כך נכשל שוד הבנק שלי

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"איך לשדוד בנק". שילוב של חיים קטנים ומייאשים, שיגעון גדלות ותקווה
"איך לשדוד בנק". שילוב של חיים קטנים ומייאשים, שיגעון גדלות ותקווהצילום: ערוץ VICE / פרטנר TV
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

14 בנקים נשדדים מדי יום בארצות הברית — מספר אדיר שמסביר את הגלוריפיקציה של שוד הבנק, כפי שמופיעה לעתים תכופות כל כך ביצירות בתרבות הפופולרית. בנקים הם יעד לשודדים מנוסים ורבי תעוזה, אבל הם גם, מתברר מהסדרה "איך לשדוד בנק", פנטזיה של אזרחים נורמטיביים, שחולמים על מכה חד־פעמית לטובת שדרוג מיידי באיכות החיים.

במובן הזה, "איך לשדוד בנק", סדרה שהופקה על ידי ערוץ וייס האמריקאי וזמינה בימים האחרונים בפרטנר טי־וי, היא הצצה תיעודית להחלטה היותר שכיחה מהמקובל להניח — ההליכה על המכה. "איך לשדוד בנק", שהגיוני יותר לקרוא לה "איך לא לשדוד", רחוקה מסרטי "אושן 11" ודומיהם. זוהי סדרה תיעודית שבמסגרתה אמריקאים עם עבר ללא רבב והווה של צווארון כחול מספרים על התוכנית שלהם, שבוצעה וכשלה, לשדוד בנק.

יש משהו מהפנט כמעט בהאזנה לסיפורים הללו. שילוב של חיים קטנים ומייאשים, שיגעון גדלות מסוים, שיגעון של רגע ותקווה שאין לה אחיזה בחיים, מוביל את גיבורי הסדרה הזאת לעבר האבדון, כאילו היו דמויות מיתולוגיות או המחזה לשיר של אהוד בנאי. בפרק הראשון מוביל פלרטוט בין גבר לאשה למזימה שהמתבונן בה מבחוץ לא מאמין שהוחלט לנסות לממש. למעלה מ–20 שנים אחר כך, כאשר גיבוריה משחזרים את מחשבותיהם ומעשיהם, זה כמעט מכמיר לב.

"איך לשדוד בנק". פרטנר טי־וי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ