גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

בבית החולים סאמיט לעבריינים חולי נפש, פוגש העיתונאי והמגיש הבריטי לואי ת'רו בדין, פציינט מהשורה. דין הגיע לבית החולים כשהיה בן 18, לאחר שנמצא לא אשם באונס אמו, מחמת אי שפיות. שני הוריו באים לבקר אותו בכל שבוע. אביו אמר לו, כך הוא מספר לפנים החתומות של ת'רו, "בני, יכולנו לסלוח לך או להרוג אותך". הבן, לדבריו, מבין אותו. אחר כך שניהם דנים באדיפוס ובטרגדיה היוונית, שנראה שהמקרה הזה דומה לה, ובשקט, בלי שאט הנפש המתבקש כמעט, גם בנסיבות ובהזיה שהביאה את דין לעשות את המעשה הנורא שעשה. עם בריאן, מטופל אחר בבית החולים שרצח את אמו לפני 20 שנה אחרי ששמע את קולו של אלוהים, דן ת'רו בהתקפים הפסיכיאטריים הדתיים שמהם סבל. אחר כך, אולי כדי לרכך את האווירה, שניהם הולכים לשחק פינג פונג.

לואי ת'רו ותוכניות הספיישל שהוא מגיש זה שנים הם עוף מוזר בהגדרה. ת'רו עשה קריירה מאיזוטריה, מתיעוד האזורים הנידחים והנשכחים בחוויה האנושית, ואת ההתבוננות שלו, בריטי גבוה ומרוחק מעט, קשה לחקות. איכשהו, הוא מצליח לשאול את האיומות שבשאלות במעין ריחוק קריר שנדמה שמוציא מהן את העוקץ והצוהב. בעיקר הוא מצטיין בגישה לא שופטת־לא מתנצלת שהופכת את ההתבוננות שלו למעניינת כל כך.

לואי ת'רו. היעדר השיפוטיות לא מטשטש את הזעזועצילום: Freddie Claire

מה מרגישים בהתקף פסיכוטי? האם חולה יודע שהוא כזה? והאם החולים בנפשם שפשעו מצליחים לתמרן את המערכת כדי להקל את עונשם? ת'רו מנסה לגעת בנושאים האלה כשהוא משוחח עם החולים־אסירים ועם אנשי צוות ומשתתף במפגשים טיפוליים, כמו קבוצת "התאוששות מאובדן" המיועדת לאלה שרצחו את בני משפחתם. איכשהו, היעדר השיפוטיות של ת'רו והעניין הכמו אינטלקטואלי שיש לו, לא מצליחים לטשטש את הזעזוע.

"לואי ת'רו והפושעים חולי הנפש", ערוץ 8, 22:00

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ