אזרחות, נאמנות ושחיתות

"הומלנד", לפנייך: "תא גורדין" מסתמנת כסדרת ריגול מצויינת

הפער בין רן דנקר החד־ממדי למוני מושונוב הווירטואוזי מאי־פעם הוא רק אחד ממעלותיה של "תא גורדין", הרלוונטית במיוחד בימים אלה ששופכים אור חדש על הזיקה בין אזרחות לנאמנות

ניב הדס
ניב הדס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב הדס
ניב הדס

אחד הדברים המעניינים בסרט "המטריקס" של לנה ואנדי ווצ'ובסקי הוא הליהוק של קיאנו ריבס לתפקיד הגיבור, ניאו. הלוא לכאורה מוטב היה לאחים ווצ'ובסקי לבחור בשחקן עם קצת יותר כישרון, כריזמה, אופי והבעות פנים; אולם למעשה חד־ממדיותו ומבטו ההלום תמידית של ריבס - אתגר קרת כינה אותו פעם "מאיים כמו ש"ג בדולפינריום" - היו השיקול המרכזי בהעסקתו. ניאו אמור להיות כלי קיבול ריק, שכישוריו השכליים והפיזיים העל־אנושיים לא נלמדו או נרכשו באימונים ומאמצים אלא הושתלו בו. השימוש שלו בהם הוא פונקציונלי בלבד - מכני ולא רציונלי - ונועד לשרת מטרה גדולה יותר, שאליה הוא תמיד מובל ולעולם אינו מוביל. ומי מתאים יותר לגלם דמות חלולה, נגררת וחסרת רצון מאשר קיאנו ריבס?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ