לוסי אהריש על חתונתה: "אפשר להתווכח, אין לגיטימציה להסית ולהתגזען"

אהריש הגיבה לסערה על נישואיה לשחקן צחי הלוי ולביקורת הגזענית מצד מספר חברי כנסת. "החיים שלי הם לא עניינו של אף אדם אחר", אמרה בתוכניתה "שיחת היום" ברשת 13

איתי שטרן
איתי שטרן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לוסי אהריש
לוסי אהריש וצחי הלוי ביום חתונתםצילום: רויטרס
איתי שטרן
איתי שטרן

לאחר שספגה ביקורות גזעניות מצד חברי הכנסת אורן חזן ובצלאל סמוטריץ' והשר אריה דרעי, מגישת הטלוויזיה לוסי אהריש הגיבה היום (שני) לראשונה לנישואיה לשחקן צחי הלוי בשבוע שעבר.

"אני יודעת שאתם רוצים לשמוע מה יש לי להגיד בנושא, ויש לי", אמרה במונולוג הפתיחה של תוכניתה "שיחת היום" המשודרת ברשת 13. "לפני הכל, אני חוזרת היום לשבת על הכיסא הזה כעיתונאית ומגישה שמנסה לעשות את עבודתה נאמנה עבורכם, הצופים בבית. יש דברים חשובים הרבה יותר על סדר היום של המדינה הזאת מאשר חיי הפרטיים. 20 נשים נרצחו מתחילת השנה, ואנחנו עדיין לא מזועזעים מספיק כדי לעצור את האלימות הנפשעת הזאת; לזקנים על ערש דווי שולחים חוקרים כדי להראות שהם יכולים לתפקד ולחסוך למדינה כמה פרוטות; ילדים חולים מחכים שיאשרו להם תרופה מצילת חיים; נכים לא מצליחים להתקיים מקצבת רעב; אנשים שיש מצב שיושבים בכלא על לא עוול בכפם; קהילה להט"בית שלא מקבלת זכויות בסיסיות בגלל זהותם המינית; דרום בוער, ששוב נשכח ונופל חלל במשחק הפוליטי; פתיחת מושב הכנסת, שיושבים בו אנשים ששכחו שהם נמצאים שם בשליחות ציבורית וכל מה שהם עושים זה להביא את המערכת לריקבון מוחלט. צפו במונולוג:

"אלה הנושאים שאמורים להעסיק ולהדאיג כל אחד ואחת מאתנו, ובטח לא מה אמן ועיתונאית עשו בחייהם הפרטיים ביום רביעי. ולא, אני לא נאיבית, אני יודעת שאני לא אדם פרטי, אבל בתור מי שלא יודעת לשתוק על ענייני היום הבוערים יש לי מה להגיד על זה ושם מבחינתי יסגר הסיפור.

"החיים שלי הם החיים שלי ולא עניינו של אף אדם אחר. נקודה, סימן קריאה! ובכל זאת, לא פעם עמדתי כאן ודיברתי על האלימות וההסתה הגואה בחברה שלנו. בימים הללו, מלבד עשרות אלפי הודעות תמיכה ופירגון, היו גם כמה כאלה שהרימו את ראשו המכוער של השיח האלים והמסית ושלא לומר המיזוגיני  תחת מעטה של חופש הדיבור הדמוקרטי. הדבר ברור מאוד: איש איש חי באמונתו ובהשקפת עולמו. אפשר ואף רצוי להתווכח ולנהל דיון על הכל. דיון מכבד מנומק ואישי, ולא חייבים להסכים, הכל בסדר, אבל מה שממש לא בסדר זה לחשוב שמתוקף אותה אמונה פנימית יוקדת יש לגיטימציה לנבל את הפה, להסית, להתגזען ולכפות על אחרים את דעתך.

קריקטורה של עמוס בידרמן
צילום: עמוס בידרמן

"אמרתי פעם, באחד המונולוגים כאן, שאת החיים האלה אנחנו חיים פעם אחת. בידינו ההחלטה אם לפסוע במסדרון הזה בחושך או לקחת פנס ולהאיר אותו, לחשוב אם אנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו חיים אפלים או חיים מלאים באור של קבלה והכלה של השונה מאתנו. אז תרשו לי, מבין כל ההודעות הטובות שקיבלנו בימים האחרונים, לציין את הידיעה שריגשה אותנו יותר מכל: מנהל בית ספר שהחליט לפתוח את יום הלימודים שאחרי החתונה בשיח פתוח עם תלמידי תיכון על גזענות, אלימות, לאומנות ומה תפקידם של נבחרי הציבור האם ללבות את השנאה, או להיות גשר לעם היושב היום בישראל? התלמידים החליטו לתלות בריש גלי על קירות בית הספר את ערכיהם 'מזל טוב ללא הבדל דת גזע ומין'. עכשיו תגידו לי אתם למי להתייחס ולתת את הבמה, למנהיגי האתמול או למנהיגי המחר?"

אהריש והלוי החלו לצאת לפני ארבע שנים, אך לבקשתם, ולנוכח החשש מתגובות הציבור והמשפחה, נמנעה התקשורת לדבר על הקשר הזוגי ביניהם. בשבוע שעבר, עם כניסתם לחופה, פורסמה החתונה בכלי התקשורת, דבר שגרם לסערה ציבורית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ