"ווסטוורלד" חוזרת: תרגיל פילוסופי מבריק או אכילת מוח?

מתוך העונה החדשה של "ווסטוורלד". קשה להבין לאן כל זה הולך

העונה השלישית של "ווסטוורלד" תעלה היום לשידור ונדמה שגרעין מעריציה הלך והצטמצם, הלך והשיל מעליו את כל מי שקצו בה ובבבל"ת המוחלט — לכאורה לכאורה — שהיא מציעה. מה היא בעצם הסדרה הזאת, תוהה מול המסך המדמם הצופה הממוצע. האם היא תרגיל פילוסופי מבריק, מסאז' לאינטלקט ההופך את הצופה לבלש המחלץ מקרעי המציאות את העלילה? האם היא חזון דיסטופי אפל על עתיד האנושות המפונקת? או שאולי מדובר בקשקוש מקושקש, אכילת המוח בסכין ומזלג ותו לא?

בראשית היתה העיירה הנטועה במערב הפרוע ובה אירועים משונים שקרו לאנשים תמימים. אט אט התברר שהתמימים הם אנדרואידים להנאתם המפלצתית לעיתים של באי פארק שעשועים ענק ועתידני, שהקים תאגיד "דלוס" חסר המצפון. בעונה השנייה התחוור שאין זה הפארק היחיד, מרד המכונות צבר תאוצה והתודעה האנושית שהתעוררה בהן הביאה אותן לנקום, נקמה עקובה מדם.

והנה הגיעה העונה השלישית ואינסוף ספקולציות, טוב, לא אינסוף, בכל זאת מרבית הצופים פרשו זה מכבר, באשר למה שיתרחש בה. הטריילר שהופץ עורר גל נוסף של שמועות: מייב, בעלת בית הבושת בפארק המקורי שהתודעה שפיתחה רצחנית, מופיעה כאן בסביבה הלקוחה מגרמניה הנאצית של שנות ה–30. ארון פול (ג'סי מ"שובר שורות") מצטרף לצוות השחקנים ודלורס, הכוכבת זהובת השיער, נראית בו גם היא, במראה עתידני וכשהבעה נחושה על פניה. מצפייה בפרק הראשון קשה להבין לאן כל זה הולך. מצד שני, כך חשים הצופים גם בסיומה של כל עונה.

"ווסטוורלד", סלקום טיוי, הוט ויס

תגובות