חגית גינזבורג, עכבר העיר

ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל היה כנראה הדמות האולטימטיבית לחיקוי. תשאלו כל שחקן שהתבקש במרוצת השנים להשתחל לתוך חליפת שומן ענקית (למעט אולי טוביה צפיר, בימיו הדשנים) וכל ילד ניינטיז עם כישורי חיקוי מינימליים. תשאלו אותם גם כמה הצטערו לטמון את החיקויים האלה עמוק בבוידעם כששרון נפל לתרדמת ב-2006. חיקויי אריק שרון היו חלק בלתי נפרד מכל תכנית שראתה בעצמה אפילו חצי סאטירית. אי אפשר היה לוותר עליו, גם בגלל הדומיננטיות במפת הפוליטיקה הישראלית, אבל בעיקר משום שזה היה כל כך קל. האינטונציה המפורסמת - שילוב של קול באווירת קרמיט הצפרדע וספק ביטויים-ספק נהימות כמו "היי-היי!", מעין הכלאה בין שרון עצמו ליוגי בר. מראה הגדול והדשן, החיבה העמוקה לכבשים וכמובן, העניין הפעוט הזה, של מעשיו והחלטותיו הפוליטיות, שלא היו מקובלים על רבים אבל לפחות היוו קרקע פורה לסאטירה. נפרדים משרון: לייב בלוגינג מתהליך הגסיסהשרון היה דמות מחוקה להפליא וידע עשרות חיקויים, חלקם הצליחו אפילו להפוך לקאלט. החיקויים האלה היו משעשעים, לעיתים אפילו משעשעים מאוד, אבל רובם כשלו בתפקידם העיקרי כחיקויים סאטיריים: הם לא הצליחו למתוח את הביקורת המתבקשת על אחד מראשי הממשלה ובכירי הפוליטיקה הישראלית שאחזו בדעות קיצוניות וקשות והיו אחראים לכמה פיסות היסטוריה שלא כולנו אוהבים להיזכר בהן. חיקויו של שרון, כנגד המציאות, הגישו לנו ברוב המקרים דמות של דובון חביב עם אף חזרזירי ומניירות מגושמות. מעין ילד שמנמן ומבולבל שהפוליטיקה היא מגרש המשחקים שלו. בדיעבד אפשר היה למתוח ביקורת עזה על הנושא, אבל זו הייתה אמנות החיקוי הסאטירי בישראל של שנות ה-80 וה-90. היום סביר להניח, שרון היה זוכה לביקורת נוקבת בהרבה, גם מבדרני הארץ, כפי שקורה לאביגדור ליברמן, למשל. אבל במילא לא נוהגים לחקות אצלנו ראש ממשלה מתים, אז כל שנותר הוא מה שכבר היה, ולקוות שהדורות הבאים לא יסתמכו על החיקויים כדי להבין את דמותו המורכבת מאוד של אריאל שרון.

טוביה צפיר כשחושבים על חיקויים של אריק שרון שמו של צפיר הוא הראשון שעולה. צפיר, שנחשב גם ככה לגדול חקייני ישראל, חיקה את שרון במשך כמה עשורים, פחות או יותר מתחילת דרכו בתעשיית הבידור הישראלית בשנות ה-70 וב"ניקוי ראש". השיר הזה, "אל תדברי על אריק", ששודר במערכת הבחירות של 2001, הוא אחת היצירות היותר מזוהות של צפיר בכל מה שקשור לשרון.הראשון לזהות את הפוטנציאל. טוביה צפיר:אלי יצפאן גם יצפאן נחשב לגדול חקייני אריאל שרון והוא הקדיש לו אינספור מערכונים בתוכניות השונות שלו. גם כאן אפשר היה לזהות מאפיינים דומים של חליפת שומן וקול מאנפף והרבה מאוד חיוכים דביליים.

החרצופים תוכנית הבובות הסאטירית של שנות ה-90 נטפלה לכולם. קצת עצוב לצפות בקטעים מתוך התכנית הזו ולגלות שרבים ממושאי החיקוי והלעג שלה כבר אינם עמנו. דמותו של שרון שם הייתה גרגרנית וכזו שתסכים לעשות הכל כדי לקבל תפקיד כלשהו בממשלה.

ארץ נהדרת גם בשנות האלפיים היה ייצוג הולם לשרון בתוכניות הסאטירה וההומור השונות. החיקוי של טל פרידמן הוא לא מן המשובחים שיש, בטח לא מדויק כמו זה של יצפאן או צפיר, אבל הוא עשה את העבודה וגם כאן, נטפלו בעיקר לדמותו הכפרית והאהבלה של שרון.

ומה החיקוי האהוב עליכם? כתבו לנו בתגובות!