הרגעים שהפכו את אימפריית הפשע לעותקת נשימה

נאקי הוציא את ג'ימי להורג, אואן סלייטר נקם בחבר מחתרת שסרח והרצח של ג'ון מקגריגל – מצעד הרגעים הגדולים של העונה השנייה שגרמו לחכות בכיליון עיניים לעונה השלישית שעולה השבוע

עידו ישעיהו, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידו ישעיהו, עכבר העיר

כבר בתחילת העונה השנייה של אימפריית הפשע, היה ברור שהיא מתעלה בהרבה על קודמתה. לאורכה היא הפגינה כמה וכמה רגעים טלוויזיוניים שנעו בין מרתקים לעותקי נשימה, והציבה סטנדרטים גבוהים ביותר לעונה השלישית, שעולה בשבת הבאה ב-yes Oh. שרטוט הדמויות הלוקה בחסר בעונה הראשונה, הפך בעונה השנייה לעבה ועגול בהרבה עבור רבות מהדמויות. הסדרה גם הציגה את הביצים הגדולות שלה כאשר העניקה נפח משמעותי לג'ימי דרמודי (מייקל פיט), הדמות המשמעותית השנייה בסדרה אחרי נאקי תומפסון (סטיב בושמי), ואז הרגה אותו בפרק האחרון. העונה השלישית – שקופצת בזמן אל ערב שנת 1923, יותר משנה אחרי אירועי העונה השנייה – מתחילה לפיכך בנקודה שונה בתכלית מאשר שתי קודמותיה, כשאחד מהעוגנים הגדולים שלה לא יהיה שם יותר.» אימפריית הפשע - כל הכתבות והביקורות

למרות שהדינמיקה של הסדרה צפויה להשתנות, היא תוכל לשרוד גם בלי ג'ימי. היא משופעת בקאדר רחב במיוחד של דמויות מעולות שבהחלט יכולות ליהנות מזמן מסך גדול יותר, חלקן מבוססות על אנשים אמיתיים מהתקופה, כמו ארנולד רוטשטיין, מאיר לנסקי ואל קאפון. כדאי לזכור שהסוכן ואן אלדן נמלט מהחוק אל עבר סיסרו שבאילינוי, עיר שבה התחזק כוחו של קאפון במהלך שנות העשרים לפני שהשתלט על שיקגו, מה שמעלה על הדעת חיכוכים מבטיחים בין השניים. בנוסף להם צפויים להצטרף אישים נוספים שיקשו את חייו של נאקי. הדומיננטי שבהם יהיה כנראה ג'יפ רוזטי, בגילומו של בובי קאנבלי ("משמרת שלישית").

אבל הדמות החזקה ביותר של הסדרה, ואחת הדמויות הטובות ביותר בטלוויזיה כיום, היא ריצ'ארד הארו, החייל הפגוע שהצטרף לקאסט בסוף העונה הראשונה ונפשו נקשרה באלה של ג'ימי ומשפחתו. שני העוגנים היחידים שלו בעולם כבר אינם – אנג'לה נרצחה על ידי מני הורביץ, ג'ימי נרצח על ידי נאקי. ריצ'ארד נותר לבדו בעולם, ואחד הדברים המסקרנים ביותר בעונה השלישית צפוי להיות ההתמודדות שלו.

ששת הרגעים שעשו את העונה

רגע לפני הצלילה אל העלילות החדשות, לשם העלאת מפלס החשק ורענון הזיכרון, הנה סקירה בסדר יורד של ששת הרגעים המדהימים ביותר בעונה השנייה.

6. ג'ון מקגריגל נורה

נאקי תומפסון הפליג לבלפסט כדי למכור למחתרת האירית נשק אוטומטי תמורת בקבוקי וויסקי. גיחתו של נאקי לשם סיפקה לנו מנת היסטוריה מעניינת, הפעם מהצד השני של האטלנטי, שם אמנם אין שום בעיה למכור אלכוהול, אבל גם הם נפגעו קשות מחוק היובש האמריקאי מאחר ששוק ייצוא שלם נסגר עבורם. למרות מצבם הרעוע, מקגריגל מסרב לעסקה כי הוא מעדיף לתת צ'אנס לשלום, אבל מסתבר שעמיתיו חושבים אחרת.

עמדתו של מקרגיגל עולה לו בחייו בסצנה מינורית אך מרהיבה ומקפיאת דם – כאשר נאקי מבין שמסעו לא נושא פרי, הוא חוזר ברכב אל הנמל עם אחד מאנשי המחתרת, ומעבר לחלון האחורי ברכב, מקרגיגל נורה בראשו על ידי אחד מאנשיו, גפיו הארוכות מיטלטלות כמו בובה כשהוא נופל על הקרקע.עלה לו בחייו. (צילום מסך)

5. אואן סלייטר נוקם בחבר מחתרת שסרח

האיש החדש של נאקי תומפסון בכל הנוגע לעבודה המלוכלכת המתין בפאב לחבר מחתרת מימים ימימה שבגד במטרה. סלייטר התחזה לידיד, אבל בשירותים – בסצנה ארוכה, מפורטת ומדהימה למדי – לימד את יריבו על חשיבותה של נאמנות. דווקא הפירוט הזה הוא שהופך את הסצינה לכזו זכורה. השקט היחסי שבו שניהם מתנהלים, צעדי עוברי האורח מעליהם על המדרכה, הגבר שמנסה להיכנס לשירותים מבעד לזגוגית המעוותת, האצבעות שבסופו של דבר נחתכות אל תוך המשתנה.שיעור בנאמנות. כך ייעשה למי שבוגד במטרה:

4. ריצ'ארד הארו

הנוכחות הממגנטת והמטלטלת של ריצ'ארד רק גדלה בעונה השנייה. פניו הפעורים לרווחה מתחת למסכת הפח, פגיעה פיזית מהמלחמה, מגלמים נאמנה את החור העצום בנשמתו ואת התוהו ששואב אותו אליו. עבד לתוגה שחורה של אדם שחושב שהוא מפלצת, בטוח שהתנתק לחלוטין ממה שעושה אותו בן אנוש ואינו ראוי לחברת אדם או לחיים בכלל.

החיבור שלו עם ג'ימי דרמודי נגע ללב מהרגע שנפגשו ועד מותו של האחרון. ריצ'ארד ישב זמן רב בבית משפחתו של ג'ימי והסתכל מהצד על משפחתו – אנג'לה הרעיה ובובי הבן. "איך זה כשיש הכל?", הוא שאל אותו בהזדמנות ולא קיבל תשובה. בשעות הפנאי ריצ'ארד הדביק במחברת ציורים ותמונות שגזר ממגזינים ועיתונים, פרסומות המשקפות חיים מאושרים, אנשים יפים עם פרצופים שלמים. הוא גם התחבר עם אנג'לה, שציירה אותו בלי המסכה, ובאותה הזדמנות חשופה סיפר לה גם את סיפור חייו – הרחק משם יש לו אחות תאומה שסעדה אותו כשחזר מהמלחמה, אבל הוא לא אוהב אותה יותר כי איבד את היכולת לאהוב. הוא עזב בלי להגיד לה דבר.

ביום הזיכרון ריצ'ארד ניצל את החופשה כדי לצאת אל היער ולירות בעצמו, אחד הרגעים המפחידים ביותר של העונה היה כאשר הכניס אל פיו את קנה הרובה. הוא ניצל מסיבות כאלה ואחרות, וכשחזר בערב העירה ובא אל ג'ימי, חברו הטוב, שאל אותו בפשטות שוברת לב, "היית נלחם בשבילי?". ג'ימי ענה "עד הקליע האחרון".חיבור נוגע ללב. הסצנה המרגשת של ריצ'רד וג'ימי:

3. ג'ימי מתנפל על אמו

אחרי שאנג'לה, אשתו של ג'ימי, נרצחה בגלל מעשיו, ג'יליאן אמו (גרטשן מול) היתה שם כדי לעזור ולנחם. כדרכה המעוותת, דברי העידוד שלה היו בדיוק הדברים שאינם ראויים להיאמר. קהות הרגשות שלה לנוכח מצבו של ג'ימי היתה יוצאת דופן. בנה האבל יושב מולה והיא מנסה להשכיח ממנו ומבנו את זכרה של אנג'לה, בדרך לתפוס את מקומה. מכל היבט.

אבל ג'ימי לא מוכן לשמוע את זה. הוא קופץ אליה כנשוך נחש וחונק אותה, מטיח בה שוב ושוב באמוק: "אני אזכור! אני אזכור!". הפרק הזה היה כולו זכרונות של דברים שמוטב לשכוח, כאלה ששפכו אור על מערכת היחסים הביזארית בין ג'ימי לג'יליאן, אם ובנה שרק 13 שנה מפרידות ביניהם, ובדיעבד מתברר שגילו עריות בשכרונם הוא מה שהבריח את ג'ימי מחייו המבטיחים אל המלחמה באירופה. כל "אני אזכור!" שהפטיר בזעם נשמע כמו ספירת מלאי של זכרונותיו. אני אזכור את אנג'לה, אני אזכור שגרמת לי להתנקש בנאקי, אני אזכור ששכבנו כשהיינו שיכור. אני זוכר כל הזמן.זכרונות שעדיף לשכוח. ג'ימי חושף את כל הסודות:

2. נאקי מוציא את ג'ימי להורג

"אתה לא יכול להיות חצי גנגסטר", אמר ג'ימי לנאקי בפרק הראשון של הסדרה, ונאקי הסכים איתו לבסוף כשירה לו כדור בראש. ג'ימי ידע היטב לקראת מה הולך. הוא בא בלי נשק, הוא דירבן את נאקי לעשות זאת. עוד לפני שנאקי התקשר אליו, ג'ימי כבר סידר את ענייניו הגשמיים. נראה שהוא בעצם מבצע תהליך התאבדותי ארוך ומודע, דואג שבנו יירש את האחוזה, דומע כשאמו מנופפת לו לשלום ממרחק על החוף, ובטרם מותו הוא משיא לבנו את העצה שהוא מוצא כחשובה מכולן, מספר לו כיצד כילד היה בורח אל החוף כדי להיות עם עצמו ומאשר לו לעשות את אותו הדבר. הוא ללא ספק יזדקק לזה.

קשה היה להאמין שנאקי יורה בג'ימי, הבחור שהיה כמו בנו. ג'ימי עוד חרחר על הקרקע ונדמה היה שבזה נסתפק, אבל לא. נאקי ירה פעם נוספת. העבר הדהד ברגעים האלה. "חשבתי שאהבת אותי", ג'ימי אמר לו בסוף העונה הראשונה. "אני לא אבא שלך", ענה לו נאקי.תהליך התאבדות ארוך ומודע. נאקי מחסל את מי שהיה כמו בנו:

1. ג'יליאן מכה את הקומודור

הצופים בני הדעת לא הבינו איך ג'יליאן מצליחה להתנהג עם הקומודור באופן כה לבבי, האיש הזקן והדוחה שאנס אותה בהיותה נערה קטנה, ואחרי שהרתה לו הסיר כל אחריות מעצמו אלא השליך אותה על נאקי, בן טיפוחיו דאז.

אחרי כל זה היא רוקדת מולו בעירום פתייני, וכשהוא חוטף שבץ לנוכח המראה (אפשר להבין, היא מהממת), ג'יליאן סועדת ומאכילה אותו, דואגת לו. אתה חייב לאכול, לואיס. אתה זוכר איך נפגשנו? "נפגשנו". הצופים יודעים איך הם "נפגשו", נאקי הביא אותה אליו לבקשתו, ילדה בת 13 שהוא אפילו לא שאל לשמה, והקומודור הבזוי אנס אותה. אבל היא, באותה ארשת רומנטית-נוסטלגית, מספרת לו כי לעולם לא תשכח את החיוך שלו, כזה שהיא רואה אצל ג'ימי לפעמים. היא מסתכלת על בנה ורואה את אביו. היא נזכרת איך הקומודור הערה לתוכה יין, היא מעולם לא חשה כזה דבר, כמה מקסים. היא שכבה למטה והוא העלה אותה אל הקומה העליונה, למיטה שלו, והיא נרדמה וחלמה על גלים.

וכאן זה משתבש, כאן הזיכרון האיום סוף סוף מרים את ראשו האמיתי, את פרצופו המכוער. שום רומנטיקה ושום נוסטלגיה, אלא סיוט שעד היום מעיר אותה בלילות. מסכן הבן שלה, שהיא רואה בו לפעמים את פני אביו השפל כאשר הוא מחייך. היא הרגישה פתאום שהיא נמחצת, בלי יכולת לנשום. הוא היה מעליה, חופן וממשש, מריח מוויסקי ומטבק, מכסה בידו את פיה. אתה זוכר את הלילה הזה? תענה על השאלה!

עם כל סטירה שהיא הנחיתה על הקומודור, שעוד בזמן דבריה נראה נאבק עם הזיכרון הזה, אשם ומבולבל וחסר ישע, אי אפשר היה שלא לחוש בקרביים את הדף מכותיה.הזיכרון האיום הרים את ראשו. ההתפרצות של ג'יליאן:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ