איתי שטרן
איתי שטרן
סדרת טלוויזיה "מטומטמת"
מאור ב"מטומטמת". תפקיד עם שליחותצילום: מתוך מטומטמת באדיבות HOT
איתי שטרן
איתי שטרן

כל תפקיד מביא אתו איזו דילמה. כשקובי מאור ניגש לאודישנים לתפקיד של ריבי, סוחרת סמים טרנסית שהיוצרים הועידו לה מעמד של דמות משנית בסדרה "מטומטמת", הוא לא ידע הרבה על העולם שאליו ביקש לצעוד. מאור הגיע לאודישן בלבוש גברי יומיומי וראה במסדרון דראגיסט בשמלה מלאת נצנצים, שבא לאותו אודישן. באותו רגע הבין איך לגשת לתפקיד. ליתר דיוק, איך לא לגשת אליו. את המניירות הקאמפיות שאיפיינו את מלכת הדראג הוא המיר בהומור ובשבריריות שמתאימות יותר לדמות, כפי שהוא הבין אותה. שי קפון ובת חן סבג, יוצרי הסדרה, ראו אותו על הבמה, ענו ב"כן" סימולטני, ומאור קיבל את התפקיד והעניק לריבי ביטחון ופגיעות שהפכו אותה לאחת הדמויות האהובות בסדרה.

באחת הסצינות החזקות ששודרו בעונה השלישית של "מטומטמת" ("הוט 3") נפגשת ריבי עם סוחר סמים כבד בשם באבא (לואי נופי) והיחסים ביניהם הולכים ומתהדקים. באבא עשוי להפוך את ריבי לאשה אמידה, אם תצליח למצוא קונה לסחורה הלוהטת שהוא מחזיק בידיו. יותר מכך: באבא הולך ונדלק על ריבי, או לפחות כך הוא רוצה שהיא תרגיש.

בדיאלוג המשובח שמתנהל ביניהם ריבי מספרת לבאבא שהיא שוקלת לפרוש ולנסוע לתאילנד. הרמז ברור: היא רוצה לטוס לצד השני של העולם כדי לעבור סוף סוף את הניתוח לשינוי מין. בתגובה אומר לה באבא: "את כולך אשה נדירה, ויש לך זין. את פאקינג יוניקורן. אל תוותרי על זה". ריבי נמסה. ניכר שהיא מוכנה להתמסר לגבר שמולה. הסצינה הזאת, בוטה ובעייתית ככל שתהיה (נשים טרנסיות מוגדרות בתרבות המיינסטרים דרך איבר המין שלהן), מאפשרת למאור להתבלט כאחד השחקנים המרתקים על המסך הקטן.

אחרי שגילם שלל דמויות בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון, מאור מודה שריבי היא תפקיד חייו. "בבית צבי היה לנו מורה למשחק, רוסי כזה, שאמר שאין דבר כזה דמות, יש רק אופי. אבל במקרה של ריבי, זאת באמת הדמות. אני ממש שוכח שזה אני. הנשמה שלי נגמרת ממנה. לפעמים אני חושב עליה ברמה של מה היא עושה עכשיו. אני חושב עליה והיא עושה לי דמעות. אני פוגש הרבה אנשים, חלקם בארון, ויש תגובות מדהימות. יש לי איזה חבר שלא סגור על עצמו והוא צפה בזה ואמר לי שהייתי הטיפול הפסיכולוגי שלו. אני מרגיש שזה תפקיד עם איזו שליחות, כאילו נתתי את הצדקה הכי טובה שיכולה להיות. עשיתי טוב לאנשים ואני מרגיש שעכשיו הטוב הזה חוזר אלי. יש ברכה בעבודה הזאת".

ההסתרה אוכלת

את דמותה של ריבי ביסס מאור על אחותו מרסל, שהיתה הקרובה אליו מחמשת אחיו. הוא מתאר אותה כאשה שנונה ומצחיקה, שחיה חיים מייסרים. היא חלתה בלוקמיה. כשמאור הבין שאחותו הבריאה הוא הרשה לעצמו לטוס עם אשתו וילדיו לתאילנד לכמה שבועות. אבל בעודו שם אחותו נפטרה.

כשאני מבקש ממנו להתייחס לממד הטרגי־קומי שהכניס לדמותה של ריבי, בהתבסס על אחותו, דמעות עולות בעיניו. "מצד אחד מרסל היתה הכי מצחיקה בעולם. אני פראייר לידה. עד היום האחרון רופאים היו באים לטפל בה ונקרעים מצחוק. היא היתה בידורית, היתה אומרת הכל בפנים. לא היתה לה עצם בלשון. זה היה קשה מצד אחד ומקסים מצד שני. היו לה חיים מאוד קשים הרבה לפני שהיא חלתה. היא היתה נשואה והתגרשה ויש לה שלושה ילדים מלאכים, אחיינים שלי".

מאור נאלץ לקחת נשימה כדי להמשיך. "באמת חייתי דרך אחותי את הדמות הזאת. התייחסתי לריבי כאל אשה מלאה. באזורים הפסיכולוגיים ובצמתים שריבי היתה צריכה לקבל החלטות, כל הזמן אחותי היתה שם. מה אני עושה? לאן אני הולך? איך אני שורד? מה אני מגלה? מה אני מסתיר? ההסתרה קוברת. אצל ריבי יש הסתרה סביב ההתאהבות, אבל גם אדם שלא סוגר את החודש ואין לו אוכל במקרר, זה אותו כאב. זה כאב של הסתרה שמכרסם את הנשמה. סודות הם רעל ואחותי הסתירה משהו כל הזמן. את עצמה, בעיקר. היא הסתירה את זה בהצחקה. הכל היה צחוקים. כאילו אתה שיכור מצחוק ובחיים לא תדע מה קרה לה, תצחק עד המוות. זה קרע לי את הנשמה. אצל ריבי זה בדיוק ככה. היא לא מגלה שהיא מתאהבת והיא רוצה לסמוך סוף סוף על מישהו. בפעם הראשונה ריבי מוצאת גרגיר של אמונה, ובסוף היא מקבלת סטירה. זה גמר אותי. הכל התחבר לי עם אחותי".

קובי מאור
קובי מאור. "בחברת הקוסמטיקה לא אמרו לי כלום על המשקל"צילום: מגד גוזני

ההומור הסמיך טבוע בו. לדבריו, כנער בירושלים היה כוכב הכיתה בזכות היכולת להצחיק. "בתיכון המורה שלי למתמטיקה אמרה יום אחד, 'היום לא נלמד מתמטיקה' ועצרה את השיעור. בשלוש השעות האחרונות של יום הלימודים עמדתי והצחקתי את הכיתה. סיפרתי כל מה שאני זוכר. לא הייתי המוקיון. הייתי האיש המצחיק של הכיתה, אבל ברישיון. גם בצבא גיליתי שהמפקדים אוהבים את זה. זה פתח לי המון דלתות. הגעתי יותר מהר למקומות שרציתי".

אני רוצה לחזור אתך לריבי. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת על כך שיש ממש מעט תפקידים לטרנסים וטרנסיות ואז באים שחקנים סיסג'נדרים (שאינם טרנסים) ולוקחים את מעט העבודה שכבר בנמצא. טענה נוספת היא שעצם העובדה שסיסג'נדר משחק דמות טרנסית הופכת את הטרנס למשהו שיש בו זיוף והתחפשות. מה אתה חושב על הטענות האלו?

"שמע, גם פדרו אלמודובר ליהק שחקניות לא טרנסיות לתפקידים טרנסיים. אני חושב שמי שעושה את התפקיד הכי טוב צריך לקבל את התפקיד. אם הייתי צריך לבחור, הייתי עושה אודישן ובוחר את מי ששיחק את התפקיד הכי מדויק. זו המשמעות של משחק. נניח שהיית מוצא טרנס, אבל הוא משחק גרוע. אז ניקח אותו רק כי הוא טרנס? יכול להיות שהטרנס יכול לשחק גם כל תפקיד אחר. לאו דווקא דמות טרנסית. בסוף, כל מי שיכול לקחת תפקיד על גבו הוא זה שצריך לקבל אותו".

טרנסיות סובלות מאלימות ומהשפלה הרבה יותר חמורות מאלה שמהן סובלים הומואים או לסביות. למעשה, הומואים יכולים להיות טרנסופוביים למדי, אפילו שלכאורה הם משתייכים לאותה קהילה. בסדרה יש סצינה שבה באבא מתלהב מריבי ואז לירז (משה אשכנזי, שמגלם דמות של הומו) שואל אותו בזלזול אם הוא אשכרה יכול להתאהב בדבר כזה

"המאבק של הטרנסיות קצת נזנח על ידי הקהילה. במקום שישימו אותן בראש, הן נשארו קצת מאחור. אני חושב שזה פרק לא פתור בתוך המאבק הלהט"בי. זאת לא בעיה רק שלנו, אלא בעיה עולמית. פשוט ממדרים אותן", אומר מאור. "בעיני, הומואים טרנסופובים זה איום ונורא. אני חושב שיש הומואים שמרגישים שהם התעצבו 'נכון' ושהם באזור בטוח, עד שהם הרחיקו את עצמם מהטרנסים. הם רוצים להגן על עצמם, שלא יגידו שהם נשיים. הם מרחיקים טרנסים פשוט מתוך צורך לשמור על המקום שלהם".

סדרה "מטומטמת"
מתוך "מטומטמת". להיות הומו זה לא מגניבצילום: מתוך מטומטמת באדיבות HOT

עד כמה העבודה על התפקיד של ריבי העלתה אצלך שאלות בגזרת "איזה מין גבר אני"?

"שמע, כבר יצא לי לפגוש שחקנים שאמרו שהם ישחקו מלא תפקידים, אבל לא הומו. ואני שואל אותם, 'מאפיונר ורוצח אתה רוצה לשחק אבל הומו לא?' הרי אם אנחנו בודקים מה גרוע יותר, די ברור מה התשובה. אנשים רוצים להיות טוני סופרנו כי זה מגניב, אבל להיות הומו זה לא מגניב. בסוף אתה מבין ששחקנים עגולים ששלמים עם עצמם ועם הזהות שלהם — לא אכפת להם לגלם כל תפקיד. דווקא האנשים שיותר מסויגים כנראה מסתירים איזה סוד או רעל שיש להם בפנים. רציתי לראות מה יקרה לי בתור ריבי. אני זוכר שהסתובבתי בצוותא, שם היו חלק מהצילומים, והייתי לבוש כמוה. היו אנשים שהתחילו אתי והיו אנשים שזרקו הערות לא לעניין. מצד אחד בא לך לנעוץ את הבנאדם בקטע של 'על מי אתה בא, אני אמעך אותך'. מצד שני, אני בעבודה ולא באמת יכול למעוך אף אחד. ניסיתי להסביר לזה שהתחיל אתי שאני בעבודה וכל זה ואין לי זמן. זה היה משעשע".

מאור, בן 40, נולד בירושלים. אביו היה בעל מסעדה (מוסד של ממש, אבל מאור מעדיף לא להסגיר את שמה, אף על פי שנסגרה זה מכבר) ואמו עבדה כספרית. הוא מספר שחיידק הבמה לא דבק בו מגיל צעיר וחדוות המשחק הוצתה כשהגיע למכינה בבית הספר של ניסן נתיב בירושלים. אחרי שסיים את המכינה למד בבית צבי (את תקופת הלימודים שם הוא מגדיר "ככה, ככה") ומיד לאחר מכן החל לעבוד בתיאטרון הקאמרי. עם זאת, מרבית העשייה שלו נטועה בטלוויזיה, שם שיחק בסדרות כמו "עספור", "סברי מרנן", "חברות", "כפולה" (בתפקיד אביה של נועה קירל) ועוד.

איך לא לקחו דוגמן

לאחרונה הוא מצוי בהליכי פיתוח של סדרת מתח חדשה וגם יוצר מופע סטנד־אפ שבכוונתו להעלות בשנה הבאה. אחד השיאים שחווה השנה היה דווקא כשחברת קוסמטיקה פנתה אליו וביקשה שיהיה הפרנזטור שלה. כשהוא נשאל אם משקל גופו לא עמד בדרכו, מפני שאינו מתיישר עם הסטנדרט שמציבה תעשיית המשחק והסלבס, הוא אומר: "מצד אחד זה אף פעם לא הפריע לי, כי הרגשתי יפה וסקסי ונכון ומהמם וגם אם זה יישמע קצת שוויצרי, תמיד אמרתי לעצמי שאני כזה מוכשר אז על הזין שלי מה אני אוכל. זאת האמת, אבל טעות לחשוב ככה. הרשיתי לעצמי לאכול. הצליח לי למרות זאת.

"אנחנו חיים בעידן שבו כולם נורא יפים באינסטגרם וכדי להיות שחקן אתה לא צריך ללמוד משחק, אתה צריך להיות יפה ונכון עם K עוקבים ונגמר הסיפור, אתה יכול להשיג מה שבא לך. נהייתה מלחמה על הרלוונטיות. עכשיו, קלוט שפתאום פנו אלי מחברת קוסמטיקה כדי שאהיה הפרזנטור שלהם. נפלה לי הלסת. די, אין מצב, איך לא לקחו דוגמן? אמרו לי שאני נראה כמו גבר אמיתי שיכול להגיד 'אני מטופח', לא מתבייש. זה קטע עם גברים. אתה שואל חבר אם הוא שם קרם פנים, כאילו שאלת אותו אם הוא דרס חתולה. זה הזוי. כאילו למרוח קרם זה כל כך נשי, שגברים מפחדים מזה. זאת הרי בדיחה כי כולם נורא מטופחים, במיוחד בדור הצעיר. גם לפני הראיון הזה השקעתי. באתי עם החולצה הכי יפה, השקעתי במכנסים, עירבבתי שני בשמים, אל תשאל".

כולם מדברים על שמנופוביה. לא נתקלת בתופעה?

"זה משהו שאני מבין ורואה כל הזמן. כשעשיתי את הקמפיין של חברת הקוסמטיקה, הם לא אמרו לי כלום על המשקל. אבל הבנתי שצריך להיכנס למשטר של תזונה. היה סיוט. הורדתי טיפה במשקל ואתה רואה מיד איך הכל משתנה. הרבה פעמים דעתך לא ממש נשמעת מפני שאתה שמן, וכשזה קורה זה מפוצץ אותי. זה ממש מרגיז אותי. לאנשים יש תבנית בראש והם כאילו לא יכולים לדבר עם מישהו שלא מסתנכרן להם עם השבלונה. זה מחרפן את המוח".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ