שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניב הדס
ניב הדס
ניב הדס
ניב הדס

היתה תקופה בחיי שבה כל מכר רביעי שלי - משמע כל קולגה לשעבר שחש בחשבון הבנק שלו את נחת זרועה של התפוררות העיתונות הכתובה - עבד על פיתוח פורמט, המקבילה הטלוויזיונית לאקזיט מסטארט־אפ. בתי הקפה היו עמוסים אז בצעירים חסרי מעש ובעלי מחשב נייד, שראו בעיני רוחם כיצד הם משתלבים בתעשיית הבידור הבינלאומית ומבטיחים את עתידם על ידי המצאת שעשעון, תחרות כישרונות או תוכנית מציאות שתימכר למפיקים מקומיים ומשם – דרך הפסטיבלים והכנסים הרלוונטיים - לעולם כולו. מפגשים חברתיים נהפכו לישיבות סיעור־מוחין קודחות מרעיונות מקוריים, ישיבות על הדשא באוניברסיטה הסתיימו במצגות פאוור־פוינט ותורים בלשכת התעסוקה התכנסו לקבוצות יצירה פעילות. כמויות אדירות של חוקים, שלבים, משימות, תכסיסים, שופטים, מנטורים ומנחים הוצעו, נוסחו, נכתבו, נערכו ונשלחו לגורמים האחראיים במטרה להגיע לבוננזה, שכמו האופק, תמיד נותרה לבסוף מחוץ להישג יד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ