ההיסטוריה האמריקאית ב–30 עמודים עוצמתיים

סרטו של הבמאי ראול פק מבוסס על פתיחת הספר של ג'יימס בולדווין, והוא מופת של עשייה דוקומנטרית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתוך "אני לא הכושי שלכם". לפענח את האלכימיה הדוקומנטרית

30 עמודים בלבד הספיק הסופר האמריקאי ג'יימס בולדווין להשלים בספר שתיכנן לכתוב על ההיסטוריה של ארצות הברית. הוא החל את הכתיבה בשלהי שנות ה–70, כשהוא פותח בסקירת ההיסטוריה האמריקאית מבעד לפרספקטיבה של שלושה מידידיו: מלקולם אקס, מרטין לותר קינג ומדגאר אברס. אבל מותו ב–1987 קטע את המשימה.

הבמאי ראול פק גאל את 30 העמודים האלה כשהחליט להפוך אותם לסרט שבו הוא מצליח לפצח משהו מהותי מסוד האלכימיה של הקולנוע הדוקומנטרי: "אני לא הכושי שלכם", שהיה מועמד לאוסקר, משלב קריינות של 30 דפים כתובים (קריינות נפלאה מפיו של השחקן סמואל אל ג'קסון) עם קולאז' של צילומי ארכיון, ומהכלום הזה נוצרת חתיכת היסטוריה מטלטלת, מרתקת, הופכת קרביים, מעוררת למחשבה וכן, גם מאוד מדכאת.

ג'יימס בולדווין (במרכז), מתוך הסרטצילום: באדיבות ערוץ 8
קדימון הסרט

בולדווין מישיר מבט אל התקופה שבה שלושת ידידיו יצאו להילחם למען שוויון זכויות לשחורים, מנתח את המקור לגזענות בחברה האמריקאית, וגם עומד על התפקיד שמילאה הוליווד בהנצחת האיבה בין לבנים לשחורים, עם הסטריאוטיפים שסייעו לשמר אותה. הטקסט שלו רב תובנות, רגיש וחד, ומלאכת המחשבת שבה פק עוטף את הטקסט הזה בחומרי ארכיון הופכת את הסרט הזה להרבה יותר מסתם מסמך היסטורי על ימים שכבר חלפו.

השילוב בין חומרי ארכיון ישנים וחדשים הופך את הסרט גם לתמרור אזהרה שמבהיר עד כמה הגזענות והפחד מפני השחורים עדיין נוכחים באמריקה בת ימינו, עד כמה הסכנה הזאת, שמאיימת לפורר את המעצמה הזאת מבחינה חברתית, עדיין רוחשת מתחת לפני השטח. סרט מרתק שמדי פעם אפשר להשליך כמה מהתובנות שלו גם על החברה הישראלית והגזענות הייחודית לה.

"אני לא הכושי שלכם", הוט VOD

ראול פק מדבר על עשיית הסרט
ג'יימס בולדויין מדבר על בעיית הגזענות של ארה"ב ב-1969

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ