אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
נתניהו בתוכניתם של שרון גל ורני רהב. המלים המהוססות, על סף בכי, כשהוא נזכר בחבר שמת לו בידיים, הם פרי תכנון מדויק לשאת חן
נתניהו בתוכניתם של שרון גל ורני רהב
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

בשתי מלים: קמפיין געוואלד. בנימין נתניהו, באולפן הכי נוח, מפנק, תומך ומלקק בטלוויזיה הישראלית, עדיין נראה רדוף רוחות. כל התקשורת השמאלנית האיומה כנראה שתתה את דמו בתאווה כזאת, שפשה בו חיוורון עמוק. אם בחדר האיפור יודעים להסתירו בוורוד-בז', בשבתו מול שרון גל ורני רהב הוא נשמע מהוסס ואיטי, אפרפר מבחינת העניין שהוא מצליח לעורר – ומודאג. מודאג מאוד.

כמו שב-2015 הערבים נעו בכמויות בחזון הבלהה שלו, כך נעים כעת הזחוחים מן הבייס שלו, הלאה מן הקלפיות. הוא מבוהל מן האפשרות שלא יצביעו. ניסיונו לדבר אל אנשים מתונים יותר מחוץ לבייס ולהצטייר כאמפתי-אכפתי מתגלה כעניין מבוים היטב: שפת הגוף והמלים המהוססות, על סף בכי, כשהוא נזכר בחבר מימי הסיירת שמת לו בידיים, הם פרי תכנון מדויק לשאת חן ולהצטייר כנוגע ללב. מי שמאמין למדקלמי דף מסרים יכול היה גם להזיל דמעה, למה לא. מרגש.

אלא שככל שהשאלות הנוחות, שהוא עונה עליהן רק כשמתחשק לו ואיש אינו מתעקש עמו, הולכות ומתמשכות – מתגלה פער, דיסוננס ממש, בין האנדרדוג הרדוף כל כך שהוא מבקש לצייר לבין המנהיג המופלא שהוא מבקש להציג: שוב ושוב מדקלם נתניהו את הישגיו המדיניים, את מתינותו הביטחונית שמבקשת למנוע מלחמה, את הישגיה הכלכליים האדירים של המעצמה שהוא עומד בראשה. כיוון שהוא לא נשאל דבר וחצי דבר על המניות שקנה או קיבל מבן דודו, על כתב האישום של רעייתו, על הפרות חוזרות ונשנות של חוקי התעמולה בידי הליכוד, על אפסותו של קמפיין ההשחרה נגד גנץ – נתניהו משחק במגרש ביתי מרופד. הוא  לא יכול להיכשל והוא לא  מצליח להתרומם.

בחצי פה הוא מבטיח "החלת ריבונות" אחרי הבחירות, "בקדנציה הבאה". איפה? איך? באיזה מחיר ביטחוני ומדיני? רהב וגל, מאושרים עד כלות מעצם קיום האירוע, לא טורחים לברר. אל הימין החדש הוא מדבר, אבל אין שם מי שישתכנע מן הדברים. ללא שכנוע עצמי עמוק, הוא אף מבטיח לא לתת כלום לטראמפ ("ידידי דונלד") בתוכנית המאה. אז הוא מבטיח. פעם הבטיח מדינה פלסטינית כדי לשרוד, עכשיו את זה. מי יבוא איתו חשבון אחרי הבחירות, מי. מי יעז להטיח את זה בפניו באולפן.

יאיר נתניהו. משתלח בכל מה שזז? זה משום ששתו את דמו
יאיר נתניהו. משתלח בכל מה שזז? זה משום ששתו את דמוצילום: מוטי מילרוד

הטפיחות שהוא טופח לעצמו על השכם הן עזות ומרובות, עד כדי סכנה לכתף פרוקה. "ישראל היא חוץ לארץ", כדבריו הרדודים, אבל אם חלילה שמישהו באולפן ישאל איזה חוץ לארץ - כי הרי על פי מדדי ה- OECD ישראל משתרכת בתחתית העגומה של שירותי הרווחה, החינוך, הבריאות והתחבורה. לא שואלים אפוא, וגל את רהב ממשיכים ללקק בעדינות ונעימות אין קץ. והוא טופח לעצמו שוב, אבל השילוב בין הצ'אפחות האוטו-ידידותיות לבין "עלילת דם/שותים את דמי"; הזמן שמוקדש לאויב המר ביותר שלו – לא החמאס, התקשורת; הבכיינות שבה הוא מדבר על יאיר, שכשהיה בן חמש הפך לדמות ב"חרצופים" (אחרי שנתניהו הקפיד לחשוף את ילדיו המתוקים במסגרת קמפיין אחר) - כל אלה הופכים את השיחה למונולוג מתיש של התקרבנות. יאיר נתניהו משתלח בלי חשבון בכל מה שזז? זה בגלל ששתו את דמו, והאב גאה בתגובות של הבן. ושרה? קדושה מעונה שמוזמנת לשיחת טלפון ב"הפתעה" ותורמת את חלקה לליקוקים. אם גילת בנט הוזמנה למיזם של גל-רהב להרים לנפתלי, ודאי שמותר גם לה.

הוא ממשיך להיות מודאג, והוא מ-פ-חד. הוא ממשיך להכפיש את גנץ, ואין באולפן מי שיתקן את הצהרותיו ויחזירו לעולם העובדות. קרן מרציאנו, אם היא צופה בשיחה הזאת, יכולה לצחוק צחוק גדול ומתגלגל של ניצחון, ועמה כל צופה שעיניו בראשו והברק של נתניהו טרם סנוור אותו. הוא מתכוון להיות ראש ממשלה לא רק בקדנציה הבאה, מתברר, אלא כל עוד העם ירצה בו והוא יהיה מסוגל: רגע של געוואלד אמיתי לחובבי הדמוקרטיה.

שרה נתניהו באירוע לרגל 70 שנה לאופנה הישראלית, בחודש שעבר. עולה ב"הפתעה" לתמוך בבעלה
שרה נתניהו באירוע לרגל 70 שנה לאופנה הישראלית, בחודש שעבר. עולה ב"הפתעה" לתמוך בבעלהצילום: תומר אפלבאום

עוד שני קמפיינים זהים במהותם ריחפו מעל היושבים באולפן. הקטן יותר הוא זה של רהב ושרון לזכות בעוד אחוז או שניים של רייטינג על חשבון המתחרים מ"קשת", אופירה וברקו. ייתכן שהפעם הצליחו, אבל במחיר של הזניה טוטאלית ביחסים בין שלטון לבין תקשורת. הגדול: התחרות המדממת, עד מוות ממש, בין "קשת" ל"רשת" המדשדשת מאחוריה. יוסי ורשבסקי, מנכ"ל רשת, נלחם על חיי המיזם שהוא עומד בראשו ועל הישרדותו לא פחות מנתניהו. במלחמה הזאת, הכל כשר: אל תצפו עוד לשמץ של הגינות כלפי הציבור, לא מראש הממשלה המבוהל ולא מהערוץ המבוהל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ