כל כך הרבה אהבה, שמחת חיים ונכונות לאינפנטיליות גם בגיל 70

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"רחל אגמון". סרט שמנסה לחשוף כמה שקרים קטנים או גדולים
"רחל אגמון". סרט שמנסה לחשוף כמה שקרים קטנים או גדוליםצילום: יאיר אגמון
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

יאיר אגמון, יוצר הסרט "רחל אגמון", מגלה כבר בדקות הראשונות שלו את נסיבות הולדתו: אמו, רווקה דתייה ומבוגרת, עלתה לטרמפ עם אביו, מושבניק מהדרום, חקלאי נשוי ואב לשבעה. הם התחילו לדבר והמשיכו לקפה ושלוש שנים אחר כך הוא נולד. מהבחינה הזאת עשה אגמון הבן בחירה. הדרמה שיכלה לפרנס את הסרט הזה, אילו דרמה כזו היתה מעניינו, נמסרת ישירות מההתחלה. כאן עומדים לעסוק במשהו אחר.

רחל אגמון, אמו של הבמאי, היא חתיכת טיפוס. "הוא אהב אותי כמו שאני, שמנה ושעירה, והאהבה שלו נתנה לי כוח", היא מסבירה לבנה על ההתאהבות הלא סבירה בינה, הדתייה החסודה, האשכנזייה במפגיע, לבין אביו המחוספס, ששורשיו בכורדיסטאן.

על הפערים בין הוריו אפשר ללמוד גם מהבחירות שעשה בסרט: הוא מראיין כל אחד מהם בטיול, כל אחד על פי נטיית לבו. עם אביו הוא עולה לשיט רועש באוניית תענוגות. עם אמו הוא טס לאוקראינה לסמינר על תרבות יהודית בהשתתפות חנן יובל.

המטרה של אגמון היא לא להבין כיצד נוצר, הדרמה הזאת הרי ידועה ופתורה, אלא להבין אם היה תינוק רצוי וגם לחשוף כמה שקרים קטנים או גדולים. המסקנה, בסופו של דבר, היא שכל זה לא משנה. כל כך הרבה אהבה, מסירות, שמחת חיים ונכונות לאינפנטיליות גם בגיל 70 יש בה, ברחל אגמון, שהם מגשרים על כל רגע של מבוכה — ורגעי מבוכה ישנם ולמכביר. סופו של הסרט הזה, שהתחרה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, מרגש ומתוק כל כך, וכל כך מעורר אמפתיה, שמתחשק לאחל לכל הנפשות המעורבות חיים של אושר.

"רחל אגמון". כאן 11, 21:00

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ