אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עבריין עם שסע בשפה: תום חגי פורח

תלמיד ישיבה, בחור שלוקה באוטיזם ופושע אלים הן רק חלק מהדמויות שגילם תום חגי המככב בימים אלה ב"כבודו" המשודרת ב-yes. בין לבין הוא מככב בתיאטרון ומייחל שאף הצגה שלו לא תלך לעולמה בטרם עת

תגובות
"אני רואה סדרות שהן אלימות ואני לא חושב שזה משפיע עליי לרעה". תום חגי
ורד אדיר, באדיבות

כמו שחקנים רבים, גם לתום חגי יש את הסיפור הידוע על הילד שעשה בבית הצגות להורים. "הייתי מציג חיקוים של פוליטיקאים, תלוי בבגד שמצאתי ושקרץ לי באותו רגע", הוא נזכר וצוחק. "בוא נגיד שהבכתי לא מעט את ההורים שלי". ובכן, להורים של חגי יש לא מעט סיבות להיות גאים בו כיום: הוא מגלם שלל דמויות בתיאטרון באר שבע ועל מסכי הטלוויזיה והקולנוע, כשהאחרונה והמפתיעה שבהן היא בסדרה "כבודו" המשודרת בימים אלה ב-yes. ב"כבודו" מגלם השחקן בעל המראה הנערי את דמותו של עבריין אלים וקשוח, שאחראי לכמה מהסצנות היותר מבעיתות בסדרה. העלילה מביאה את סיפורו של שופט מחוזי שמחליט להסתיר את העובדה שבנו דרס אדם בטעות. הסיפור מסתבך כשמתברר שהנדרס הוא בן למשפחת פשע, וחגי מגלם את אחיו תאב הנקם.

» מדריך צפייה בתאגיד השידור
» הרגעים הבלתי נשכחים של "טווין פיקס"
» מי יגלם את המאהב של ורסאצ'ה?
» "להיות איתה" 2: מזיעה ממאמץ

למה לדעתך האלימות תופסת היום מקום כל כך בולט בטלוויזיה, בתיאטרון ובכלל בתרבות? 
"אני חושב שיש רצון להביא אותנטיות ולא לזייף. אבל אלה לא אג'נדות מנוגדות, ובמאי יכול להחליט שהוא מספר סיפור בדרך זאת או בדרך אחרת. אני רואה סדרות שהן אלימות ואני לא חושב שזה משפיע עליי לרעה, אלא פשוט מעביר אותי קשת רחבה יותר של רגשות. ההתפתחות של האנושות לא פסחה על האמנות שהולכת למקומות חשופים ואלימים יותר. בסופו של דבר, הציפייה שלי מסיפור היא מאוד פשוטה – שיהיה טוב ומעניין". 

חלום על אקדח

תום חגי (33) הגיח לחיינו בשנת 2011 בסדרה "אורים ותומים" קצת אחרי שסיים את לימודי המשחק שלו בסטודיו של יורם לוינשטיין. הוא נולד בקיבוץ משמרות ("הייתי מסתובב יחף עם הכלב שלי"), ומתגורר כיום בתל אביב. בתיכון למד במגמת תיאטרון, אולם החלומות על הבמה פינו את מקומם בגיל 18 לטובת שירות צבאי כלוחם בנח"ל ("היינו בשטחים רוב הזמן: חברון, שכם, עזה. עבודה במחסומים, מעצרים"). אחרי שירותו הצבאי הוא סימן וי על "נקודת חובה" נוספת של צעירים ישראליים וטייל חצי שנה בהודו ובנפאל. כשסיים להשתכר מתחושת החופש, חזר לישראל ומצא עבודה כנהג בהפקות כמו "האלופה" ו"בובות". 

לא הייתה לך צביטה בלב כשראית שחקנים על הסט? 
"לא, כי ידעתי שאני זה שצריך להחליט אם זה מה שאני רוצה לעשות. זה היה שלב קריטי כי הייתה לי כמיהה והשהות על סט עם במאי ושחקנים עזרה לי לנסות ולהבין מה אני יכול לתרום".

אז מה הכריע את הכף ללמוד משחק?
"תמיד ידעתי שמשחק זה הכיוון, אבל כשהייתי צעיר לא מיהרתי. כנראה שזה חלום שלקח קצת זמן עד שהתבשל מספיק כדי לצאת החוצה. בסופו של דבר הבנתי שאתחרט אם לא אנסה – החלטתי לתת לזה הזדמנות, כדי שאוכל להגיד לעצמי שניסיתי". 

"תמיד ידעתי שמשחק זה הכיוון". תום חגי
ורד אדיר, באדיבות

יש שיעור או רגע כלשהו שזכור לך במיוחד ממהלך הלימודים? 
"אהבתי מאוד את השיעורים של ששי סמוכה שהיה נורא פרוע וחופשי. בכלל, בשנה א' יש איזו מידה של ראשוניות שמאפשרת לך לעשות כיף". 

קצת אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר למשחק, חגי כבר היה מוכן להסתער על עולם המשחק וביצע את טבילת האש הראשונה שלו בטלוויזיה. שנה לאחר מכן, רפי ניב, המנהל האמנותי של תיאטרון באר שבע שלימד את חגי בבית הספר, צירף אותו להצגה "גלילאו" שהוצגה אז בתיאטרון. לשאלה כיצד הצליח להשתלב כה מהר בעולם המשחק, בניגוד לשחקנים אחרים שהולכים מעט לאיבוד, משיב חגי בצניעות: "היה לי מזל". זה כנראה נכון, אבל אי אפשר לקחת ממנו את הכישרון הרב שלו בגילום דמויות אמינות ושונות כל כך אחת מהשנייה.  

בשנים האחרונות הספקת לגלם מגוון רחב של דמויות – תלמיד ישיבה, בחור שלוקה באוטיזם, פושע אלים. נשמע כיף, אבל בטח זה לא פשוט.
"אני שמח שיוצא לי לשחק מגוון של דמויות ולא טייפ-קאסט אחד מקובע, זה באמת מאפשר לי לא להשתעמם מעצמי. הקסם של האמנות הזאת הוא להישאב לסיפור, זה מה שמעניין אותי, ולכן בכל פעם נוצרת לי חוויה אחרת. ב'מלאך של אמא' למשל גילמתי בחור שמתמודד עם אוטיזם וזאת דמות שהייתה לי עוד קודם בבית הספר למשחק - עשיתי חיקוי לליאונרדו דיקפריו ב'מה עובר על גילברט' ונוצר לי משהו משלי. במובן מסוים כבר ידעתי מי הוא ושמחתי שאני יכול להביא משהו ממני עוד לפני שקראתי את התסריט. בנוסף, ביקרתי בבית של אקי"ם, נפגשתי עם החבר'ה שם בלוויית עובדת סוציאלית וסיפרתי להם בפשטות שאני שחקן ועובד על דמות. ב'כבודו' הייתה לי חוויה אחרת - תמיד חלמתי להחזיק אקדח ביד באיזו סדרה או סרט אקשן, וכאן כשזה קרה ונתנו לי את האקדח, אמרתי לעצמי 'עשיתי את זה'". 

 תום חגי ".הקסם של האמנות הזאת הוא להישאב לסיפור"
ורד אדיר, באדיבות

ב"כבודו" אתה מגלם דמות של עבריין. איך עובדים דמות כזאת?
"כבר יצא לי לגלם דמויות שהייתה בהן קרמינליות מסוימות, אבל אצל הדמות הזאת הקרימינליות היא ממש התואר שלה. זה מעניין וכיף כי זה רחוק ממני, אז חוץ מחזרות ועבודת תחקיר נשאר 'לעשות בכאילו', שזה הבסיס לעניין. כמו ילד שמשחק בשוטרים וגנבים והוא כולו בתוך זה ומאמין ונהנה".

"אני והשסע חיים בכיף"

מלבד תפקידיו המגוונים בטלוויזיה, מאז שנת 2012 חגי מופיע גם לא מעט על בימות התיאטרון. במסגרת תיאטרון באר שבע שיחק כבר בהצגות "טירונות בלוז", "רומיאו ויוליה" ו"חתונת הדמים", וכיום הוא משחק בשלוש הצגות שונות של התיאטרון: "הורים איומים", "גרין מייל" ו"עפיפונים".  הספק לא מועט, תודו. במקרה או שלא, שתי בנות הזוג האחרונות גם הן שחקניות תיאטרון – דנה מיינרט וענבר דנון. כיום הוא נמצא בזוגיות חדשה, אך מסרב להסגיר יותר מדי פרטים: "רק שאגיד שאני בזוגיות טרייה. טפו טפו טפו".

איזו מההצגות הכי קרובה לליבך? 
"אני כמובן אוהב את כולן ועל כולן יש לי דברים טובים להגיד. 'גרין מייל' רצה עכשיו ברחבי הארץ, ב'עפיפונים' אני עושה את התפקיד הראשי הראשון שלי ולכן היא קרובה לליבי. אני מקווה ש'הורים איומים' וגם ו'עפיפונים' ימשיכו לרוץ ולא ירדו מוקדם מדי, כמו שקרה להצגה אחרת שהשתתפתי בה ("חתונת הדמים" – ד.ש). הלוואי שהייתי מבין יותר איך עובד כל עניין המכירות, אבל לצערי יש הרבה הצגות מדהימות וראויות שלא רצות ברחבי הארץ וצריך לשאול למה. מדובר בהצגות שהייתי שמח להמשיך לשחק בהן ערב ערב".

אגב הצגות, יש משהו מרגיע כלכלית בלהיות שחקן שעובד באופן קבוע בתיאטרון כלשהו? 
"יש בהחלט משהו מרגיע ביציבות הזאת, כבר שש שנים שאני שם. אבל לצד זה ישנה גם אי יציבות כי אתה לא יודע כמה הצגה תמכור. אני נהנה מאוד מהנסיעות בוואנים ברחבי הארץ ומקווה שיהיו כמה שיותר כאלה".

האם העובדה שאתה לא "מפורסם" או סלב משנה לך?
"פעם היו לי ספקולציות לגבי העניין וחשבתי שלהיות מפורסם זה חלק מהעניין במקצוע הזה ושבטח יפריע לי אם לא אהיה כזה, אבל עם הזמן אתה מגלה שאפשר להיות שמח בחלקך גם בלי זה. מה שחשוב לי היום זה שתהיה עשייה מעניינת ומפתחת".

אחד מסימני ההיכר שלך הוא השסע בשפה. זה השפיע עליך כשהיית צעיר יותר? 
"כן, הוא גרם לי לתחושת שונות. ילדים קצת ירדו עליי בגלל זה, אני מניח שזה היה חלק משמעותי באיך שחוויתי את עצמי ואת הדימוי החיצוני שלי. כל אחד והשריטה שלו. יש לי עוד מלא שריטות כמובן, אבל זאת היחידה שאני לא יכול להסתיר. היום אני והשסע חיים בכיף, אני אתלה שלט על הדלת".

כתבות שאולי פספסתם

*#