גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
דייוויד בואי הצעיר, מתוך "הדרך לתהילה"
דייוויד בואי הצעיר, מתוך "הדרך לתהילה"צילום: Alamy Stock Photo באדיבות yes דוקו
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

בקיץ הקרוב יצוינו 50 שנים לצאת הסינגל "ספייס אודיטי", שירו המצליח הראשון של דייוויד בואי, אשר מאז צאתו ב–1969 נהפך לקלאסיקה של המוזיקה הפופולרית. כאשר מאזינים לו בתשומת לב, אפשר להבין מדוע: יש בו דרמה שלוכדת את תשומת הלב ומושכת את האוזן, לצד אווירת מדע־בדיוני מסתורי המשגר את המאזין למציאות לא נודעת בקרשנדו שהולך ומתבהר. דקות ארוכות מוקדשות ל"ספייס אודיטי" ולהפקתו ב"דיוויד בואי: הדרך לתהילה" — הסרט התיעודי החדש על הזמר המנוח, המתמקד בחמש השנים שקדמו להצלחה הגדולה ובניסיונותיו לפלס לו דרך.

הסרט, שישודר הערב בערוץ יס דוקו, מלווה את הקריירה הכושלת של בואי בן ה–18. הוא נכשל בסינגלים שהוא מוציא, ההרכבים שעמם הוא משתף פעולה מתפרקים ובאודישן לבי-בי-סי שהוא משיג מגדירים אותו "זמר נטול אישיות". כיום כל זה נשמע כמו בדיחה, אבל נדמה כי בואי לא צחק. הוא גם לא ויתר — חברתו מהתקופה, הרמיוני פרתינגייל, אומרת עליו בסרט כי "הוא לא היה אבוד, פשוט עוד לא נמצא". בואי הוסיף ליצור, למרות הכישלונות.

את "ספייס אודיטי" כתב בהשראת הסרט "2001 אודיסיאה בחלל" והמירוץ לירח שהעסיק אז את העולם. יותר מהכל, כך מתברר, הוא כתב על עצמו: הפחדים העמוקים ביותר שלו כמתבודד חברתי ורגשי העשוי למצוא את עצמו עמוק כל כך בתוך עצמו, שלאיש לא תהיה גישה. "הדרך לתהילה" הוא מה שנקרא צפיית חובה למעריצי בואי, אבל כל מי שלבו עמד לרגע בתגובה למוזיקה של בואי ימצא בו עניין.

"דייוויד בואי: הדרך לתהילה". יס דוקו, 22:00

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ