהול, סקס וויברטורים, תוכנית אירוח ומצליחה, השתתפות קבועה בסטרדיי נייט לייב ותפקידים בגיל 89

תגובות

"הצורה בה גברים שולטים בעולם הקומדיה בצורה כל כך בולטת, עד שכל מיני הסברים משונים ניתנו לכך: פסיכולוג פשטני אחד טוען שההנאה המופקת מבדיחה דומה יותר לאורגזמה הגברית מאשר לזו הנשית. מתחכם אחר שכנע את עצמו שהיכולת להצחיק אנשים משמעה הפעלת שליטה מסוימת עליהם". כך טוענת הפמיניסטית הידועה, ג'רמיין גריר, במאמר הבוחן את הטענה שנשים מצחיקות פחות מגברים. העובדה שנשים פחות מוכנות להשתטות בפומבי ואף צורתו הפאלית של המיקרופון הם כמה מההסברים הנוספים שפוסלת גריר. נשים, היא טוענת, פשוט מעדיפות ליצור אינטימיות אמיתית (בניגוד לגברים, שמעדיפים תקשורת שטחית הנבנית בעזרת בדיחות). כמו כן, הן תחרותיות פחות מגברים. ותחרות היא הכוח המניע כאן. » שרה סילברמן מגיעה להופעה בישראלאך לא משנה מה הסיבה, לא צריך להיות מתמטיקאי בשביל להבחין בעובדה שפחות נשים מצחיקות מצליחות בעולם הקומדיה מאשר גברים, בארץ כמו גם מעבר לים. ובכל זאת, קיים ייצוג מכובד למצחיקניות השולטות כרגע בטלוויזיה האמריקנית.

כשג'ון מק'קיין הפסיד לברק אובמה בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, תהו רבים ברצינות לגבי השפעתה של טינה פיי על התוצאות. החיקוי המבריק שלה בסטרדיי נייט לייב לסגנית הנשיא הרפובליקנית המיועדת, שרה פיילין ("אני יכולה לראות את רוסיה מביתי", "מגיל צעיר שתי האהבות הגדולות שלי היו יהודים ואוכל קובני"), זכור יותר מכל נאום שנשאו המתמודדים.

באותה תקופה כבר נחשבה פיי, היוצרת והכוכבת של אהובת המבקרים ופרסי הטלוויזיה, רוק 30, לקומיקאית מספר אחת באמריקה. את ההשראה לדמותה של ליז למון, חנונית אינטליגנטית ונוירוטית המפלסת את דרכה בעולם של גברים, היא שאבה מחייה האמיתיים ככותבת הראשית של "סטרדיי" המיתולוגית – האישה היחידה שנשאה בתפקיד זה בכל 36 עונותיה (עד כה) של התכנית, הידועה כמועדון גברים סגור. פיי היא ההוכחה הניצחת לכך שחכם זה יפה, ולמרות המראה האפרורי שלה מופיעה דרך קבע ברשימות הנשים הסקסיות בעולם. בשנה שעברה זכתה לכבוד גדול כשהוענק לה "פרס מארק טווין להומור אמריקאי" היוקרתי, שהצטרף לשלל פסלוני האמי, גלובוס הזהב וגילדת התסריטאים (בין היתר) שכבר מצטופפים אצלה על המדף. בחודש שעבר פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, Bossypants, שצועדת בראש טבלאות רבי המכר בארה"ב.לא מפחדת לצחוק על סיינפלד. טינה פיי ב"רוק 30":

סומכת על סוחר הסמים שלה אך למרות הלשון המושחזת, שהכניסה אותה פעמיים לרשימת "100 האנשים המשפיעים בעולם" של מגזין "טיים", יש דברים שפיי (או למון) כנראה לעולם לא תעלה על דל שפתיה. למשל, "אני חושבת שכולנו מסכימים שסקס אקראי הוא דרך נהדרת לפגוש אנשים", או "על מי אתה יכול לסמוך אם לא על סוחר הסמים שלך?". זו הטריטוריה של צ'לסי הנדלר, בעלת הלייט-נייט הכי פרוע ומרענן על המרקע. מי שהגיעה ללוס-אנג'לס בגיל 19 במטרה להפוך לשחקנית, מצאה שהדרך הטובה ביותר לפרוץ מבין אלפי הבלונדיניות הנוספות שהקיפו אותה היא פשוט להיות עצמה, נכנסה לעולם הסטנד-אפ ומאז לא הביטה לאחור.

משנת 2007 מנחה הנדלר מדי לילה את התכנית "צ'לסי לייטלי" בערוץ E!ובזכות העובדה שמדובר בערוץ כבלים הנתון לגזירות הצנזורה רק במידה מועטה יכולה הנדלר לעשות, בגדול, את מה שבא לה: לרדת ללא רחם על פאנל הקומיקאים שלה, לספר בדיחות גסות ולתת במה חופשית לאורחים שלה.גווינת' פלטרו, למשל, התארחה לאחרונה בתכנית וסיפרה שסבתה המנוחה היתה "כלבה אמיתית ומרושעת". הנדלר אוחזת באובססיה לגמדים, באופי סדיסטי למדי המתועד בספין-אוף המוקומנטרי "מציצים לצ'לסי", ובשתי תשוקות עיקריות: גברים וודקה. חוץ מזה היא כתבה ארבעה רבי מכר (ובקרוב תככב בפיילוט המבוסס על אחד מהם), מתחזקת טור עצות ב"קוסמופוליטן" ובשעות הפנאי חורכת את במות הסטנד-אפ הנחשבות ביותר בארה"ב. צוחקת על ויברטורים. צ'לסי הנדלר בסטנד אפ:

בלונדינית נוספת וסופר-מצליחנית כיום היא איימי פוהלר, שבמשך שנים שהתה בצילה של טינה פיי. לאחר שלמדו אילתור יחד במוסד הקומי הידוע "סקונד סיטי" בשיקגו, הופיעה פוהלר במשך חמש שנים במערכונים שכתבה עבורה פיי במסגרת "סטרדיי נייט לייב", ושיחקה לצידה בסרטים "ילדות רעות" (שכתבה פיי) ו"בייבי מאמא". לאחר שעזבה פיי את התכנית הופנה אור הזרקורים יותר אל פוהלר, אך היתה זו מחלקת גנים ונוף שהשלימה את הפיכתה לכוכבת. הסדרה עוקבת אחר ניסיונותיה האבסורדיים של לסלי נופ (פוהלר) לשפר את איכות חיי התושבים בעיירה הזניחה בה היא חיה, להתקדם במעלה הסולם הבירוקרטי ולהפוך לבסוף לנשיאה הראשונה של ארה"ב. פוהלר גם כתבה כמה מפרקי הסדרה, ויש להניח שבעתיד נראה אותה מככבת בתכנית שהיא עצמה יצרה. השנה, אגב, היא נכנסה לרשימת "100 המשפיעים" של "טיים", שפיי הפעם נעדרת ממנה. מבריקה ב"סטרדיי נייט לייב":מלכת הסובלנות 

המצחיקנית שנמצאת כיום בחוד החנית של ההטפה לסובלנות היא, ללא ספק, אלן דג'נרס. לאחר שדשדשה במשך למעלה מעשור בביצת הסטנד-אפ היא זכתה לבסוף לסדרה משלה, במהלכה יצאה מהארון במהלך אמיץ  – שכמעט חיסל לה את הקריירה. זה לקח זמן, אבל דג'נרס התאוששה והמציאה את עצמה מחדש כמנחת הטוק-שואו החביב ביותר באמריקה, זה שאפילו ברק אובמה רקד בו. דג'נרס מלאה בשמחת חיים מדבקת ונותנת לצופים שלה את ההרגשה שכולם משפחה אחת גדולה. היא מפעילה את הקהל במשחקים ובריקודים וחולקת אנקדוטות משעשעות מחייה - מהעובש שצמח לה על הקיר ועד לבעייתיות המלווה לשינה במיטה אחת עם שני כלבים ושלושה חתולים. היא גם מקפידה לשמור על שפה נקייה ולהימנע מהעלבות אישיות, וכשהנחתה את טקס האוסקר ב-2007 היה אפשר לסמוך עליה שלא תעשה פאדיחות כמו שעשה ריקי ג'רוויס בטקס פרסי גלובוס הזהב השנה.

דג'נרס, שפרשה מתפקידה כשופטת באמריקן איידול לאחר עונה אחת בלבד בטענה שלא יכלה להיות מרושעת למתמודדים (הנשמות הטובות אמרו שהיא פשוט לא יודעת להצחיק בלי תסריט כתוב מראש), מסיימת כל תכנית במשפט "היו טובים זה לזה". היא רותמת את הפרופיל הציבורי שלה למגוון מטרות חשובות, משוויון זכויות לכולם ומיגור תופעת הבריונות ועד להצלת בעלי חיים, ונחשבת לאחת האישיויות הגאות המשפיעות ביותר בעולם. רקדה עם נשיא ארצות הברית. ברק אובמה בתוכנית של אלן דג'נרס:

ואי אפשר בלי האישה שאומנם מוכרת לחובבי הטלוויזיה זמן רב יותר מאשר כל שאר הנשים במשותף, אך שרק לפני שנתיים כנראה לא היתה נכללת בכתבה כזו. מדובר, כמובן, בבטי וייט, שבגיל 89 זוכה לפריחה חסרת תקדים ולפופולאריות אדירה בקרב צעירים ומבוגרים כאחד. האישה הקטנה עם השיער הלבן, שזכורה לקהל הישראלי מתפקידה כרוז התמימה ב"בנות הזהב", שועטת קדימה ומשאירה לכוכבות הוליווד הצעירות רק אבק. וייט הפציעה לראשונה על המסך הקטן בשנת 1939, בתחנה ניסיונית מקומית של לוס אנג'לס, ובמהלך השנים השתתפה בלמעלה ממאה סרטים וסדרות, מ"המופע של מרי טיילר מור" ועד לבוסטון ליגל ולאיש משפחה. היא תמיד היתה בסביבה, ובשנים האחרונות עבדה הרבה במיוחד, אך לרוב הסתפקה בתפקידי משנה או בהופעות אורח. בתחילת 2010 קרו שני אירועים חשובים בקריירה שלה: נפתחה קמפיין בפייסבוק שקרא לה להנחות את "סטרדיי נייט לייב" (מספר המצטרפים הגיע לכמעט חצי מיליון כשווייט הנחתה את התכנית ארבעה חודשים מאוחר יותר), והיא כיכבה בפרסומת לחטיף "סניקרס", ששודרה במהלך הסופרבול והפכה ללהיט היסטרי. באותה שנה היא הספיקה עוד להתארח ב"רוק 30" ובקומיוניטי, לשחק בסרט "רק לא את" ולזכות בסדרה משלה, Hot in Cleveland. מנחה הלייט-נייט קרייג פרגוסון ציין ש"לומר שאתה לא אוהב את בטי וייט זה כמו להודות שאתה חבר באל-קאידה". מה עוד נשאר לה לעשות בהוליווד? התשובה הסטנדרטית שלה לשאלה היא "את רוברט רדפורד". 60 שנות קריירה וקאמבק בפרסומת: הדרך לתהילה רצופה תלאות, ואין מה לעשות: לנשים, בעיקר לנשים מצחיקות שלא נראות כמו דוגמניות-על, עדיין קשה יותר לגעת בפסגה. אך האם ישנו הבדל בסיסי בין קומדיה גברית לנשית? טינה פיי נדרשת לשאלה הזאת פעמים רבות. "לרוב אני מנסה לתת תשובה משעממת שתגרום לאנשים לאבד עניין בנושא, משהו בסגנון זה שגברים אוהבים יותר לדבר על כרישים, רובוטים ודובים מאוננים, בעוד שנשים מתרכזות יותר בניתוח דמויות", היא אמרה לאחרונה בראיון ל"גוגל", "אבל האמת הסודית היא פשוט שלפעמים, גברים משתינים בתוך כוסות במשרד. פעולה כזו היא הרבה יותר קשה עבור נשים, גם אם לא בלתי אפשרית".

*#