הצופים הכינו לעונה השנייה של "בלש אמיתי" מארב קטלני, אבל היא רחוקה מלהיות הפושעת שהם רואים בה

העונה השנייה של "בלש אמיתי", כמו "משחקי הכס" לפניה, היא מטרה לשיימינג פנאטי. אז נכון, היא נדמית בתחילה נחותה מקודמתה המטלטלת, אבל היא ראויה ליחס הרבה יותר רציני מזה של עדת המשחרים לטרף

ניב הדס - צרובה
ניב הדס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניב הדס - צרובה
ניב הדס

אחת הדרכים האהובות עלי לפתיחת חגיגות סוף השבוע היא האזנה בימי חמישי ב-14:00 לתוכנית TV on the Radio ברדיו הקצה (גילוי נאות: אני משדר בתחנה בהתנדבות מדי פעם), בהגשת העיתונאי ירון טן ברינק והקומיקאית לילך וולך. שיחה קולחת, אינטליגנטית, מצחיקה ומחכימה – ועוד בעברית! – היא תמיד מצרך מבוקש. בכלל, תוצר לוואי משמח במיוחד של המדיום האינטרנטי מגולם בחזרתה של השיחה הנינוחה כמבע תרבותי בן קיימא, אחרי שכבר נדמה היה שהוכחדה על ידי וולגריות, עילגות והפרעות קשב קולקטיביות. פודקאסטים כמו WTF של הקומיקאי מארק מרון (שהגיע להכרה כזאת שזימנה אליו את הנשיא ברק אובמה), The B.S Report של עיתונאי הספורט הנערץ ביל סימונס, או Podcsatone של הסופר ברט איסטון אליס ("פסיכופט אמריקאי"), מלמדים שלא פג קסמו של דו שיח מלומד, רהוט ורצוף הבחנות מקוריות שמתנהל בטונים נמוכים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ