מחיר התהילה: למה כוכבות הטלוויזיה מרגישות חובה להתפשט?

על המסך הן הנשים שכולנו רוצות לשאוב מהן השראה, ולא מפחדות לעמוד על שלהן. אבל מול תעשיית האופנה השמרנית, הן רק צל חיוור של ייצוג נשי חתרני. הכוכבות הגדולות של הטלוויזיה נרדמו בשמירה על גופן

חן חדד, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חן חדד, עכבר העיר

עונת הפרסים האחרונה שבה והציפה על פני השטח את יחסי הכוחות בין הטלוויזיה והקולנוע, לבין עולם האופנה. כבר הרבה זמן שהאמי, גלובוס הזהב והאוסקר הפכו להיות האפטר-פארטי של המסיבה האמיתית- על השטיח האדום. למרות הדימוי הקליל של הספיישלים שלפני הטקסים, המציאות היא שיכולתן של הכוכבות לתפוס את תשומת לב עולם האופנה על השטיחים האדומים משפיעה לא מעט על מעמדן בתעשייה. ותשומת לב תופסים, בתעשייה ההוליוודית, בעיקר בזכות עירום או פרובוקציות.

»כל החדשות החמות על המסך הקטן» גם גברים מפשלים בסדרות טלוויזיה» קלי ודונה מ"בוורלי הילס" מתאחדות

עד לאחרונה היו אלה כוכבות הקולנוע שהבינו את כוחו של החיבוק החם מהמעצבים, והשתמשו בו כדי להדיח את דוגמניות העל משער מגזיני האופנה והקמפיינים הנחשבים. ג'ניפר לורנס שמפרסמת את "דיור" או לופיטה ניונגו שתשמש כפרזנטורית של "מיו מיו", הצטרפו לרשימה ארוכה של כוכבות קולנוע שמנהלות רומן משתלם עם עולם האופנה. בתי האופנה והמגזינים גורפים רווחים בזכות הכוכבות החמות של הרגע, והכוכבות מצידן מקדמות את הסרטים שלהן, עושות מאות אלפי דולרים מהצד ומקבלות את חותם "האיט גירל" הרשמי, שמוביל לאינספור הצעות לתפקידים חדשים.

אבל בדיוק כמו שכוכבות הקולנוע הדיחו מהמגזינים את הדוגמניות, גורלן הוא להידחק בהדרגה אל השוליים, ולפנות את המקום לכוכבות הטלוויזיה. בשנתיים האחרונות שחקניות הטלוויזיה מסמנות טריטוריה הולכת וגדלה בעולם האופנה וזוכות בקמפיינים, הפקות אופנה ושערי מגזינים (ובהם גליונות ספטמבר הנחשקים). רק לאחרונה הייתה זו יוצרת וכוכבת "גירלז", לינה דנהם שכיכבה ב"ווג", אמיליה קלארק, הלא היא אם הדרקונים ב"משחקי הכס", כבשה את "גלאמור פריז", הנשים של "כתום זה השחור החדש" זכו להפקת אופנה ב"אל" וזהו רק קצה הרשימה. העלייה החדה בחשיפה של כוכבות המסך הקטן בעולם האופנה אינה מקרית. לצד העובדה שאופנה היא חלק מהותי או לפחות דומינניטי באינספור סדרות ("מד מן", "דאונטון אבי", "משחקי הכס"), הטריטוריה שהכוכבות מסמנות בעולם האופנה משקפות את מעמדה של הטלוויזיה, כמקום להיות בו בזכות האפשרות לגלם דמויות בעלות נפח רב ועלילה מורכבת, שנפרשת על פני מספר שנים.צפו בלינה דנהם מתפשטת בשביל "ווג":

את כוכבת סדרת טלוויזיה מוערכת? תתפשטי! יחד עם ההישג של כוכבות הטלוויזיה לתפוס את אור הזרקורים ולגלם דמויות חזקות ומרתקות מתמיד, החשיפה שהן מקבלות הן על המסך – ובהתאם, גם בעולם האופנה – כרוכה בעירום. למרות שיש סדרות שאפשר להתווכח לגביהן האם לעירום יש ערך מוסף (החזה החשוף תמידית של דנהם ב"גירלז", איימי רוסום ב"חסרי בושה"), אין ספק שרשתות הכבלים מכניסות סצינות סקס סוערות וחזה חשוף גם כשאין צורך ("זה לא פורנו, זה HBO"). יוצר "בלש אמיתי", ניק פיזולטו, אף הודה לאחרונה בראיון ל"באזפיד" שזה סוג של מחויבות כשמדובר בסדרת כבלים. "אני הייתי שמח אם בכלל לא היה עירום בסדרה" אמר. "איך שאני רואה את זה, אם אנשים רוצים לראות אנשים עושים סקס, יש משהו שנקרא אינטרנט".

המגזינים מצידם, מתאימים את עצמם לנכונות של הכוכבות להתפשט על המסך, ודורשים לא פחות בהפקות האופנה. בדומה לרשתות הכבלים, גם הם לא נותנים סיבה מיוחדת לשיווק העונה המתקרבת של "מד מן" עם צילומים טריים של החזה השופע של ג'סיקה פארה, או צילומי הטופלס של אליזבת' מוס, ולא מדברים בכלל על היעדרותם של הכוכבים הגברים מכל העסק הזה. כבר כמה שנים שמגזין "אלור" מוציא גליון מיוחד ובו כוכבות הטלוויזיה בעירום מלא, ובשנה החולפת הצטרפו לרשימה ג'ניפר מוריסון ("עד עצם היום הזה"), קלייר בוון ("נאשוויל") ונאיה ריוורה ("גלי"). גם ב"ואניטי פייר" דואגים להקדיש גליונות לכוכבות המצליחות של המסך הקטן, ובאחת מהפקות האופנה המביכות של השנים האחרונות, כינסו שורה של כוכבות שמגלמות דמויות חזקות ומורכבות והחליטו שהן צריכות להתערטל במחוכי וינטאג' בשיק של מסיבת פיג'מות, משל היו דוגמניות הלבשה תחתונה. אם זה לא הספיק, העורכים לא מצאו סיבה שלא לזרוק רמיזות לסביות תפלות, ולשים על השער בעירום מרומז ובמיטה אחת את קלייר דיינס ("הומלנד"), ג'וליאנה מרגוליס ("האישה הטובה"), סופיה ורגרה ("משפחה מודרנית") ומישל דוקרי ("דאונטון אבי"). מסיבת הפיג'מות של ואניטי פייר:כשהנשים שדבר לא יעצור אותן נבלמות בידי תעשיית האופנה חייבים להודות, ששיתוף הפעולה של השחקניות הללו עם התפיסות המיושנות של עולם האופנה מעורר אכזבה. אמנם זו זכותה של כל אחת "לשחק את המשחק" ולהתפשט כדי לקדם את עצמה, אבל הפער בין מה שהן עושות במסך הקטן עם דמויות אלגנטיות ואסרטיביות, ובין העירום נטול ההקשר בתנוחות ממוחזרות הוא מה שצורם. גם ללא העירום, הקשר שנרקם בין הצופים ובין הדמויות פורצות הדרך, יצר גל של תגובות נגד הסכמתן של הכוכבות לקחת חלק בעולם האופנה, שמקדש נשים רזות ומרוטשות בפוטושופ.

כך למשל, הצילומים של דנהם ל"ווג" גררו ביקורת סוערת נגד שיתוף הפעולה עם מגזין שחורט על דגלו יופי שרחוק מהגוף הממוצע שדנהם מציגה ב"גירלז", ובעיקר נגד עבודת הפוטושופ שנעשתה על תמונותיה של מי שנחשבת לאישה הכי אמיתית על המסך. סערה דומה התעוררה לאחרונה סביב תצלום השער של מינדי קלינג למגזין "אל", שבחר בה יחד עם אליסון וויליאמס ("גירלז"), איימי פוהלר ("מחלקת גנים ונוף") וזואי דשנל ("הבחורה החדשה"), לאחד מארבע שערי גליון הטלוויזיה האחרון. בעוד חברותיה זכו לתמונת גוף מלאה, קלינג הסתפקה בשער שבו מתנוססות רק פניה, כפי שנעשה לרוב עם נשים שאינן שדופות. למרות שקלינג הדפה את הטענות נגד המגזין, הרשת הוצפה בביקורות על כך שהכוכבת, כמו דנהם, זקוקה לאישור מתעשייה שלא מקבלת את גזרתה כפי שהיא במציאות.

עולם האופנה אולי נמצא עם היד על הדופק בכל הנוגע לשאלה אילו שחקניות כדאי להציג על השער, אבל עושה רושם שהוא נמצא במרחק שנות אור מהמודלים הנשיים שיש כיום בטלוויזיה. אין קוראלציה בין הייצוג החתרני הנשי החדש על המסך, לבין אופן הקידום של אותו ייצוג באמצעי התקשורת, ובמסעות יחסי הציבור. במקביל, כוכבות כמו ג'סיקה פארה ואליזבת' מוס, צריכות לשאול את עצמן אם העובדה שהן מתפשטות כדי לקדם את עצמן ואת "מד מן", בעוד ג'ון האם ושאר כוכבי הסדרה מדגמנים חליפות, משקפת ששום דבר לא באמת השתנה מאז שנות השישים.