והרי החדשות: הצ'אנס האחרון של ארון סורקין

רגע לפני שהוא נפרד מהטלוויזיה, ארון סורקין כבר יודע שאת ההצלחה של "הבית הלבן" הוא כנראה לא יצליח לשחזר. אז למה בכל זאת כדאי לצפות בעונה החדשה של "חדר החדשות"? ולמה סורקין נחשב עדיין לאחד התסריטאים הטובים בהוליווד?

טל לוין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל לוין, עכבר העיר

"איזו רשת חדשות שמכבדת את עצמה תעלה לאוויר עם ידיעה שהגיעה מטוויטר?", שואלת אחת הדמויות בפרק הראשון של העונה השלישית של "חדר החדשות". כעבור חצי שנייה מישהו אחר בקונטרול של מהדורת החדשות של רשת ACN צועק "פוקס עלו עם הניוז!". במרכז החדר עומדים המגיש וויל מקאבוי (ג'ף דניאלס) והמפיק הראשי צ'ארלי סקינר (סאם ווטרסטון), ומתלבטים מתי יהיה הזמן הנכון לעלות לאוויר, רגע אחרי הפיגוע שאירע במרתון בבוסטון, באפריל 2013. שלושה ימים וחמש שעות לקח ל-FBI לפרסם את תמונותיהם של החשודים בפיגוע, האחים טמרלן ודז'וחר צרנייב. בזמן הזה, שהוא נצח במונחים של חדשות, עלו לאוויר אינספור תיאוריות, תמונות, ציוצים וידיעות ברשתות החברתיות לגבי המבצעים. הדילמה אליה נדרשים שני הקברינטים של מהדורת החדשות הפיקטיבית שיצר ארון סורקין, מגלמת במידה רבה את אחת הסוגיות הבוערות היום עבור כל מי שעוסק בחדשות – כיצד לשמור על דיווח אמין, מדויק ורלוונטי, בעידן שבו כל ילד עם סמארטפון וחשבון טוויטר הופך לריפורטר עצמאי? וכך, לא רק שהרשתות החברתיות מאיימות עליהם, אלא גם הכלים העיתונאיים המסורתיים שעומדים לרשותם כבר לא נראים כל כך בטוחים. לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים כשהעולם מתפוצץ מסביב, ושזרם המידע מקבל חיים משלו – אם נדווח עליו או לא?» חדר החדשות - לכל הכתבותהשאלות כבדות המשקל האלה ינסו לקבל מענה, לפחות חלקי, בששת הפרקים האחרונים של "חדר החדשות". "לא היה לנו מה לעשות עם יותר משישה פרקים", אמר סורקין באחד הראיונות שנתן לפני עליית הסדרה, שתרד עוד כמה שבועות מהאוויר. מבין השורות אפשר היה לשמוע את קולו המיואש של אחד התסריטאים הטובים ביותר בהוליווד, שנאבק כבר כמה שנים טובות לשחזר את ההצלחה הגדולה של יצירת המופת הבלתי נשכחת שלו "הבית הלבן". אחרי ש"סטודיו 60" שלו ירדה מהאוויר בתום עונה אחת בלבד, הוא ניסה להתנחם בזרועות המסך הגדול – והצליח לקטוף את האוסקר על התסריט שלו ל"רשת החברתית". המבקרים שיבחו, הקהל הציף את אולמות הקולנוע, וסורקין חשב שאפשר, למרות מה שכולם אומרים, לעשות בידור אינטלגנטי (שלא לומר אינטלקטואלי) גם בהוליווד. מבריק ומכור לסמים כמו יוצרו. וויל מקאבוי ב"חדר החדשות" (צילום: מליסה מוסלי)אלא ש"חדר החדשות", הסדרה עליה שקד במשך כמה שנים וקיבלה בית חם ב-HBO, לא נהנית מאותה עדנה כמו סיפורו של מארק צוקרברג. המבקרים והרשת אמרו שסורקין התעייף, שהוא מטרחן, ומציף את המסך באידיאולוגיה פטריוטית אמריקאית, שאולי מנוסחת היטב, אבל סובלת מעודף פדגוגיה. אותה אג'נדה חינוכית, שקיבלה חיבוק מהצופים בימי "הבית הלבן", נתפסת היום כמיושנת ולא רלוונטית. אם מוסיפים לכך את העובדה ש"הבית הלבן" שודרה ברשת NBC, ולפיכך הייתה בעלת פוטנציאל צפייה רחב יותר (ואף הגיעה בשיאה לממוצע של 17.2 מיליון צופים לפרק), "חדר החדשות" משודרת בכבלים, ומראש לא מכוונת לקהל הרחב. אך הבעיה העיקרית היא לא מה שהמבקרים חושבים, אלא מה שסורקין חושב בעצמו. קצת כמו סטיבן סודרברג, שכל כמה חודשים משחרר לעולם הודעה על פרישתו מהקולנוע (ואז מצלם עוד שני סרטים), גם סורקין סיפר תחת כל אתר אינטרנט רענן ש"חדר החדשות" היא ההרפתקה הטלוויזיונית האחרונה שלו בהחלט. "היו לי הרבה יותר כישלונות בטלוויזיה מאשר הצלחות", אמר. "עשיתי ארבע סדרות טלוויזיה ורק אחת מהן הייתה הבית הלבן". ואכן, ביחס לסרטים המצליחים שלו (בהם גם "מאניבול" ו"בחורים טובים"), הניסיונות הטלוויזיונים לא תמיד שבו את הקהל הרחב, וסורקין התעייף מלנסות. מקטרגיו הגדולים מסמנים את הבעיה בכך שסורקין לא עשה ארבע סדרות, אלא בעצם סדרה אחת, אותה כתב שוב ושוב, בתפאורה שונה. הסדרה הראשונה, "Sports Night" עסקה במאחורי הקלעים של תוכנית ספורט יומית ; השניה, כאמור, באחורי הקלעים של נשיא ארצות הברית, השלישית בקלעים של תוכנית סאטירה שבועית סטייל סאטרדיי נייט לייב, והנוכחית במתרחש מאחורי הקלעים של מהדורת חדשות. לא זו אף זו, שסורקין כותב מחדש את אותן דמויות – לרוב גבריות – שהן תמיד מבריקות, בעלות ידע כללי בלתי נגמר, מדברות מאוד מהר וסובלות מבעיית התמכרות כלשהי, ממש כמוהו. ביוטיוב אפשר למצוא שלל סרטונים שמראים רפליקות שלמות שחוזרות בכל אחת מהסדרות, ושבדרך כלל נשמעות מפיה של אחת הדמויות היותר אידיאליסטיות, שמנסה לספר איזו אמת טהורה על העולם ועל בני אדם. יצירת המופת הבלתי נשכחת. "הבית הלבן" (צילום: יח"צ)העונה הנוכחית תופסת את גיבורי הסדרה אחרי תחקיר כושל, שהוביל לתביעת ענק נגד רשת ACN. סורקין בחר לסיים את העונה הקודמת, ככל הנראה, מתוך ידיעה שלא יהיה לה המשך. אחרת אי אפשר להסביר את הבחירה התסריטאית האומללה לפייס בין שני הגיבורים הראשיים שלו (וויל ומאק), ולהכניס פנימה הצעת נישואים מביכה. למרבה המזל, הפרק הראשון אמנם מתחיל בשיחה על חתונה, אך עד מהרה זאת מסתיימת, עם הידיעות הנכנסות מהפיצוץ בבוסטון. סורקין, כך נדמה, הבין שהוא צריך לנסות ולחזור למה שהוא טוב בו – דיאלוגים מהירים ומושחזים, דמויות סמי-מטורללות וחכמות מאוד, והרבה אקטואליה. אם רק ידבוק בזה, אולי הוא יצליח יום אחד לכתוב שוב את "הבית הלבן". חדר החדשות – ימי שני ב-06:30 וב-22:001, בערוץ yes Oh HD וב– yes VOD בצמוד לשידור בארצות הברית