פרסי עכבר העיר 2014: סדרות המקור הכי טובות

הנועזות של "המקוללים", הקאצ' פרייזים של "זגורי אימפריה" או ההומור העצמי של "איש חשוב מאוד". מי תהיה סדרת המקור הטובה של השנה?

עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עכבר העיר

עכבר העיר מזמין אתכם לקחת חלק בבחירת המופעים, המסעדות, המקומות ואירועי התרבות של השנה. איך משתתפים? נכנסים לאתר התחרות, בוחרים את המועמדים האהובים עליכם מבין האפשרויות בקטגוריות השונות, ממלאים את הפרטים ונכנסים להגרלה נושאת פרסים, ובהם טיסות וחופשות זוגיות בחו"ל.» פרסי עכבר העיר - לאתר התחרות המבקרים מיהרו להכתיר את השנה הנוכחית כשנה הטובה ביותר של הקולנוע הישראלי. הגיע הזמן שמישהו יאמר שזו גם הייתה אחת השנים הטובות ביותר של הטלוויזיה הישראלית. לצד ריאליטי מייגע ומבלי שהרגשנו, צמחו כאן סדרות מקור שבהחלט ניתן להתגאות בהן, חלקן אפילו פורצות דרך ומקוריות מבחינת המבע העשיר והתכנים המעניינים. גם אחרי הקיץ העצוב שעבר עלינו הייתה הטלוויזיה לנחמה גדולה ונתנה במה כמעט ראשונית בארץ למדע בדיוני ועל טבעי טלוויזיוני, ז'אנרים שעד כה היה נדמה כי בארץ הקודש מפחדים לעסוק בהם - אולי מפאת התקציב והדל, ואולי כי החיים כאן בין כה וכה מתעלים על כל בדיה וקשים מספיק. הישראלים אימצו את הטרנד בחיבה ואפילו נדמה כי השנה הזו היוותה סנונית ראשונה לדרור היצירתי הישראלי, ובעקבותיה מגיעות הבשורות על עוד בציר עתידי משובח וכחול לבן. איש חשוב מאוד (עונה ראשונה, HOT) הסדרה שהוציאה את יהודה לוי ממשבצת הסלב ומיתגה אותו מחדש כשחקן - ועוד איזה. כולם דיברו עליה בגלל הבאזז הרכילותי ונשארו - כי היא פשוט כיפית למכביר. עם תזמון קומי נהדר, והכתיבה החדה של שירלי מושיוף, מצאנו את עצמנו מרותקות מידי שבוע לעלילותיו של הגיבור האנוכי אך שובה הלב, יהודה לוי. מה אמת ומה בדיה לעולם לא נדע אבל דבר אחד בטוח: חייבת להיות כאן עונה שנייה, נקודה. מנימוקי השופטים: הרבה מעבר לטקסט, החזון האמנותי הבלתי מתפשר של מושיוף ותומר שני בולט לעין: הבחירה בזיו ברקוביץ' כצלם מציבה שורה של שוטים יפהפיים שמשמח מאוד לראות בטלוויזיה הישראלית - אם זו הבחירה לצלם את לוי דרך חלונות ראווה המשקפים את פניו יחד עם פניהם של המביטים בו, כאילו הוא מוצר צריכה זול ונגיש, או הבחירה לצלם דיאלוגים לא רק בזוית מעבר לכתף משעממת. יחד עם העריכה של אסף קורמן שמסייעת לשוטט בתוך זרם התודעה של לוי, מתקבלת סדרה שהיא קודם כל מעניינת ויזואלית. הפסקול, שהוא חלק בלתי נפרד ממודל של סדרה איכותית בימינו כולל אתאיימי ווינהאוס, מוריסי, קט סטיבנס ושאר מטעמים שיעשו לכם טוב ורע על הלב גם יחד.מאסטר שף (עונה רביעית, קשת)

אז מה היה לנו? חיים כהן, אייל שני, מיכל אנסקי ויונתן רושפלד, מתמודדת ערבייה עם מבטא ישראלי וגמר בשידור חי – העונה האחרונה של מאסטר שף לא חסכה במשאבים כדי להצליח, והוכיחה את עצמה בכל טבלאות הרייטינג. היא הפכה את השיחות שלנו על אוכל למעניינות יותר, ואת הידע של הישראלי הממוצע בקולינריה לגדול יותר. כמו כן, אנחנו עדיין מתגברות על ההדחה של צילה.מנימוקי השופטים: אחרי אינפלציה גדולה בתוכניות המוזיקה בערוצים השונים, החליטו בזכייניות שגם אוכל הוא נושא טוב לריאליטי. בין כל החידושים על המסך המשיכה מאסטר שף להיות הבולטת והמעניינת מכולן, פשוט כי היא באמת עוסקת באוכל, ולא בתככים ומזימות. הליהוק המוצלח הביא למסך לא רק אנשים שמוכשרים בבישול, אלא גם טיפוסים מעניינים, שגרמו לנו להזדהות ולאהוב אותם מהרגע הראשון. בזכותם למדנו סוף סוף להכין ריזוטו מושלם. המשיכה להוכיח את עצמה בטבלאות הרייטינג. מאסטר שף (צילום: צילום מסך)מתים לרגע (עונה ראשונה, HOT) סטודנטים לרפואה מתחרים על התמחות בהרווארד, תכנית יוקרתית עם מומחים חתיכים, ניסויים בגופות וחיים אחרי המוות – אלה הם רק חלק מהמרכיבים של הדרמה היומית של HOT. וזה עוד לפני שאמרנו אגם רודברג, יובל סגל, עפר שכטר ואביגיל הררי. 38 פרקים שעלו במהלך הקיץ האחרון הצליחו לכבוש גם את המבקרים וגם את הקהל, ולזכות את היוצרים באינספור צפיות גם ב-VOD.

מנימוקי השופטים: למרות הסתייגות רבה של חלק מחברות הפאנל ולמרות ש"מתים רגע" היא לא מושלמת, ויש בה דיאלוגים שלא תמיד מצליחים לעבור כמשכנעים - אי אפשר להפסיק לצפות בה. פשוט ככה. היא תופסת את הצופה הסביר באופן מביך וטראשי, וגורמת לו לתהות - "האם באמת יכולה להיכנס בבן אדם רוח של זאב?" או להבדיל "למה עופר שכטר לא זוכר שום דבר מלפני גיל 6?". כמו כן, הם גורמים לאותו אדם מן היישוב לחפש בגוגל מחלות מסתוריות, ולחשוש שמא גם הוא יחלה בהם, ויגיע לבית חולים מפוקפק עם סטודנטים בעלי ייצר הרפתקנות מסוכן. וכך דווקא בלי הרבה יומרות ופוזה, ועם לא מעט רעננות הצליחה "מתים לרגע" להביא גם כיף למסך הישראלי הקטן. מדע בדיוני בישראל הוא תמיד דבר מבורך. הביאה הרבה כיף למסך בקיץ העצוב שעבר עלינו. מתים לרגע (צילום: אוהד רומנו)זגורי אימפריה (עונה ראשונה, HOT)

על אף השימוש המרובה בפועל לגז'דר - התסריט של "זגורי אימפריה" מעניין ומצויד בהברקות. גם הקאסט הרחב המורכב משמות מוכרים כמשה איבגי המגלם את אלברט, אב המשפחה, שרה פון שוורצה המצוינת שמגלמת את ויויאן האם ונינט- שחמידותה וכנותה עוברים מסך היטב- עושה עבודה טובה. אינספור סצנות קומיות מוצלחות, סצנת הלוויה הגרוטסקית והיצירתית שתראו אי פעם ואינסוף הפתעות שטמן מאור זגורי בסדרה הצבעונית והמשוגעת שלו הפכו אותה להתמכרות קשה. למרות הבלאגן העלילתי העמוס והנפילה לסטיגמות וקלישאות, הסדרה מספקת לא מעט עניין ורגעי קסם. מנימוקי השופטים: האלמנט המיוחד של הסדרה הוא ריבוי המשתתפים, המייצר בלאגן ססגוני וערב רב של טיפוסים, קאצ' פרייזים והיכרות עם שחקנים מצוינים. אנדרלמוסיה של צבעים והומור. זגורי אימפריה (צילום: אוהד רומנו)

המסע המופלא של אהרוני וגידי (עונה שנייה, ערוץ 10)

הרבה רוטב סויה עבר במחוזותינו מאז העונה הראשונה התכנית. בעונה הנוכחית יצאו השניים בעקבות דרך המשי, ועברומסע ארוך בויטנאם, מרוקו, בורמה, הודו, תאילנד וסין. בכל מדינה הם עצרו לרגע, אכלו לא מעט ועשו לכולנו שיעור קצר בגיאוגרפיה ובאנושיות מחממת לב.

מנימוקי השופטים: בין ריאליטי חסר רחמים לדרמה עטורת סלבס, הדוקו-הקולינרי של גידי ואהרוני הוא פנינה טלוויזיונית, מלאה טוב לב וכוונות טהורות. השידוך בין הפדגוגיות השלווה של ישראל אהרוני, לבלבול האינפנטילי ושובה הלב של גידי גוב, יצרו אינטראקציות מלאות חן והומור, ובעיקר עשו חשק לקחת מטוס רק כדי לאכול את הנודלס המושלמים בעולם. בעולם שכולו פלסטיק, משהו בכנות הפשוטה הזאת כבש אותנו.כנות פשוטה וכובשת. המסע המופלא של אהרוני וגידי. (צילום: צילום מסך)

הפרלמנט (עונה שנייה, קשת)

סדרת מערכונים שהצליחה להימלט מתוך "ארץ נהדרת" ולתפוס מקום מכובד בטלוויזיה הישראלית עם מגוון דמויות שכל אחד ואחת יכול ויכולה להזדהות איתם. שפת התכנית לא נופלת להומור נמוך ולא מאכילה את הצופים בכפית. מתברר שאפשר ליצור בישראל תכנית שכולה מורכבת ממערכונים ואנשים יראו אותה, מי היה מאמין.

מנימוקי השופטים: בזמן שארץ נהדרת התחילה להתפתל עם עצמה, ישבו כמה מחברי הפאנל ופשוט כתבו את כל שיחות הסלון שלהם, וזה פשוט עובד. לא נופלת להומור נמוך. הפרלמנט (צילום: רונן אקרמן)המקוללים (ערוץ 8)

באומץ בלתי רגיל, בכשרון נדיר ובאופן שהוא ככל הנראה פורץ דרך בז'אנר התיעודי, משרטט חגי לוי את דיוקנם של כמה מגיבורי התרבות הישראלים הגדולים ביותר: הסופר פנחס שדה, המשוררת יונה וולך, הפילוסוף משה קרוי והציירת אביבה אורי. לוי מתעד סדרת מפגשים שלו עם דמויות אלה, כשלמעשה מדובר בשחזור המערבב קטעים תיעודים אמיתיים ובדיונים (חלקם בעזרת שחקנים שדומים לדמויות עצמן באופן מעורר התפעלות). קצת כמו הטכניקה שנעשתה לאחרונה בסרט "20,000 יום על פני האדמה" על ניק קייב. לוי, אשף טלוויזיוני ידוע, משלב מציאות ודמיון באופן עוצר נשימה, נוגע ללב ובעיקר מרתק. אי אפשר להפסיק לצפות בסדרה הזו, שחושפת בין השאר שכשרון הוא לפעמים גם קללה. מנימוקי השופטים: לא נראה בטלוויזיה הישראלית שום דבר כמו הסדרה הזו. על התעוזה של לוי בהקשר ההיסטורי אפשר להתווכח, אבל התוצאה מרתקת, עשירה, אינטליגנטית ובעיקר אוונגרדית. יוצרים. חוטאים. קנאים. מוטרפים. גאונים. הטריילר ל"המקוללים":בייבי בום (עונה ראשונה, ערוץ 10) נכון, מדובר במסחטת דמעות שגורמת לחלק מצוות השיפוט שלנו להרגיש אי נוחות במקרה הטוב ובחילה עזה במקרה הרע, ובכל זאת - "בייבי בום" היא אחת הסדרות המדוברות של השנה, שלעיתים חושפת את האמת מאחורי אחד הרגעים הגדולים ביותר בחייו של אדם ולעיתים היא סתם דרך לאמהות לעתיד להעביר את הזמן ואולי גם לקבל מעט מושג על העומד להתרחש. מנימוקי השופטים: היה מעניין לראות כיצד התכנית מחדירה פרקטיקות ששאובות מתכניות ריאליטי אל תוך תיעוד שאמור לכאורה להיות דוקומנטרי.מסתבר שזה עובד. בייבי בום (צילום: אוהד רומנו)פלפלים צהובים (עונה שנייה, קשת) העונה הראשונה של "פלפלים צהובים" הוקדשה לדרמה המתחוללת במשפחה פשוטה ממושב מרוחק בערבה, כשהתברר שהילד הקטן והיפה שלה הוא למעשה אוטיסט. זאת הייתה עונה של הסתגלות, למידה, זעם, תסכול ובמובן מסוים, גם השלמה. אקספוזיציה של תהליך טבעי בכל בית שבו מתגלה כי אחד הילדים סובל מלקות כזו או אחרת. העונה השנייה של הסדרה, כבר מעלה שאלות מסוג אחר. היא לא בוחנת את השאלה מה זה אוטיזם אלא נכנסת דרגה אחת פנימה, ותוהה מי הוא האוטיסט האמיתי - האם זהו הילד שאובחן ככזה, או אלה שסובבים אותו, בני האנוש ה"נורמטיביים", שלוקים בפני עצמם בכשלי תקשורת כאלה ואחרים?מנימוקי השופטים: "לפלפלים צהובים" יש קצב אחר ממה שאנחנו מכירים בסדרות הטלוויזיה שלנו. היא איטית, אולי אפילו נוגה. מי שמסוגל לתהות על משמעות התקשורת הביניאישית ועל הגבול העדין שעובר בין אוטיזם לסתם חוסר טקט, ייהנה מכל רגע. הנוף מדברי, התסריט מצוין והמשחק מעולה.מי כאן האוטיסט? פלפלים צהובים (צילום: פיני סילוק)חלומות מפלסטיק (עונה שלישית, HOT) העונה השלישית של הסדרה מביאה לקדמת הבמה את אלה שקצת כאב, הרדמה ומחטים לא יפרידו בינם לבין החלום שלהם. ההיסטוריה של הצופה הממוצע עם הדמויות שמוצגות בה אולי תגרום להן לשפוט אותן בקלות ולחומרה, אך הסדרה דואגת להפריד את הקלישאות באופן מעורר הזדהות ואמפתיה. מנימוקי השופטים: יש משהו בדמויות הללו, כבר עונה שלישית ברציפות, שדווקא נדמה מחובר הרבה יותר ממי שלועגים להם. זאת הודות לליהוק מדויק, שבמסגרתו נבחרו גיבורים שהם הכל חוץ מקלישאה, ואין בהם טיפה של פלקטיות. בעיקר, כך נדמה, כל אחד מהם מצליח להפנות את המבט בחזרה לצופה - ולהכריח אותו להסתכל בחזרה במערך התרבותי, חברתי והנורמטיבי שמוליד את אותם חלומות ותשוקות לשינוי עצמי.מה שלא עושה הטבע, עושה דב קליין. חלומות מפלסטיק (צילום: יח"צ HOT)חבר השופטים:טל לוין - עורכת עכבר העירעלמא אליוט הופמן - מפיקת מדור מוזיקה ועורכת המדריך בעכבר העירחגית גינזבורג - עיתונאית, מבקרת טלוויזיה בעכבר העיר, מעריב, אינסיידראור בר שלום - עיתונאית, יוצרת תוכן ומבקרת טלוויזיה בעכבר העירדניאל בוקס - מפיקת מדורי במה וטלוויזיה בעכבר העיר, סטנדאפיסטית

מור קומפני - עורכת מדורי טלוויזיה ומוזיקה בעכבר העיר, מבקרת קולנוע וטלוויזיה