אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תלתל חוזר: הקאמבק של קרי ראסל

עשור לאחר פרשת התספורת עושה רושם שאמריקה מוכנה לסלוח לקרי ראסל. שנים הרחק מאור הזרקורים, תפקידים משניים וסרטים קטנים הכינו אותה לחזרתה לתפקיד ראשי בסדרה "The Americans" בתקווה לשבור את קללת פליסיטי

תגובות

קרי ראסל חובטת בכוח בשחקן דויד ואדים. היא צנומה, גבוהה, ונראית צעירה בהרבה מ-37 שנותיה. ואדים נראה כמו ההיפך הגמור שלה: רחב כתפיים, מבוגר ועם מבנה גוף ששואב השראה ממתאבקים סובייטים. למרות זאת, ראסל מצליחה לבעוט בו באופן משכנע למדי ולהטיח אותו בחוזקה בקיר הגבס הסמוך. "היינו חייבים שזה ייראה משכנע", הודה ואדים בראיון לניו יורק טיימס, "קרי לא הפסיקה להתאמן. בשלב מסוים נראה כאילו כל מה שהיא רוצה בחיים זה להכאיב לי". ראסל ידועה אמנם בהכנות התובעניות לתפקידים שלה (לקראת תפקיד הצ'לנית ב"ריקוד לאור ירח" היא התאמנה במשך שלושה חודשים. מסצנת הנגינה נותרו שלוש דקות על המסך), אבל המחויבות שלה ל-"The Americans" כבר חורגת משקדנות מקצועית. היא כנראה מבינה כי לא יהיו לה עוד הרבה הזדמנויות לקאמבק ולשבור את קללת פליסיטי. » The Americans - כל הכתבות

"The Americans" היא כרגע אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר של עונת החורף האמריקאית. ג'ו וייסברג, קצין CIA שהפך לתסריטאי הוליוודי הושפע עמוקות מרשת הריגול הרוסית שנחשפה בארצות הברית לפני שלוש שנים. מושפע מספרי הריגול של ג'ון לה-קארה, ניסיונו המקצועי והאגדות האורבניות על סוכנים רדומים של הק.ג.ב הפזורים בפרברי ארצות הברית, הלהיבו את דמיונו והוא הצליח להשיג אור ירוק מרשת FX לפיתוח הסדרה. ההצלחה של "הומלנד" והעיסוק האובססיבי של אמריקה במרגלים ובוגדים אפשרה נקודת זינוק נוחה להשקת הסדרה. כדי לבדל את עצמה מהמתחרות הסדרה מתרחשת ב-1981 והלוק הכללי בהתאם. באופן אירוני את תפקיד אם המשפחה המסורה ביום\מרגלת סקסית בלילה קטפה ראסל בזכות מעריץ נלהב עם קשרים במקומות הנכונים. "אני מעריץ אותה שנים", הודה ג'ון לאגפרד, נשיא רשת FX לניו יורק טיימס, "ואני רוצה להראות לכם את הצד האפל של פליסיטי". תתכוננו לצד האפל של ראסל. הפרומו לסדרה:

"אני שונאת את השם הזה", הודתה ראסל בראיון טלוויזיוני ב-2004, "זה היה הפרויקט שגילה אותי, אבל בשלב מסוים אנשים כבר לא יכלו לעשות את ההפרדה ביני לבינה. הייתי צריכה לעבוד מאד קשה בשביל שישכחו אותה". הקריירה של ראסל, בת לעקרת בית ולמנהל בחברת ניסן מוטורוס, החלה בתכנית מצמיחת הכוכבים "מועדון מיקי מאוס". כרקדנית בלט וג'אז מצטיינת פיזזה ראסל במשך ארבע שנים לצד פיגורות לעתיד כמו ריאן גוסלינג, בריטני ספירס, ג'סטין טימברלייק וכריסטינה אגילרה. "זו הייתה תחרות לכל דבר", סיפרה בראיון למגזין פיפל "אם היית טוב, שרדת. אם לא, היית מגיע בשבוע למחרת ועושה כל שביכולתך כדי להצליח".  

ההופעה שלה כנערתו האחרת בקליפ האלמותי ALWAYS של להקת בון ג'ובי ב-1994 צדה את עיניו שלך אהרון ספלינג, אז מלך הטלוויזיה של שנות התשעים. הוא ליהק אותה לסדרת הלהיט "חופי מאליבו" ועזר לה להתברג לתעשייה. "לא חשבתי שזו הסדרה הכי מדהימה בעולם", אמרה בראיון ללוס אנג'לס טיימס ב-1998 "אבל זה התאים לשלב ההוא בחיים שלי". תיק העבודות של ראסל התגלגל למי שהפך להיות המנטור הכי שווה בעיר הסרטים: ג'יי. ג'יי אברמס. אברמס, אז כותב ומפיק צעיר חיפש נואשות שחקנית שתתיישב טוב על הסדרה החדשה שכתב: "פליסיטי". ראסל הצליחה להתיישב מצוין. "חשבתי לעצמי לעזאזל, היא כל כך יפה, אין שום סיכוי שהיא יכולה לשחק", סיפר בזמנו לאנטרטיימנט וויקלי, "אבל היא הייתה נגישה מאד עם חוש הומור מדהים". הקליפ שגילה אותי. ראסל בתפקיד הנערה האחרת:

פליסיטי הייתה סדרה אחרת. בעולם שקידש את הטראש של אהרון ספלינג בלטה התכנית, שהציעה עולם תרבותי אליטיסטי וייחודי. פליסיטי דיברה אחרת, התלבשה אחרת ונראתה אחרת. ראסל הצליחה להציג דמות אינטליגנטית, מתחבטת ומתוחכמת שלא ניסתה לקלוע למכנה הנמוך ביותר והעדיפה ג'ינס נוח על פני ליוויס ממותג. עולם הקולג' הניו יורקי הציג עיר אפורה ומרגשת שכללה גברים נוגים, סרטים זרים וסמים קלים. בראיונות מאוחרים יותר סיפר אברמס כי אוניברסיטת ניו יורק סירבה לתת לסדרה להצטלם בתחומי הקמפוס פן תזוהה עם סוגיות של סמים והפלות (שלא נידונו באופן ישיר בטלוויזיה באותה תקופה), והכותבים נאלצו להמציא אוניברסיטה דמיונית לצילומים. בשיאה משכה התוכנית ממוצע של 5.5 מיליון צופים בשבוע. פליסטי הפכה לצפיית חובה בפלח הדמוגרפי הנחשק של גילאי 18-24 וכוונה לקהל יעד מבוסס, לבן ומוביל דעה. אם היית מגניבה ונוגה בניינטיז – ראית פליסיטי.

ההצלחה המיידית של התוכנית הקפיצה גם את המניות של ראסל. היא נמרחה על שערי עיתונים וזכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית דרמטית בתוכנית טלוויזיה בשנת 1999 (התוכנית גם הייתה מועמדת, אך לא זכתה). התלתלים הארוכים של ראסל קיבלו זמן מסך משמעותי במדיות השונות והפכו לתסרוקת המבוקשת ביותר במספרות של אותה שנה. מאט ריברס, שיצר את הסדרה יחד עם אברמס אמר בזמנו ללוס אנג'לס טיימס כי "היא לא רק משחקת את פליסיטי, אין פליסיטי בלי קרי ראסל". בגיל 22 הפכה ראסל מחצי אלמונית לשחקנית מעוטרת שלא יכולה ללכת למכולת בלי שיציעו לה פרויקט קולנועי. הלחץ המאסיבי הכריע את השחקנית הצעירה והיא עשתה את הדבר היחיד שבו הייתה לה שליטה מוחלטת: היא הסתפרה.

אמריקה לא סלחה לה על המעשה. מאז ועד היום בכל חוזה טלוויזיוני או קולנועי מוכנס סעיף "קרי ראסל" אשר אוסר על השחקן או השחקנית לבצע שינוי כלשהו במראה החיצוני בזמן הצילומים לרבות ניתוחי אף ו\או תספורות מעל קצוות ללא אישור מיוחד מהאולפנים ועורכי הדין שלהם. התספורת של ראסל שהוצגה לצופים כבר בפרק הראשון של העונה השנייה ריסקה את הרייטינג של הסדרה המעוטרת והפכה לנושא הנטחן ביותר באותה תקופה. "זו בטח הייתה שנה מאד משעממת", אמרה ראסל בראיון ב-2004, "אם לאנשים לא היה על מה לדבר מלבד על השיער שלי".  אברמס נשלח לניו יורק טיימס כדי להצהיר: "אנחנו לוקחים אחריות מלאה על התספורת שלה" אבל הסחף לא נעצר. הסדרה קרטעה בקושי שלוש עונות נוספות והסתיימה סופית ב-2002. ראסל רק חיכתה לברוח מלוס אנג'לס. "הגעתי לניו יורק מותשת", הודתה "עברתי רק עם בגדים, חתול וארגזים של ספרים. רציתי רק שקט". מי שהתעקש לראות אותה קפץ להצגה קטנה באוף ברודווי שם שיחקה בהצגות שלא הותירו זיכרונות.

את העשור האחרון שלה ניתן לכנות העשור האבוד. היא הפציעה בתפקידי משנה קטנים ולא משמעותיים ("הצד הטוב של הכעס"), זכתה להופעה קטנה ב"משימה בלתי אפשרית 3" בזכות אברמס והופיעה בסדרות שסירבו להתרומם מעל למספר פרקים או אפילו לסגור עונה ראשונה. ב-2007 היא הופיעה בסרט קטן ומקסים בשם "מלצרית" שנראה כאילו נתפר למידותיה: מלצרית שנונה, עצובה ורומנטית שמוצאת מפלט מבעלה האלים באפיית עוגות פאי, שלהן היא נותנת שמות יצירתיים. גם סרט האינדי הקטן הזה זכה לקבל תשומת לב שלילית שהסיטה את התקשורת מיכולות המשחק הנהדרות של ראסל. יוצרת ובמאית הסרט, השחקנית  אדריאן שלי, נרצחה בניו יורק חודש וחצי לפני הקרנת הבכורה.

נקודת השפל הנמוכה ביותר הגיעה ב-2005 כשחתמה על חוזה פרזנטורית עם חברת קוסמטיקה בינונית וצילמה בחסותה סדרת ריאליטי שהציגה את חייה בדירתה במנהטן. משם קפצה לתפקיד אורח ב"סקרבס" ואפילו צילמה סדרת דרמה בכיכובה "Running Wilde" ברשת פוקס שלא צלחה את העונה הראשונה. היום אין עוררין על יכולות המשחק של ראסל, אלו פשוט ההזדמנויות שמתחילות לאזול. האנשים שגדלו על פליסיטי עדיין זוכרים לה חסד נעורים מעורפל, אבל אנשים שעבדו איתה בשנים האחרונות נוכחו לגלות כי השם שלה לא מצליח להביא למרקע את הדור החדש והמתוחכם של צופי הטלוויזיה. נכון להיום ראסל שמה את כל הקלפים על ""The Americans ומחויבת באופן טוטאלי לתפקיד, כולל ראיונות חושפניים לתקשורת וצילומי שער מושקעים, שני אלמנטים ששנואים עליה במיוחד. פרק הפיילוט מציג אותה בתור שחקנית בוגרת שנעה בחן בין לוק הפאם פאטל לאישה המתנכרת. ימים יגידו אם זו הסדרה שתציל לבחורה את הקריירה, אבל נכון לעכשיו אפשר להסיק שאת לקחי העבר היא כבר מיישמת בהצטיינות: ראסל מצטלמת היום רק עם פן. תמיד.

כתבות שאולי פספסתם

*#