"שטוקהולם": עליבות אנושיות, מרמורים ודמויות אהובות

גילי איזיקוביץ
מימין: דבל'ה גליקמן, תיקי דיין, ששון גבאי ולאורה ריבלין
גילי איזיקוביץ

"שטוקהולם", עיבוד טלוויזיוני של נעה ידלין לספר פרי עטה, היא קומדיה שחורה על מה שקורה לארבעה חברים לא צעירים שמנסים להסתיר את מותו של החבר החמישי. אבישי, פרופ' נודע לכלכלה, נמצא מת במיטתו (בתפקיד הגופה — גידי גוב). בעוד מספר ימים יוכרזו הזוכים בפרס נובל, שזכאים לו רק מועמדים שהיו חיים בעת ההכרזה, והם מחליטים להסתיר מהסביבה את עובדת מותו. לטובתו, בטח לטובתו.

כמו בספר, בנויה הסדרה מארבעה פרקים המתמקדים בכל פעם בדמות אחרת. זוהרה (לאורה ריבלין), רווקה המתפרנסת מכתיבת ספרי זיכרונות, מוצאת את אבישי המת במיטתו — במשך שנים ניהלו קשר מיני סודי, ועכשיו הוא הזמן להשתדרג לעמדת אהובה. עמוס (ששון גבאי) גם הוא פרופסור לכלכלה, אבל איכשהו מעולם לא הצליח עם נשים או זכה לתהילה כמו חברו הטוב. נילי (תיקי דיין) היא רופאת ילדים שנכדיה מתישים אותה ובכלל היתה מעדיפה להתמסר לחיי הרווקות שנפלו עליה. ואילו יהודה (דבל'ה גליקמן) הוא ממציא של המצאה אחת שהתעשר וכעת טרוד בכתיבת ספר.

לכל אחד מהם אינטרס לא לגמרי אלטרואיסטי, משאלת לב זעירה הקשורה לו עצמו, לאפשר לאבישי המת לזכות בנובל. וכמו בספר, כולם מצטיינים בעליבות אנושיותם, במרמורים וטינות ישנות, שהופכות אותם, בדרך פלא, דווקא לאהובים מאוד.

עריכה מהודקת יותר היתה מיטיבה עם הסדרה (פה ושם יש בה סיטואציות הנמשכות קצת מעבר לדרוש), אבל היא מצחיקה וחכמה ומביאה אל המסך חבורה מסובכת ומסתבכת של בני 60 ומשהו.

"שטוקהולם". כאן 11, 22:00

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות