אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטלוויזיה הפסיקה לפחד מבעיות נפשיות

פסיכולוגית שאובססיבית למטופליה, חוקר שמחליט לרצוח פושעים וסוכנת CIA עם הפרעה דו-קוטבית הם רק חלק מגיבורי הטלוויזיה בשנים האחרונות. כיצד מצאו עצמן ההפרעות הנפשיות בלב הקונצנזוס? איך בכלל מגדירים "הפרעה נפשית"? והאם גם צפיית בינג' היא בעיה נפשית?

תגובות
"סדרה בהמשכים הוא כמו טיפול אצל פסיכולוג". 13 סיבות
imdb

"הזמן שלנו נגמר, אבל נוכל להמשיך לדבר על זה בפעם הבאה". מי מכם שטופל אי פעם אצל פסיכולוג, וודאי שמע את המשפט הזה – אתם שוקעים לתוך סשן בו אתם שופכים את הצרות הפרטיות שלכם בפני אדם שאינכם מכירים באמת, כבר כמעט שוכחים שלא מדובר בבן משפחה או בחבר קרוב, ואז מגיע הזמן ומזכיר אחרת – אתם הרי משלמים פר שעה. אלא שבסדרה החדשה של נטפליקס – "Gypsy", הפסיכולוגית לא יוצאת מחיי המטופלים שלה בתום שעת הטיפול, ההפך הוא הנכון.

» "כתום זה השחור החדש": מחדשת ומפתיעה
» בינג' לוהט: סדרות מומלצות לקיץ
» אביה מלכה מצטרפת להגשת הצינור
» דמויות להט"ביות ומעוררות השראה במסך הקטן

הסדרה שעלתה ב-30 ביוני, מספרת את סיפורה של פסיכולוגית (בגילומה של נעמי ווטס) שמפתחת אובססיה מטרידה במיוחד לחיי המטופלים שלה ואף מחליטה להתחבר עם האנשים הקרובים אליהם, עליהם היא שומעת כמובן במהלך הטיפולים. האם מדובר בהפרעה נפשית או שיש סיבה נסתרת אחרת לצעדיה של הפסיכולוגית שמתעלמת מפרטיות מטופליה? הטריילר של הסדרה לא מסגיר יותר מדי פרטים, אבל כך או כך, מה שמכונה "הפרעה נפשית" מעסיק לא מעט את הטלוויזיה בעולם וגם בארץ בעשורים האחרונים. 

בין הסדרות שבלטו בייצוגים כאלה ניתן למנות את "דקסטר" על חוקר זיהוי פלילי (מייקל סי הול) שהורג רוצחים שחמקו מעונש, "הומלנד" שעוקבת אחרי סוכנת CIA (קלייר דיינס) עם הפרעה דו-קוטבית, ועוד סדרות רבות כמו "הסופרנוס", "האוס", "האחות ג'קי", "בייטס מוטל", "ג'סיקה ג'ונס" ו-"13 סיבות" שהציגו דמויות שמתמודדות עם בעיות נפשיות. גם בארץ אגב, ניתן למצוא כמה סדרות כאלה, כמו "פצועים בראש" ו"פול מון", כשבשתיהן ההפרעה הנפשית היא פוסט-טראומה על רקע צבאי. 

אך לא תמיד הטלוויזיה ששה לעסוק בנושא נפיץ כמו הפרעות נפשיות. דוקטור איתי חרל"פ, מרצה לטלוויזיה וקולנוע במכללה האקדמית ספיר ובאוניברסיטת תל אביב, מזכיר שבעבר הנושא היה בגדר טאבו מבחינת רשתות הטלוויזיה. ההתייחסות אם כבר הופיעה, הייתה שטחית למדי: "בשנות ה-80 שודרה בטלוויזיה הסדרה 'צוות לעניין' בה דמות בשם בי. איי חוותה פחד מטיסות. אז מה עשו חבריו בכל פעם שהיה צריך לטוס? עילפו אותו ואז העלו אותו למטוס". לדבריו של חרל"פ, באותן שנים החל גם השינוי: "ברשתות הייתה צנזורה שלא אפשרה לעסוק בנושאים כאלה, ולהציג למשל דמות עם הפרעה נפשית שגורמת לו לרצוח או לצרוך סמים. אבל עם עליית הכבלים באותן שנים, גופים כמו HBO התחילו לייצר תוכן ורצו להביא דברים שנתפסים כיותר אדג'יים". 

העיסוק בבעיות נפשיות היה שטחי. "צוות לעניין"
imdb

מתברר שזהו לא השינוי היחיד שחל בטלוויזיה באותן שנים. כך למשל פורמט הסדרה בהמשכים במובן המוכר לנו היום, לא ממש היה קיים. "עד אז היו סדרות שבהן בתחילת הפרק מתחילה העלילה ובסופו היא הסתיימה", מסביר חרל"פ, "כמו ב'צוות לעניין', שבה לא היה קשר רב בין פרק אחד לזה שאחריו, אלא עלילות נפרדות. הפורמט של סדרה בהמשכים אפשר ליוצרים לעסוק בנושאים בצורה רחבה יותר. אגב, יש חוקרת שטוענת שפרק בסדרה בהמשכים הוא כמו טיפול אצל פסיכולוג – מבטיחים לכם שעה, אבל זה רק 45 דקות, הבעיה אף פעם לא נפתרת, אבל יש תהליך ולפחות זה אינטימי".

מה זה בכלל "הפרעה נפשית"?

דקסטר הוא אחד הייצוגים הבולטים ביותר בתחום הטלוויזיה בשנים האחרונות כשמדברים על הפרעה נפשית, שכן אחרת איך תגדירו את התחביב הרצחני שלו? אבל מה עם דמויות שבהן הבעיה הנפשית היא פחות מובהקת או קיצונית? ובכלל, איך מגדירים הפרעה נפשית? לפי אתר אנו"ש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש "הפרעה נפשית היא דפוס התנהגותי או חשיבתי הגורם למצוקה". תודו שמדובר בהגדרה די רחבה שאולי אפילו עשויה להעלות תהיות מסוימות אצל חלקנו. "הפרעה נפשית היא לא עניין אובייקטיבי", אומר חרל"פ, "זאת כמובן טענה של פוקו. מסורת מאוד עתיקה בעולם האמנות היא שהמשוגעים ושוטי הכפר הם אלה שמעבירים ביקורת על החברה. מבחינתי 'דקסטר' לדוגמה לא עסקה בלהציג חולה נפש כזה או אחר. זאת סדרה מורכבת שבעונות הראשונות שלה למשל שאלה המון שאלות על מקומה של המשפחה, ועל זוגיות מונוגמית והטרוסקסואלית. הסדרות האלה מכוונות להעיר נושאים".

אחד מהייצוגים הבולטים של דמות עם מחלת נפש. "דקסטר"
imdb

לאחרונה שודרה "13 סיבות" שבמרכזה עומדת נערה שמחליטה להתאבד, לאחר שהיא עוברת מסכת ייסורים ולא מצליחה למצוא תמיכה נפשית. למרות היותה סדרת נוער, היא הצליחה להעלות לדיון את נושא ההתאבדות. 
"נכון. והיו הרבה תלונות על כך שהסדרה מעודדת התאבדויות, אבל אני חשבתי דווקא עד כמה התאבדות יכולה להיות תהליך נסתר. כלומר אם הדמות של הנערה הייתה פונה בזמן לאנשים הנכונים, היא הייתה עשויה גם לבחור שלא להתאבד. זה מזכיר לי את הסדרה הישראלית 'אופוריה', שאמנם לא הייתה סדרה ריאליסטית, אבל גם בה ביו דמויות שהתמודדו עם עניינים שבנפש – נער שכל הזמן ישן כי הוא לא רוצה להתמודד עם המציאות. אבל סדרות נוער בישראל הן לרוב לא כאלה. משחקים בהם בני 20 שמגלמים בני 16, אבל פונים לבני 10. אין שם אלכוהול, סמים ודברים שהם חלקים אמיתיים מעולמם של בני נוער, כמו ב'סקינס' הבריטית. בעיניי ככל שהטלוויזיה מציגה פחות שחור לבן ויותר גוונים של אפור, כך זה יותר מעניין".

ובאיזה אופן דמויות עם הפרעות נפשיות מוצגות? 
"אלה דמויות שמציגות עולם מורכב. מעצם ההצבה של דמויות כאלה במרכז הסדרה וכשאלה הגיבורים שלך, אתה כבר מזדהה איתם. אם לחזור ל'דקסטר' כדוגמה, הסדרה מלווה בוויס אובר בקולו ואנחנו ממקבלים הצצה לתוך הראש שלו, למחשבות שלו וכמובן שגם זה מקדם הזדהות. אז אמנם קיימת הפרעה נפשית, אבל אתה מצליח להבין את הדמויות האלה". 

דמויות מעוררות הזדהות. "13 סיבות"
Beth Dubber/Netflix

מה לגבי אובססיות כמו בסדרה על הפסיכולוגית שנצמדת לחיי מטופליה? לד"ר חרל"פ יש תובנה מעניינת בהקשר הזה: "יש עכשיו דיון שלם על תרבות צפיית הבינג' – אם זה טוב או רע כי זאת יכולה להתפתח להיות הפרעה נפשית. יוצר 'הנותרים', דיימון לינדלוף, אפילו הוציא מכתב למבקרים האמריקאים שבו ביקשה מהם לצפות בכל פרק בנפרד כדי לתת לו את הזמן שלו". 

"יש המון סדרות שעוסקות בהתמכרויות: 'בית הקלפים' למשל, וב'13 סיבות' קליי לא מסוגל לשמוע את כל הקלטות בבינג'", מוסיף חרל"פ. "אבל כל הדיון על התמכרויות הופך להיות רפלקסיבי כי הצופה עצמו הופך למכור. כלומר, הצופה שעושה צפייה בבינג' עושה בדיוק את מה שהדמות עושה בסדרה, אז ייתכן שגם הדברים האלה הם משל לתרבות הצפייה שלנו".

כתבות שאולי פספסתם

*#