"להתגבר על הפער": על אלימות במשפחה והדרך שבה היא מתפרצת

גילי איזיקוביץ
"להתגבר על הפער". תובנות שקטות
גילי איזיקוביץ

העיר רוקפורד במדינת אילינוי בארצות הברית מונה פחות מ–200 אלף תושבים ולא עומדת בפני גידול אוכלוסייה צפוי — איכשהו, ההגירה בה היא תמיד שלילית. זאת לא הסיבה היחידה שרוקפורד מדאיגה את השלטונות במדינה. כמחצית מהעובדים בה מרוויחים שכר נמוך מאוד, וחרף ממדיה הצנועים היא מדורגת בראש הערים הסובלות מאלימות. במקרה שלה, זוהי בעיקר אלימות במשפחה.

רוקפורד היא המקום שבו מצולם ומתרחש הסרט התיעודי מקמט הלב "להתגבר על הפער", שביים בן העיר, בינג ליו בן ה–24. כשהיה ליו בן שמונה, אמו החד־הורית פגשה גבר אמריקאי במסעדת המזון המהיר שבו מילצרה. הוא נהפך לאביו החורג של ליו, הכה אותו והתעלל בה. המפלט נמצא במגרש הסקייטבורד. שם פגש ליו את זאק וקייר, שנהפכו לחבריו הטובים ולמעין קרש הצלה.

לכל אחד מהם היה סיפור משפחתי מסובך משלו. קייר גדל אצל אביו שהכה אותו ונמלט מאוחר יותר לביתה של אמו, אבל התקשה להתקדם בחייו. אמו של זאק עזבה אותו ואת אביו כשהיה בן שנתיים, וזאק מספר שתמיד חיפש משהו שלא היה מסוגל להשיג. הסרט נפתח בתינוק שנולד לו ולחברתו בת ה–20.

"להתגבר על הפער" הוא סרט מפתיע בערבוב שהוא מצליח לעשות ובתובנות השקטות שעולות ממנו. הסרט, שלכאורה עוסק בילדות ובנעורים של חבורת גולשי סקייטבורד, שולח זרועות ושלוחות ונוגע בנושאים עמוקים כגון גבריות ואבהות, אלימות ביתית והדרך שבה היא מתפרצת, והאופן האכזרי שבו אנחנו כמעט תמיד הופכים לגרסאות של המודלים שראינו בבית, בזוגיות ובהורות.

"להתגבר על הפער". יס וי־או־די

תגובות