"בוליווד": התוכנית הכי גזענית בטלוויזיה

אודה ולא אבוש: אהבתי את "חי בלה לה לנד". לא החמצתי ולו פרק אחד בעונה הראשונה של סדרת הדוקו־ריאליטי היומית שבה דודו אהרון, זהבה בן, אתי לוי, אלון דה לוקו, אביהו שבת וג'ולייטה נסעו לכבוש את הוליווד. התאהבתי בגיבוריה (כאבתי את שיברון לבה של ג'ולייטה מדחייתו של אביהו), נסחפתי בעלילותיה (דמעתי עם התפייסותן של אתי וזהבה אחרי נתק של שנים) ושרתי במסירות את הימנוניה (ואיך אפשר שלא להצטרף לפזמון של "תגידו לה שיש"?). לא שבאיזשהו שלב קניתי את בלוף הקריירה הבינלאומית שהובטחה לזוכה, אבל הקריצה שהיתוספה לקונצפט הדג־מחוץ־למים, הדינמיקה בין המתחרים, מפלס ציניות נמוך, לב גדול וישראל בונדק אחד העניקו לה איכויות קאלטיות.