גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

לפני שנתיים שינה "הסטורי של אווה", מיזם הנצחת השואה של איש העסקים מתי כוכבי, את האופן שבו למדו נערות ונערים ברחבי העולם על השואה. השפה היתה שפת הסטוריז האינסטגרמיים, כמה עשרות מהם, שאורכם הכולל חצי שעה. הם ביטאו ויזואלית את היומן, יומנה האמיתי של הנערה אווה היימן שנרצחה באושוויץ.

ההקדמה הזאת נדרשת גם כהפנייה לתוכן חדשני (עדיין) וזמין לצפייה, וכנראה גם להבנת הסרט "#אנה פרנק: סיפורים מקבילים". אנה פרנק הפכה מאז גילוי היומן שלה, אחרי מלחמת העולם השנייה, לדמות מופת, אבל כמוה שרדו יומנים של נערות ונערים נוספים. הסרט עליה, הפקה אמריקאית שמובילה השחקנית הלן מירן, מבקש לטעון ולהוכיח שפרנק היא אמנם סמל אך היא לא היתה אחת וסיפורה לא היה ייחודי. כדי לעשות זאת, איתרו מפיקי הסרט ניצולות שהיו בנות גילה או ילדות קטנות כשנתפסו והובלו להשמדה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ