משחק ילדים: האבהות החדשה של אורי פפר

מתעורר כל לילה מהילדה, לא מרגיש מפורסם וחושב שהאבהות עשתה אותו שחקן טוב יותר - לקראת העונה השנייה של הדרמה "פלפלים צהובים" בקשת, אורי פפר פותח את הלב

הילה רגב, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הילה רגב, עכבר העיר

ב-15:00 אחר הצהריים אורי פפר נשמע כמו האבא העייף ביותר בעולם. הקול שלו נמתח בעצלתיים כשברקע שומעים קול של בכי באוקטובות עולות ויורדות של בתו בת החודשיים, תהילה. בתו בת השלוש, עמנואל, משוחחת איתו על עניינים ברומו של עולם. "להיות אבא זה אחלה, אפילו אחלה לגמרי", אומר פפר. "זה בא עם הרבה אחריות והרבה חוסר שינה ושינוי הרגלים, אבל מבחינתי זה לגמרי שווה את זה".

יש הבדלים בין להיות אבא לילדה לאבא לשתיים?"כן. פחות לישון ופחות הפסקות. תיכף תשאלי אם אני קם אליהן בלילה"

נו, אז אתה קם אליהן בלילה? "לא. אני קם מהילדה בלילה. אבל כן, זה לגמרי שווה את זה".

האבהות יושבת יפה על פפר. מי שהיה פעם סוג של גופה הוליוודית חצי מפורסמת (חפשו אותו ב"מינכן", "אל תתעסק עם הזוהן" וסדרות פשע מזדמנות) השתלב בטבעיות בטלוויזיה המקומית, שאימצה את כישרון המשחק שלו ואת פניו המצודדות. ההתאהבות בדוגמנית והשחקנית יעל גולדמן לפני חמש שנים הפכה את השניים לפאוור-קאפל בתעשייה שאין בה ממש פאוור. כשמעמתים את פפר עם מעמדו הסלבריטאי הוא מגיב בעיקר באדישות: "מטבע הדברים כשאתה זוג יש לך יותר נוכחות. לוקחים את הדינמיקיה של מישהו מוכר ומישהי מוכרת ואז יש שניים. לא יודע אם אנחנו מקבלים יותר תשומת לב מאחרים או פחות, אבל בטח יותר מכירים אותנו. אנחנו משתדלים שזה לא יעסיק אותנו". » אורי פפר: "הריאליטי הפך לאונס תקשורתי"» האוטיזם מעולם לא נראה נורמלי יותראתה מרגיש מפורסם?"אני חושב שלכל אחד יש את המקצוע שלו ואם המקצוע שלך הוא להיות שחקן, אז אני מניח שבסופו של דבר אתה תימדד ע"פ הפרמטרים האלה. התחום הזה, כמו רוב המקצועות בימינו, לטווח הארוך הוא ריצת מרתון. אז את יודעת, בתוך הריצה הזו אני חושב שהרבה אנשים חווים קצוות כאלה ואחרים בתוך הדבר הזה. הכי חשוב זה לשמור על ראש שקול, לזכור מה אתה אוהב לעשות ולהמשיך לעשות את הדבר הזה בצורה הטובה ביותר שאתה יכול".להיות שחקן זה כמו לרוץ מרתון. אורי פפר (צילום: אלון שפקשנסקי)

רחוק מהבית, קרוב אל הלב

את 2014 פותח פפר הכי בטוב שאפשר. מלבד בת חדשה ומחסור בשעות שינה הוא חוזר לתפקיד אבישי, האח החוזר למושב בסדרה המצליחה "פלפלים צהובים". הדרמה, שכתבה וביימה קרן מרגלית עלתה בשידורי קשת לפני ארבע שנים, וזכתה הן למחמאות המבקרים הן לאהדת הקהל, יצרה דיון רוחש אודות אוטיזם ואף הוקרנה באו"ם. במרכז העלילה עומדת משפחה המנהלת משק לייצוא פלפלים צהובים בערבה. חייהם מתערערים כאשר מתברר שבנם אוטיסט. לצד פפר משחקים בסדרה עלמה זק, יוסי מרשק, יהודה ברקן ואחרים. העונה השנייה, שתעלה בשני פרקים ב-15-16.1 (רביעי-חמישי) אחרי מאסטר שף (ובהמשך תשודר מדי חמישי ב-22:00), נפתחת חמש שנים אחרי, עם שתי התלבטויות מרכזיות - האם להיכנס להריון פעם נוספת, והאם לנסות ולשלב את עומרי בבית ספר רגיל. "זה היה כמו לחזור לנגן עם כל הלהקה ביחד", מספר פפר על הצילומים. "לא יודע אם בעקבות התהפוכות בחיים הפרטיים שלי או לא, אבל בעונה הנוכחית אני אבא לבן וזה מאד מרגש. מעבר לכך זאת עונה מאתגרת כי הסיפור שלי מתמקד במערכת היחסים שלי אבא שלי, יהודה ברקן, וזה תמיד נושא מעניין לצלול לתוכו. העבודה עם יהודה היא יצאת דופן. הוא תמיד מלא רגישות והמון אמפטיה ותובנות ממרומי גילו וחוויותיו".

איך הייתה האוירה מאחורי הקלעים?"בעיקר השתובבנו. אתה תקוע אם אותם אנשים כל כך הרבה זמן שלא נותר אלא למתוח אחד את השני. כשעלמה למשל לקחה חצי יום חופש הייתי שולח לה הודעות ממספרים חסויים 'אני יודע לאן את הולכת, אני הבנאדם מאחורייך בחליפה השחורה. אני מסתכל עלייך כבר הרבה זמן ואם את פנויה אשמח להזמין אותך למשקה תוסס'. בקיצור אווירה של קייטנה וקיבוץ, והרבה זמן משחקים אחד עם השני".

איך היה לצלם בערבה, הרחק ממדינת תל אביב?"אני חושב שההפקה עשתה החלטה הרבה יותר שקולה מאשר בעונה הקודמת (שצולמה ביולי אוגוסט), אז השאירו אותנו בלוקיישנים האלה בימים של 45 מעלות, עד שחשבנו שאנחנו פשוט הולכים למות. הפעם זה צולם בעונות המעבר, אז הספקנו ליהנות הרבה יותר. אפילו הלכתי לעזור עם קטיף התמרים. הבאתי הביתה כמויות תמרים לחמש שנים. היינו בקיבוץ שזה הייצוא הגדול ביותר שלו, לקחו אותנו מאחורי הקלעים של הדבר הזה והבאתי איתי ארגזים. אם מישהו צריך תמרים, שיחפש אותי".ההרחק ממדינת תל אביב. פלפלים צהובים (צילום: פיני סילוק)ואיך מסתדרים עם הגעגועים הביתה? "הרבה סקייפ וטלפונים, אבל נהניתי מהצילומים. צילמנו בלוקיישן לאורך כל השבוע וחזרנו הביתה רק בסופ"שים. זו צורת עבודה מאד כיפית כי היא שומרת אותך בתוך האווירה, בתוך ה"מוד" הזה שאתה רוצה להיות בו, ואתה לא מתפזר. ויש איזשהו קסם למדבר, לאזור הזה, וכמו שאמרת – מחוץ למדינת ת"א פוגשים את מדינת ישראל שהיא ממש מדינה יפה על אנשיה ונופיה".מה הכי אהבת בצילומים?"את העבודה עם קרן, הכותבת והבימאית שלנו. היא היוצרת הכי מדהימה שיצא לי לעבוד איתה, פשוט תענוג".יש לדעתך הבדל בין בימוי של נשים לבימוי של גברים?"תראי אני חושב שבגדול נשים הן יותר רגישות מגברים, אז זה דבר טוב. מצד אני חושב שההבדל הוא בין במאי אחד לשני, וזה לאו דווקא עניין מגדרי. יש אנשים, יש בימאים שאוהבים לדבר יותר, יש כאלה שאוהבים רק לכוון. קרן בהחלט אוהבת לדבר ולצייר לך את כל הדבר, מה שלי עזר מאד. תחושה כזאת שהיא יודעת, לפחות כמוך אם לא יותר טוב ממך, את הגבולות של הדמות שאתה משחק אז זה עובד מאד טוב. זו כמו זוגיות בריאה, שהבן זוג שלך אומר לך 'אתה יכול' או 'אתה לא יכול'. לא הגלל שהוא מגביל אותך אלא בגלל שהוא מכיר אותך. יש פה איזו דמות. 'פיקשן', אבל זה עדיין עוזר מאד".העובדה שהסדרה מדברת על ילד אוטיסט, השפיעה גם על ההתנהלות שלך כאבא? היה למשל יותר חשש בהריוניות בגלל המודעות שיש לך בנושא?"כל הריון וכל צמיחה של הדבר המופלא הזה מלווה בחששות, ואתה כל הזמן מקווה לשמוע שהכל בסדר, הכל מתפתח כמו שצריך. אני אישית מנסה לא למקד את הדבר הזה בראש, ולהישאר תמיד אופטימי. כמובן לעשות את הבדיקות שצריך אבל לא, אין לי איזשהו פחד מובנה מאיזה משהו ספציפי".כל הריון מלווה בחששות. יעל גולדמן עם התינוקת (מתוך האינסטגרם של אורי פפר)איך האבהות, אם בכלל, השפיעה על המשחק שלך?"באבהות ובהורות בכלל אתה חווה קצת ילדות שנייה. אני חושב שמשחק זה מקצוע של ילדים, אז יכול להיות שפתאום אני רואה את הבסיס של המקצוע קצת יותר מקרוב. לי זה נתן רענון, כמו קורס של הדברים הכי בסיסיים והכי חשובים בחיים – את כל אלה אני חווה כרגע דרך הילדים. הדמיון שלהם פשוט מטורף, וזה מה שאתה מקווה שיהיה לך כשאתה גדל במקצוע הזה. אם שומרים על זה, מאמינים לזה - לכוח של ה'מה אם?' – 'מה אם היה פה מרק, והייתי צריכה לתת לאבא שלי?'. הבת שלי מאמינה שהיא מאכילה את אבא שלה במרק גם אם היא לא".

אתם חלק מחבורה מאד מהודקת של שחקנים שהם הורים צעירים, רותם סלע ואריאל רוטר, מיה דגן ואחיך אורי פפר, גל גדות וירון מרסיאנו . יוצא לכם גם להחליף עצות בענייני קריירה? למשל נתת לגל עצות בנוגע לקריירה בינלאומית? "העצות היחידות שיש בחדר זה שהיא נותנת לנו, לא אנחנו לה".