מבעד לעיני המחבל

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך "פאודה"צילום: yes
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

לא בכדי תוסס ההייפ סביב סדרת המתח והאקשן "פאודה" שעולה הערב ביס או. לא רבות הסדרות שמתעסקות כך בסכסוך הישראלי־פלסטיני, בכוחניות ובאלימות, וכמעט לעולם לא זוכים הצופים להתבונן בדברים גם בעיניים אחרות, אלו של הצד השני. "פאודה", ביטוי בערבית שמשמעו כאוס, היא אמנם סדרה מותחת ואפקטיבית על יחידת המסתערבים הישראלית ועל פעולותיה מעוררות הצמרמורת, אבל היא מצליחה לגרום לצופה להזדהות ולחוש אמפתיה לצד השני. וזו מורכבות שאינה מובנת מאליה.

בלבה של "פאודה", שיצרו השחקן ליאור רז והעיתונאי אבי יששכרוף, עומד מרדף אחרי ארכי מחבל, תאופיק חאמד המכונה אבו אחמד. אבו אחמד נחשב כמת, לאחר שאיש היחידה חיסל אותו, אבל מתברר כבעל כמה נשמות. סמוך לחתונת אחיו הוא צץ שוב, ונהפך שוב למטרה החמה ביותר בשביל לוחמי היחידה.

כמו בסרט "בית לחם" (שהשחקן הראשי בו, צחי הלוי, מגלם גם כאן תפקיד דומה), גם כאן מתערבבים הלאומי, האישי והמקצועי. ולמרות הנטייה לראות בלוחמים גיבורים עשויים ללא חת, מתבררת "המציאות", כפי שכתבו אותה יששכרוף ורז, כמורכבת יותר. מורכבת עד כדי כך שהצופה לא בטוח לעתים עם מי עליו להזדהות.

אהוד ברק, שהיה אורח באירוע הבכורה של הסדרה בשבוע שעבר, סיפר לכתב אתר וואלה שבפאודה יש "לא מעט אמת". אפשר להמר מיהו אבו אחמד האמיתי ואפשר לנסות לתהות מה מבין החוויות המתוארות הן מציאות שגרתית, ואז לחשוב על כך שעצם המחשבה שזוהי המציאות מטרידה.

"פאודה". יס או, 22:15

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ